חברת הסטארט-אפ הישראלית פרוד-סאיינסז (FrausSciences) נרכשה היום (ב') בידי PayPal, החברת הבת של eBay, ב-169 מיליון דולר. פרוד סאיינסז, שהוקמה בשנת 2001, גייסה מאז כ-7 מיליון דולר מקרן ההון סיכון הישראלית BRM קפיטל של אלי ברקת, שמחזיקה כ-40% ממניות החברה, מהאנג'ל גיא גמזו ומקרן ההון סיכון האמריקנית רדפוינט ונצ'רס.
את פרוד סאיינסז ייסד סער וילף, שהיה בעבר מנהל הכספים של חברת טריוונט, המספקת מערכת לתשלומים מקוונים. לווילף ניסיון עשיר בתחום התשלומים באינטרנט. איתו בצוות המייסדים היה שבט שקד, המתמחה במסחר אלקטרוני, אבטחת מידע באינטרנט ומערכות תוכנה ותקשורת. לפני פרוד סאיינס הוא היה בכיר בטריוונט. לשקד שורה של פטנטים הרשומים על שמו בתחומים של זיהוי משתמשים, תשלומים והונאות אלקטרוניות.
ל"גלובס" נודע עוד כי היזמים וילף ושקד יגרפו כ-20 מיליון דולר כל אחד, כתוצאה מהרכישה. גם BRM רושמת מכפילים נאים של פי 12, כאשר על השקעה בהיקף של 5 מיליון דולר בחברה היא גורפת כ-70 מיליון דולר. מדובר באקזיט מזהיר עבור הקרן. אלי ברקת שמנהל את BRM קפיטל סירב להגיב על הידיעה.
100% אחריות
פרוד סאיינסז מפתחת מוצרים בתחום העיקוב וההגנה מפני הונאות באינטרנט. לפני כשנה היא החלה בפעילות השיווק של מוצריה בשוק. היזמים, שהם כאמור בעלי ניסיון בתחום ההונאות והתשלומים באינטרנט ובעלי עבר ביחידות טכנולוגיות חשאיות בצה"ל, ערכו מחקר מעמיק במשך 3 השנים שקדמו להקמת החברה.
פרוד סאיינסז מבטיחה שמוצריה מסוגלים למנוע הונאות באופן מלא. כדי להוכיח את טענתה היא מבטיחה 100% אחריות ללקוחותיה. כלומר, לקוחות שגילו הונאה יקבלו את כספם בחזרה. הביטחון במוצרי החברה בא לידי ביטוי ביכולת של המערכת, לפי האתר של פרוד סאיינסז.
החברה מבטיחה רמה גבוהה פי 40 לאיתור הונאות בתשלומים באינטרנט בהשוואה למקובל בשוק, וירידה של פי 20 בשיעור דחיית פניות לגיטימיות בשל חשד להונאה. פרוד סאיינסז החלה למכור בסוף 2006 ולמעשה התקשתה מהיום הראשון לעמוד בביקושים הגדולים.
גמזו וברקת השקעות
הסיפור של פרוד סאיינסז הוא דוגמה מוצלחת להקמת חברה באופן זהיר מצד אחד ולמזל גדול מהצד השני. גיא גמזו, שעומד בראש קוביק השקעות, היה הראשון שהשקיע 100 אלף דולר ברעיון. גמזו משתף פעולה עם ברקת וקבוצת BRM במימון חברות נוספות. כך למשל היה אחד המשקיעים הראשונים בפסעבה שנמכרה ל-PMC סיירה בכ-300 מיליון דולר, וכן הוא היה מושקע עם ברקת (וגם עם יונתן קולבר) בחברת איי-בלאסטר.
אלי ברקת שימש בתחילה יו"ר החברה, אך לפני פחות משנה היה ברור שהחברה צריכה להיערך מחדש. וילף ושקד היזמים, הבינו שהם זקוקים לסיוע בתחום הניהול, לאור הביקושים העצומים למוצרי החברה. ברקת התגייס למשימה ונכנס לתפקיד המנכ"ל לתקופה של כחמישה חודשים. בחודש יוני האחרון מונה לתפקיד המנכ"ל גדי מאייר, לשעבר שותף עצמאי בקרן ההון סיכון האמריקנית בנצ'מרק קפיטל, שלפני כן הוא היה חתום על הקמת וניהול חברת סקיילנט (Scalnt) חברת תוכנה בתחום הווירטואליזציה וכן הקים גם את חברת קורנקס (Currenex). למאייר יש גם קשר ישראלי עקיף שכן בעבר הוא שימש כמנכ"ל ממקו של ישראל מזין, שנרכשה בידי CA.
