את התרחיש הבא ניתן, בינתיים, רק לדמיין. אתה פותח את תיבת הדואר ובפנים ממתינה לה המעטפה המוכרת, בעלת הצבע הירקרק, שבאמצעותה נוהגת מדינת ישראל להתכתב עם אזרחיה.
אתה תופס כמובן את הראש, מנסה להיזכר עם מי הסתבכת לאחרונה פקיד השומה, משטרת ישראל או ההוצאה לפועל. אבל בפנים, הפלא ופלא, הפתעה. במקום הודעת תשלום קנס או תזכורת לפני עיקול, תוזמן אחר כבוד לסור לסניף בנק הדואר הקרוב, כדי לקבל מתנה (!) ממשרד האוצר - אופציות למניות בנק לאומי, הטבה ששווייה 500-700 שקל.
התוכנית להפרטת לאומי באמצעות חלוקת אופציות, טובה בינתיים לכותרות העיתונים, ליחסי הציבור של שר האוצר והחשב הכללי. מדובר במהלך מורכב, הדורש עבודת הכנה מדוקדקת והשקעה כספית גדולה, שספק עם יצדיקו את הוצאתו לפועל.
במישור התיאורטי, מדובר בתוכנית מבטיחה. בטווח המיידי היא תניע את תהליך ההפרטה התקוע של בנק לאומי וגם תזרים לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים. האזרח מצידו, זוכה לתוספת הכנסה של 500-700 שקל, סכום שעבור חלקים גדלים והולכים באוכלוסייה איננו עניין של מה בכך. התוכנית הזו מנוגדת להפרטה באמצעות הנפקה, שלכאורה פתוחה בפני כל, אך בפועל נהנים ממנה בעיקר בעלי ההון (ע"ע אל-על).
התרומה הגדולה ביותר שיכולה להיות למהלך הפרטה שכזה תהיה הגדלה משמעותית של מעורבות הציבור בשוק ההון. בזמן ששערי המניות כאן שוברים שיאים ומניבים עושר רב למחזיקים בהן, הישראלי הממוצע עדיין פותח את העיתון היומי במדורי הפוליטיקה, הרכילות או הספורט.
השקעותיו של מר ישראלי בשוק ההון זניחות לעומת עמיתו במדינות מערביות, ונעשות בעיקר באמצעות מתווכים למיניהם (קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח), דבר המעיד על שוק הון בלתי מפותח. תוכנית האופציות יוצרת הזדמנות להרחיב את הפעילות בשוק ההון לחלקים רחבים יותר בציבור, לסייע בהתפתחותו ולהעלותו מדרגה.
אירוע שילווה בקמפיין "חינוכי", שיסייע לציבור הרחב ללמוד את רזי השוק, ההבדל בין אופציה למניה, כדאיות המימוש והשקעה לזמן ארוך, יכניס את שוק המניות לסלון של כל אחד ואחד מאיתנו באמצעות הטלוויזיה (שכיום מתעלמת ממנו כמעט לחלוטין).
עד כאן, תיאוריה. במישור המעשי, עלולות המילים היפות של פקידי האוצר להפוך לסיוט; הציבור ימהר למכור את האופציות שקיבל כדי להרוויח "ציפור אחת ביד", מחיר המניות יקרוס ומשקיעים מתוחכמים שיארבו להזדמנות ירוויחו כסף רב. ומה קיבלנו בסוף היום? הציבור נותר מחוץ לבורסה ובעלי ההון (שוב) עשקו את מסעודה משדרות.
וזה עוד לא הכל. רק לחשוב על מינהלת האופציות שתוקם, המשרדים, המזכירות, המשכורות, המכוניות, מסע הפרסום, הלוגיסטיקה המורכבת של משלוח ההודעות לכל אזרח וכו`; הוצאות אדירות של עשרות מיליוני שקלים מקופת המדינה, שכאמור ספק עם יצדיקו את עצמן.
ואחרון: חלוקת האופציות בלאומי צפויה להנציח לתקופה נוספת את שלטונם של גליה מאור, איתן רף ולואי רוט בבנק לתקופה נוספת, שעשויה להיות ממושכת, עד להתגבשות גרעין שליטה בלאומי.
פירוש הדבר הוא שבנק לאומי ימשיך להתנהל ללא בעל בית, על כך התופעות הנגזרות מכך: תנאי העסקה שערורייתיים, אי מסירת דין וחשבון לבעלים ויכולת מוגבלת להנהיג מהלכים מרחיקי לכת של התייעלות או התרחבות בחו"ל (כמותם ביצע בנק הפועלים, המופרט, בשנים האחרונות).
אם נתניהו וזליכה מעוניינים להיטיב עם הציבור ולשתפו בפירות ההפרטה, בהחלט ייתכן שהדרך הטובה ביותר להתחיל בכך תהיה מכירת מניות המדינה בלאומי דרך הבורסה. כן, שוב לאותם "בעלי הון". מתמורת המכירה יוכלו לחלק 500-700 שקל לכל אזרח בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.