סיקור תקשורתי

את הפצת הלחץ והפחד עושה כבר התקשורת הישראלית. בזה היא טובה, ממש מצוינת

התקשורת בניגוד אינטרסים: היא המדווחת הבלעדית בנושא שיש לה בו אינטרס מובהק

הסיקור התקשורתי סביב האיום האיראני מתאפיין בהרבה ברברת, אך סודות צבאיים לא דלפו ■ בארגון "בקשב" מזכירים כי צייתנות תקשורתית בעבר הובילה לאסון, אבל אחרים חושבים שצריך לתת לממשלה לעשות את תפקידה - ובשקט

האם התקשורת הישראלית נכנעה לרצון העם בסיקור פרשת שליט? תלוי את מי שואלים

את הלינץ' בקדאפי שידרנו כדי להזכיר מי הם המורדים הללו שמנהיגי המערב העלו על נס

אין די במרווח הפרטיות שגזרה התקשורת על עצמה, הטכנולוגיה מאפשרת לחטט גם משם

למרות האמנה מול דובר צה"ל, היה ברור שאף ערוץ טלוויזיה לא יכול להניח לפרשת שליט‏

‎פרצופה של המדינה: אופן הסיקור התקשורתי של שחרור גלעד שליט, בהשוואה לאופן הסיקור של עסקאות קודמות בהן שוחררו שבויים, מדגים את השינוי שעבר על החברה הישראלית

במדיה בארה"ב גלעד שליט הוא כוכב עליון, ו-1,027 הפלסטינים ששוחררו בגינו - סטטיסטים ■ לרוב הכתבים הזרים טוב ונעים יותר לדווח ממצפה הילה ולא מג'בליה

(עדכון) - ירון קמינסקי, שצילם את גלעד ונועם שליט בחוף בצת: "לא רדפתי אחרי גלעד אלא צילמתי אותו בדיסקרטיות" ■ על הסיקור הפולשני של שליט: "אנחנו מרגישים כמו צלמי פפראצי"

המתנה לגלעד שליט במצפה הילה: עיתונאים עם אותן שאלות, תושבים עם אותן תשובות

לשכת העיתונות הממשלתית תפיץ לעיתונאים הזרים מכתב ובו בקשה לפעול בדומה לכלי התקשורת הישראליים, שחתמו על אמנה לא לעקוב במשך 10 ימים אחר גלעד שליט ומשפחתו

האופן שבו הוצג המידע לציבור בפרשת שליט הוביל אותו למסקנה חותכת שיש להחזיר את החייל החטוף - יהיה המחיר אשר יהיה ■ "גלובס" בדק עם איילה חסון, רוני דניאל ואלון בן-דוד את התנהלות התקשורת שהתגייסה מרצון להחזרת גלעד שליט

לשכנע, ללחוץ, לצלצל בפעמון הדלת, לצלם פאפארצ'י. להימנע מכך זה לבגוד במקצוע

כך הצליחה להכניס את התקשורת הישראלית לקרביים של מי שמזמן הגדרנו "נון-אייטם"

היינו צריכים לגחך לנוכח עודף הפומפוזיות של המשטרה שטענה כי מרגול "מסוכנות לחברה"