למרות התקופה הקצרה שלו בפרוד סאיינסז הוא היה מעורב בכל האירועים האחרונים בחברה.
עם הצמיחה המואצת במכירות, פרוד סאיינסז יצאה לפני מספר חודשים לגיוס הון בהיקף של 11 מיליון דולר. תוך כדי ניהול מו"מ עם משקיעים פוטנציאליים התקבלה הצעת הרכש של PayPal. בחברה לקחו סיכון מחושב, גייסו 5 מיליון דולר נוספים, 2 מיליון מקרן ההון סיכון רדפוינט ונצ'רס ועוד 3 מיליון דולר מ-BRM קפיטל במטרה לתחזק את עצמה עד שיתברר עם הצעת הרכש רצינית.
תוך כדי תהליך גיוס ההון אחד מהמשקיעים הפוטנציאליים ביקש מ-PayPal לבחון את המוצרים של פרוד סאיינסז ולעשות בדיקת נאותות. התוצאה של הבדיקה הזאת הייתה הצעת רכש, שהגיעה רק אחרי כשלושה רבעונים של מכירות ראשוניות של המוצרים.
הרוכשת פיי-פאל היא גוף האשראי והתשלומים המקוונים הגדול ביותר בעולם. וללא ספק היא השחקן הגדול בתחום ההונאה. מדובר בחברה בבעלות מלאה של eBAY. פיי-פאל לא הייתה לקוחה של פרוד סאיינס ענקית ולמעשה הכירה את החברה הישראלית הקטנה לגמרי במקרה.
PayPal מציעה שירות תשלומים באינטרנט באמצעות כרטיסי אשראי ופרטי חשבון. בחברה רשומים יותר מ-153 מיליון חשבונות ב-190 שווקים וב-17 מטבעות שונים.
פיי-פל הוקמה בשנת 1998 בידי מקס ליבצ'ין (Max Livchin) ופיטר ת'ייל ולוק נוסק (Luke Nosek) ובמרץ 2000 היא התמזגה עם קונפיניטי ו-X.com.
עוד לפני הרכישה היא הייתה חברת האינטרנט הראשונה שיצאה ל-IPO אחרי ספטמבר 2001. eBay רכשה בשנת 2002 את החברה שלא הייתה רווחית ב-1.5 מיליארד דולר והפכה אותה לשירות התשלומים הרשמי שלה.
הזרועות של מייסדי PayPal מצויות כמעט בכל מקום אפשרי בתעשיית הסטארט-אפ בתחום האינטרנט. פיטר ת'ייל היה האנג'ל הראשון בפייסבוק, לינקט-אין הוקמה בידי סגן נשיא בפיי-פאל, ת'ייל נוסק הקים קרן גידור, לת'ייל יש גם קרן הון סיכון הנקראת The founders, מקס ליבצ'ין הקים את סלייד ויו-טיוב הוקמה בידי שורה של העובדים הראשונים בפיי-פאל.
עבור eBay זאת רכישה שנייה בישראל לאחר שרכשה את שופינגקום הישראלית ב-2005 ב-634 מיליון דולר, לאחר שכבר הייתה חברה ציבורית הרשומה בנסד"ק. כיום שופינג היא חברת בת של eBay שופינג.קום ישראל אחראית על פיתוח ותחזוקת קטלוג המוצרים.
עוד אקזיט לאלי ברקת
ב-BRM קפיטל יכולים להתגאות באקזיט הנוכחי אבל יותר מזה בתוצאות הרשימות ביותר על הקרן שגויסה בשנת 2000 בהיקף של 144 מיליון דולר. למרות הבציר הגרוע, BRMקפיטל קראה רק ל-125 מיליון דולר מההון שהובטח לה. עם האקזיט הנוכחי, היא החזירה למשקיעים 150 מיליון דולר. לקרן יש עוד 8 חברות מבטיחות בפורטפוליו בחישוב כולל הקרן רשמה IRR של 14% שזה שיעור מרשים בקנה מידה בינלאומי.
מאז 2005 BRM קפיטל רושמת אקזיטים נאים בקצב שבוודאי מעורר קנאה אצל הקולגות. בתחילת 2005 היא מכרה את או-פלאס לאינטל ב-100 מיליון דולר, פסעבה נמכרה ל-PMCסירה ב-300 מיליון דולר, וייל נמכרה למיקרוסופט ב-80 מיליון דולר ופרוסייט נרכשה בידי פרימוורה ב-45 מיליון דולר.
