מזוז: חילוקי הדעות בתיק שרון אינם מהווים עילה להתערבות של בג"ץ בהחלטה

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אומר שאין מקום להתערבות של בג"ץ בהחלטתו לסגור את תיק שרון. הדברים כלולים בתגובת המדינה שהוגשה היום (ה`) על שלוש העתירות המבקשות לחייב את מזוז לשנות את החלטתו.

העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון וחברי הכנסת אופיר פינס ואיתן כבל. בין היתר נטען בהן, כי מזוז העניק לשרון יחס מיוחד. על כך אומרת המדינה:

"נבקש להדגיש בתחילת דברינו, כפי שהודגש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו, כי המבחן הראייתי ששימש בסיס להחלטה היה המבחן הרגיל והשוויוני, שנקבע בפסיקה. העובדה כי החשודים הם ראש הממשלה ובנו לא הביאה להפלייתם לרעה או להפלייתם לטובה דין אחד לשועי ארץ ולפשוטי העם.

"זאת ועוד, בניגוד לנטען, אין בהחלטה זו גם כל סטייה ממדיניות התביעה הכללית. אכן, המשפט הפלילי הוא כלי מרכזי למאבק בשחיתות. כפי שהודגש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו (כמו גם בהודעתו על ההחלטה), היועץ המשפטי לממשלה רואה במאבק בשחיתות ברשויות השלטון את אחד מתפקידיה המרכזיים של התביעה הכללית, שכן השחתת המידות ברשויות השלטון פוגעת קשות בסדרי השלטון המשטר. היא אף פוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון. האמון הציבורי הוא תנאי חיוני לתפקוד תקין של מערכות השלטון והשירותים הציבוריים.

"עם זאת, חשיבות המאבק בשחיתות אינה יכולה להביא לשינוי עקרונות היסוד של המשפט הפלילי, והורדת הרף הראייתי הנדרש להעמדה לדין של איש ציבור". מזוז אומר, כי החלטתו "מבוססת על עקרונות היסוד של המשפט הפלילי, כפי שבאו לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקתו של בית משפט נכבד זה" (בית המשפט העליון).

עוד מציינת המדינה: "ההחלטה מתייחסת לאפשרות להרשעה כפי שהיא משתקפת ממכלול הראיות שנבחנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הא ותו לא. אין מדובר במתן `תעודת יושר ציבורית` לאיש מבין הנחקרים".

בהתייחסה לכך שפרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, סברה שיש להעמיד את שרון לדין, אומרת המדינה:

"במקרה דנן, המדובר הוא בשאלה מובהקת של הערכה - עובדתית ומשפטית. מעצם טיבה, ייתכנו לגבי החלטה מעין זו עמדות והערכות שונות. אולם, הלכה פסוקה היא כי קיומה של הערכה מקצועית סבירה אחרת, אין בה, כמובן, כדי לפגום בסבירות ההחלטה שהתקבלה, או משום עילה להתערבותו של בית המשפט הנכבד".

מזוז טוען: " אין בעתירות כל עילה שתצדיק את התערבותו של בית המשפט הנכבד בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. זאת גם לאור ההלכה בדבר ההתערבות הנדירה של בית המשפט הנכבד בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בכלל, ובכל האמור לדיות הראיות הנדרשות לצורך העמדה לדין, בפרט".

מזוז תוקף את העותרים על החיפזון שגילו בפנייתם לבג"ץ:

"החלטת היועץ המשפטי לממשלה היא פרי עבודה של מספר חודשים. בפנינו מונחות שלוש עתירות. העתירה הראשונה הוגשה פחות מיממה לאחר פרסום ההחלטה. שתי העתירות האחרות הוגשו מספר ימים מאוחר יותר. על פי הדיווחים בעיתונות, הודיעו העותרים האחרונים, עוד לפני שידעו על ההחלטה ונימוקיה, כי אם יוחלט לסגור את תיק החקירה יגישו עתירות נגד ההחלטה".

באופן עקרוני, אומר מזוז: "אין מקום לגישה, לפיה מקום שקיים ספק בלב התובע בדבר קיומן של ראיות מספיקות להרשעתו של אדם, עליו להגיש כתב האישום, ולהותיר את המלאכה לבית המשפט.

"כאמור, בהתאם לפסיקת בית המשפט, על התובע מוטל להעריך בעצמו את הראיות, ובמסגרת זו גם להתחקות אחר החלטתו של בית המשפט בהערכת הראיות ובמשקל שייתן להן, ועל יסוד הערכה כוללת זו עליו להגיע למסקנה, האם אמנם קיימת להערכתו אפשרות סבירה להרשעה".

בצטטו מחוק יסוד הממשלה, בנוגע להעמדת ראש הממשלה לדין, קובע מזוז:

"היועץ המשפטי לממשלה הוא איפוא בעל הסמכות הבלעדית להורות על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה. בשל ייחודה של החלטה זו, נקבעה לצורך כך הוראה מיוחדת בחוק יסוד הממשלה.

"על פי ההלכה הפסוקה, היקף התערבותו של בית המשפט הנכבד בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה במסגרת סמכויותיו כראש התביעה הכללית הוא מצומצם ביותר, ודאי כאשר מדובר בהחלטות המבוססות על שאלת דיותן של הראיות".

לאור כל אלו, מבקש מזוז מבג"ץ לדחות את העתירות. הדיון בעתירות יתקיים ביום שלישי הבא בפני הרכב של שבעה שופטים, בראשות הנשיא אהרון ברק.