אושרה הקפאת הליכים זמנית בחפציבה; איל ההון אפרים שורקה מתעניין ברכישתה

לאחר דיון מרתוני שנמשך 6 שעות והסתיים ב-23:30, הוציא סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט דוד חשין, צו זמני להקפאת הליכים נגד קבוצת חברות חפציבה, וזאת עד לדיון הבא בבקשה, שיתקיים ביום חמישי. בהחלטה שניתנה ב-2:00 לפנות בוקר, הוא מינה את כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, לנאמן זמני. עד אז, לא יוכלו הצדדים השונים לנקוט בצעדים משמעותיים כלשהם, לרבות חילוט ערבויות.

בנוסף, הוא נתן צו למימוש נכסי חפציבה המשועבדים לטובת הבנקים כל בנק ביחס לנכסים המשועבדים לו. עם זאת, הוא אסר בשלב זה על בנק הפועלים לממש את השעבוד של בניין "בזק". בנוסף, בשלב זה נאסר לממש את השעבודים בדרך של מכירת הנכסים, ונקבע שהמימוש ייעשה לפי תנאי מסמך השעבוד.

חשין מינה את באי-כוח הבנקים ככונסי נכסים, כל אחד לטובת הבנק שהוא מייצג, והורה להם להמציא ערבויות לבית המשפט ולפרסם בעיתונות הודעות על מינויים. בהחלטה נפרדת שייתן במהלך היום, הוא יקבע את סמכויות הכונסים.

הוא התיר לבנקים להשלים את הפרויקטים שהם מלווים וכן להציב שמירה באתרים, כדי למנוע ביזה ופלישות. עם זאת, הוא אסר בשלב זה לפנות רוכשים שנכנסו לדירותיהם.

חשין הוציא צו מניעה זמני, האוסר על הוצאת מיטלטלין כמו חומרי בנייה, חפצים מחוברים או כל ציוד אחר מהדירות ומהפרויקטים. כן הוצא צו האוסר על כל אדם לפלוש לדירות.

הוא אסר גם לבצע כל דיספוזיציה בנכסי חברות חפציבה הפרטיות וכן בחברה הציבורית חפציבה חופים.

כונסי הנכסים יגישו עד ליום רביעי לכנ"ר ולבית המשפט דו"ח, בו יתייחסו למצב הבניה בפרויקטים השונים, לתחזית השלמתה ולפרויקטים שטרם התחילו לבנות בהם או בחלקם. הכנ"ר יגיש דו"ח ביניים עד למועד הדיון שלמחרת.

אי-אמון בחפציבה

בדיון הארוך שהתקיים אמש הציגו כל הנושים המובטחים (הבנקים) חזית אחידה, בהתנגדות הנחרצת להקפאת הליכים. אפילו חלק מרוכשי הדירות, שהליך הקפאת הליכים אמור כביכול לשרת אותם, התנגדו להקפאה. זאת, בשל החשדנות ואי-האמון המוחלטים כלפי מנהלי חפציבה ובעלי מניותיה.

הכנ"ר, שהתייצב בעצמו לדיון, אמר כי האגף בראשותו לא יוכל להתמודד עם תיק כה גדול, אך אם בית המשפט יטיל זאת עליו, הוא ישכור כמה משרדי עורכי דין שיסייעו. לדבריו, אם הולכים במתווה של הקפאת הליכים, יש לקחת בחשבון את הקשיים בביצוע חקירות בחשד לעבירות מירמה מצד בעלי השליטה ונושאי משרה.

מנגד, גם מתווה של פירוק הוא בעייתי, משום ש"לפירוק יש תדמית שהעסק בקריסה, ולכן לטווח הארוך צריך לשקול. אין ספק שבלבוש המשפטי שצריך לתת זה 'לעכב את ההליכים'".

רוכש לחפציבה?

בדיון עלה, כי החברה הזרה SIG, שבשליטת משפחת שורקה מארה"ב ויעקב בר, מתעניינת ברכישת חפציבה. בעל השליטה בחברה הוא איל ההון הישראלי לשעבר, אפרים שורקה, שבשנים האחרונות משקיע גם בנדל"ן בישראל יחד עם אנשי העסקים יאיר רבינוביץ' ודורון שגיב, עימם הסתכסך.

עו"ד יוסי וקנין ממשרד אביקם-וקנין, שייצג את SIG בדיון, אמר כי ל-SIG הון עצמי של 500 מיליון דולר ופרויקטים בארץ בהיקפים העולים על 1.5 מיליארד שקל. לדבריו, "SIG מבקשת להיכנס להליך קצר מאוד של מו"מ, ולהזרים לתוך החברה עשרות מיליוני שקלים בתקופה מאוד קצרה והכל בהתאם למו"מ".

עוד אמר, כי למרות שאין בנק שמוכן לתת מימון מיידי, היא מבקשת לרכוש את חפציבה כעסק חי, כשהיא מוכנה להזרים מיידית 50 מיליון שקל, אך רק אם תינתן לחפציבה הקפאת הליכים. הוא ביקש שהות של יומיים כדי לגבש הצעה קונקרטית.

אלקטרה אשמה בהתרסקות?

בתשובה לשאלת השופט מהו הטריגר שחולל את המשבר, השיב עו"ד אמיר ברטוב ממשרד ליפא מאיר (שייצג את החברות הפרטיות בקבוצת חפציבה), כי החברה תיכננה לעשות מהלך של התרחבות מהירה של ענף חברות תחת שליטתה של חפציבה דיור ואחזקות, במסגרתו תונפק האחרונה בבורסה. במסגרת זו, התקשרה החברה עם אלקטרה בסדרה של עסקאות שבאמצעותן חשבה להתרחב, אך לטענתה אלקטרה לא עמדה בהתחייבויותיה לתמיכת ההתרחבות, והיחסים עימה נקלעו למבוי סתום.

בהמשך ציין, שיו"ר חפציבה ואחד מבעלי השליטה בה, מרדכי יונה, "לוקח אחריות ומתייצב כל יום במשרדי החברה. הוא מוכן לתת מכל מרצו, כספו וזמנו להבראת החברות".

עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה, שייצג את בנק דיסקונט למשכנתאות ואת בנק ירושלים, האשים את מנכ"ל חפציבה ואחד מבעלי השליטה, בועז יונה, שנמלט לחו"ל, במעילה. "יש כאן מעילה בכספי פרויקטים בעשרות מיליונים, בעשרות רבות של דירות בשתי הקבוצות שאני מייצג, בכל אחת באופן שיטתי. יש כאן שיטה שהיתה לאורך לפחות החודשים האחרונים, שפשוט לכזב מתוך ניסיון להוציא ולשחרר כספים שכנראה היו זקוקים להם בכל מיני בעיות שהחברה נקלעה אליהן בכל מיני מקומות".

עו"ד אמנון לורך ממשרד יגאל ארנון, שייצג את הבנקים דיסקונט והבינלאומי, קרא להתערבות משטרה בפרשה. "הגוף המתאים לטפל בתיק הזה זה לא בדרך של הקפאה אלא הפנייה למשטרת ישראל", טען. "הערבוב של חברות ציבוריות ופרטיות מעלה ריח לא נעים. עצם העובדה שמגישים את ההקפאה ביחד זה בפני עצמו בבטן נראה כדבר לא חוקי".