בין חברות הפורטפוליו האחרות של הקרן אפשר למצוא את ואויון, איי-בלסטר, אלטיר וגיגה ספייסס.
לפני מספר חודשים נוגע כי BRMקפיטל לא תגייס קרן הון סיכון חדשה. אלי ברקת החלט להמשיך לנהל את פעילות ההשקעות שלו בהתבסס על ההון האישי שלו. גם כך, ובשונה מקרנות ההון סיכון האחרות, משפחת ברקת הייתה המשקיע המרכזי בקרן והחזיקה ב-75% מ-BRM קפיטל.
ההחלטה של ברקת לא לגייס קרן חדשה הפתיע את תעשיית ההון סיכון המקומית ועוררה גלים של שמועות על נטישת מודל ההשקעות בחברות בשלבים המוקדמים. למרות זאת, נראה שמשפחת ברקת ממשיכה להאמין במודל ההון סיכון אבל מעדיפה לפעול בצורה לא מוגבלת, להשתחרר מהדרישות של המשקיעים ולהשקיע באופן חופשי במספר חברות מצומצמות במטרה להגיע אתן לאקזיט מוצלח. אלי ברקת נחשב למשקיע מעורב בחברות, שמשקיע בחברות בשלבים המוקמים ביותר, מיד לאחר השקעת האנג'ל הראשונה ומלווה את החברות, כולל כניסה לתפקידים אוטרטיביים במידת הצורך. כך היה גם בפרוד-סאיינסז.
נראה ש-BRM קפיטל תהיה אחת מקרנות ההון סיכון המובילות בישראל בשנים האחרונות.
עוד אקזיט לאלי ברקת
ב-BRM קפיטל יכולים להתגאות באקזיט הנוכחי אבל יותר מזה בתוצאות הרשימות ביותר על הקרן שגויסה בשנת 2000 בהיקף של 144 מיליון דולר. למרות הבציר הכללי הגרוע, BRM קפיטל קראה רק ל-125 מיליון דולר מההון שהובטח לה. עם האקזיט הנוכחי, היא החזירה למשקיעים כבר 150 מיליון דולר ולקרן יש עוד 8 חברות מבטיחות בפורטפוליו (דוגמת ואויון, איי-בלאסטר, אלטיר וג'יגה-ספייסס). בחישוב כולל, הקרן רשמה IRR (תשואה פנימית) של 14% שזה שיעור מרשים בקנה מידה בינלאומי.
מאז 2005, BRM קפיטל רושמת אקזיטים נאים בקצב שבוודאי מעורר קנאה אצל הקולגות. בתחילת 2005 היא מכרה את או-פלאס לאינטל ב-100 מיליון דולר, וב-2006 היא רשמה שלושה אקזיטים: פסעבה נמכרה ל-PMC סיירה ב-300 מיליון דולר, וייל שנמכרה למיקרוסופט ב-80 מיליון דולר ופרוסייט שנרכשה בידי פרימוורה ב-45 מיליון דולר.
לפני מספר חודשים נודע כי BRM קפיטל לא תגייס קרן הון סיכון חדשה. אלי ברקת החליט להמשיך לנהל את פעילות ההשקעות בהתבסס על ההון האישי שלו. גם כך, ובשונה מקרנות ההון סיכון האחרות, משפחת ברקת הייתה המשקיעה המרכזית בקרן והחזיקה ב-75% ממנה.
ההחלטה של ברקת שלא לגייס קרן חדשה הפתיעה את תעשיית ההון סיכון המקומית ועוררה גלים של שמועות על נטישת מודל ההשקעות בחברות בשלבים המוקדמים. למרות זאת, נראה שמשפחת ברקת ממשיכה להאמין במודל ההון סיכון אבל מעדיפה לפעול בצורה לא מוגבלת, להשתחרר מהדרישות של המשקיעים ולהשקיע באופן חופשי במספר חברות מצומצמות במטרה להגיע איתן לאקזיט מוצלח. אלי ברקת נחשב למשקיע מעורב בחברות, שמשקיע בחברות בשלבים המוקדמים ביותר, מיד לאחר השקעת האנג'ל הראשונה ומלווה אותן, כולל כניסה לתפקידים אופרטיביים במידת הצורך. כך היה גם בפרוד סאיינסס. "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
