שלמה מעוז לא צופה קאמבק לדולר: "לא יגיע אפילו ל-4.4 שקלים; הניסיון הפתטי להשתמש בכלי הריבית נידון מראש לכישלון"

(עדכון) - הכלכלן הראשי באקסלנס נשואה: "העלאת ריבית תהיה משגה, אלא אם כן הבנק רוצה להעלות את האבטלה ללמעלה מ-8%" * ערן בסון מגיפט: הריבית היא כלי אפקטיבי ועובדה שהיא הרימה את הדולר; האינפלציה כיום בישראל חזרה לטווח היעד של בנק ישראל * המסחר במט"ח - סיקור שוטף

שלמה מעוז, כלכלן ראשי באקסלנס נשואה, סבור כי הזינוק האחרון של הדולר לא מהווה קאמבק של המטבע האמריקני, אלא רק חולשה עונתית של השקל שנגרם מהחולשה בשווקים המתעוררים.

מעוז הסביר בשיחה עם "גלובס" כי הזינוק הנוכחי של המטבע האמריקני נובע מבריחה של קרנות רבות מהשווקים המתעוררים וזאת ללא שום קשר לישראל. "הקרנות בורחות מאגרות החוב הקונצרניות בעולם. סטיית התקן גדולה בעולם. התחזקות הדולר היא נקודה הקשורה לקרנות הון והדבר עשוי להיות זמני לחלוטין. ישנה הליכה לאגרות חוב לטווח קצר בעולם מפני החשש מהעלאות ריבית בסין, אירופה ובריטניה. לכן, כשיוצאים מהשווקים המתעוררים הדבר משפיע על ישראל. אך זה זמני".

מעוז מזכיר כי לישראל יש עודף תקציבי של 4.5% מהתוצר, והכוחות הבסיסיים הם לכיוון של ייסוף. ההתחזקות האחרונה של הדולר היא לא מגמת ירידות חדשה, והדולר לא יגיע אפילו ל-4.4 שקלים.

"אני לא חושב שבנק ישראל צריך להעלות את הריבית", אומר מעוז. "הוא לא הוריד בזמנו את הריבית בזמן, כאשר השקל זינק. זה פגע בתעשייה המסורתית ובחברות רבות. כשהדולר היה ב-3.9 שקלים אנשים לא קנו דולרים ועכשיו הם נזכרים לקנות".

השקל ישוב להתחזק

מעוז סבור כי השקל יחזור להתחזק בעוד מספר חודשים. לדבריו, "לקראת סוף חופשת הקיץ הקרנות יחזרו לשווקים המתעוררים ואז נראה ייסוף של השקל. לטווח הארוך, אם הייתי רואה פריצה תקציבית חזקה או העלאות שכר מוגזמות, אז התנאים הבסיסיים ישתנו ואז הפיחות יכול להיות ארוך טווח".

בעוד בשוק ההון מדברים כבר על העלאות ריבית במשק הישראלי, מעוז דוחה את הקריאה ועוקץ את בנק ישראל: "העלאת ריבית תהיה משגה, אלא אם כן בנק ישראל רוצה להעלות את האבטלה ללמעלה מ-8%".

"מי ששולט בשוק המט"ח זה הבנקים הזרים וקרנות הגידור", מדגיש מעוז. "לכן הריבית של בנק ישראל לא יכולה להשפיע והניסיון הפתטי של בנק ישראל להשתמש בכלי הריבית נידון מראש לכישלון".

בסון: האינפלציה נמצאת סביב 2%

ערן בסון, כלכלן ראשי בבית ההשקעות גיפט, סבור כי אין שום סיבה לפאניקה. בסון מציג דעה הפוכה לזו של מעוז, ואומר כי כלי הריבית הוא כלי אפקטיבי ולא נידון מראש לכישלון, "וכראייה שער הדולר בסופו של דבר עלה בעקבות הורדות הריבית האחרונות".

"קשה לומר אם הזינוק בדולר הוא תיקון או שינוי מגמה", מסביר בסון, "אך כפי שהירידה הייתה תלולה וחדה, ואולי אף מוגזמת, כך אנו רואים חזרה עלייה מהירה וחדה, ואולי אף מוגזמת. עם זאת, הורדות הריבית כן עושות את העבודה וזו עובדה, ואני חושב שבנק ישראל עושה נכון שלא מתערב בהתערבות ישירה, קרי רכישה או מכירה של דולרים, ונותן לכוחות השוק לעשות את שלהם".

הנתונים בגיפט מצביעים על כך שהאינפלציה נמצאת כיום סביב 2%, כלומר בטווח היעד של בנק ישראל. לכן, מאמין בסון, כי אין צורך לפי שעה בהעלאות ריבית, אולם אם הדולר ימשיך לעלות, בנק ישראל יעלה את הריבית. "כפי שטענו קודם לכן, שמדיניות הריבית צריכה להיות אחראית ולא פזיזה בהורדות - כך גם בהעלאות הריבית. אני לא רואה סיבה להעלות ריבית בפאניקה. הדבר הכי גרוע הוא מדיניות זיג-זג".

הדולר יתייצב ברמות הנוכחיות

בסון מאמין כי הצמד דולר-שקל עשוי להתייצב ברמות הנוכחיות. לדבריו, "הדולר עשה תנועה יפה לאזור ה-4.3 שקלים וזו רמה שהחזיקה 5 שנים ומכאן החלה הצלילה הקודמת. מוקדם מדי להספיד את השקל. ברמה הנוכחית של 4.25-4.35 שקלים עשוי להתקיים שיווי משקל ולא מן הנמנע שנראה התייצבות סביב הרמה הזו".

"אם יעלו בארה"ב את הריבית, ללא ספק זה ישפיע גם פה", מציין בסון. "סביבת הריביות היורדות בעולם כבר תמה. אנו רואים העלאות ריבית באירופה, בריטניה, אוסטרליה ובמדינות נוספות. עם זאת, אני לא חושב שהריבית בארה"ב תעלה השנה.

"ישנה יציאה של קרנות וגופים זרים אחרים משווקים מתעוררים וחזרה לשווקים מפותחים. ברמת הריביות הנוכחית יש בהחלט הסטה של חלק מההשקעות האלה לאפיקים סולידיים כדוגמת אגרות החוב של ארה"ב שמעניקות תשואה גבוהה יותר ממה שהעניקו לפני מספר חודשים".