מערכת הסליקה הממוחשבת של בנק ישראל פעלה חצי שנה ללא תשתית חוקית

סיכוני הפעלת מערכת "זה"ב" (זיכויים והעברות בזמן אמת) ללא חוק ייעודי המסדיר את כל ההיבטים המשפטיים של ביצוע תשלומים, סליקתם וסופיותם, היו ידועים לראשי המערכת הבנקאית. החשיפה לסיכון התבררה כגדולה בהרבה לנוכח העובדה שהחודשים שחלפו מאז ההפעלה, 30 ביולי 2007, היו קשים במיוחד בשל השלכות משבר הסאב-פריים, פשיטות רגל, הפסדי עתק ומחיקות של מאות מיליארדי דולרים.

הסיכון למערכת הפיננסית תואר היטב בידי מומחי בנק ישראל עצמם. "למעשה הפעלנו את מערכת תשלומים והסליקה ללא חוק. מבחינת המערכת זה בעייתי משום שבעצם אין לנו סופיות ואנחנו מתיימרים לתת סופיות במערכת הסליקה החדשה", אמרה רונית ציטיאט, ראש תחום תשלומים וסליקה בבנק ישראל, לחברי ועדת הכלכלה בכנסת ב-8 בינואר.

"היום אין לנו חוק שמטפל בכל נושא מערך התשלומים והסליקה. יש כל מיני הסכמים, יש חקיקות שונות ואין חוק. ברגע שהשקנו מערכת שדורשת סופיות בסוף היום, אתה לא יכול לחיות עם החקיקה הקיימת. במצב של פשיטת רגל התשלומים חוזרים אחורה. אם אנחנו נחיה עם החוק הזה במערכת שמספקת סופיות, יש פה סתירה. לכן זה הפך לחשוב מאוד", אמרה ציטיאט.

עו"ד אורנה ואגו, ממלאת מקום היועץ המשפטי של בנק ישראל והמועמדת הפנימית המובילה לתפקיד, הוסיפה: "זה יוצר בעיה במקרים של פשיטת רגל, כי אז הולכים אחורה ומחזירים תשלומים".

רק באחרונה הצליחו בנק ישראל והכנסת לסיים את הליכי החקיקה, והצעת "חוק מערכות תשלומים תשס"ח 2008" עברה בכנסת בקריאה שלישית. החוק פורסם בספר החוקים ביום ראשון שעבר, 10 בפברואר, אך טרם ניתן לו פרסום פומבי באתר בנק ישראל.

"סיכון נזילות"

גורמים בנקאיים אמרו היום כי בנק ישראל הכניס את המשק במודע למצב של "כמעט תאונה קטלנית", וראשי הבנקים סמכו על בנק ישראל שאם תקרה תקלה הוא יציל אותם. זאת אף שהמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הודיע לבנקים, בחוזר ששלח ב-25 בספטמבר 2007 כי "מצב דברים זה עלול לחשוף את התאגיד הבנקאי לסיכון נזילות".

לבנק ישראל ולבנקאים, אם כן, היה ידוע בבירור, לכל אורך הדרך, כי מערכת כה מורכבת וקשורה לגורמים רבים ושונים חייבת לפעול בחסות תשתית חוקית ברורה ומלאה. המחלקה המשפטית, בראשות היועצת המשפטית דאז ורדה לויסטהויז והמשנה שלה, אורנה ואגו, דרשה מהנהלת הבנק להימנע מהפעלת המערכת לפני הסדרת חקיקה, אבל דרישתה נדחתה. לוסטהויז פרשה לפני מספר חודשים.

חוגים בבנק אומרים כי לנוכח התנגדות המחלקה המשפטית הפנימית, גייס הבנק ייעוץ משפטי חיצוני, ככל הנראה זר, שקבע כי ניתן להפעיל את המערכת לפני חקיקה, בהסכם עם הבנקים. אף שאכן היה הסכם בין הבנקים לבנק ישראל, שנתן פתרונות חלקיים, הסיכון המערכתי נותר חשוף; כשל של אחד מהמשתתפים במערכת התשלומים במילוי חיוביו או הפרעה במערכת התשלומים - היו עלולים לגרום כשלים בכלל המערכת הפיננסית ולהתפשט לשווקים פיננסיים אחרים.

המערכת הושקה בסוף יולי האחרון באירוע חגיגי במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. זה"ב, RTGS, היא מערכת תשלומים חדשה המאפשרת להעביר באופן מיידי וסופי, ללא יכולת ביטול, כספים בין חשבונות בנק. זו היתה גולת הכותרת של הרפורמה במערכות התשלומים והסליקה שהוביל הבנק המרכזי בשנים האחרונות.

היוזמה הראשונה להקמת המערכת בישראל היתה של הנגיד הקודם, דוד קליין, בתחילת 2005. הנגיד הנוכחי סטנלי פישר דחף את היוזמה מאז כניסתו לתפקיד, עם המנכ"ל יעקב דנון, מנהל משאבי אנוש בבנק, רפי לנקרי, שמונה לאחראי על הסליקה ואביבה שיניצקי מנהלת מערכות המידע בבנק, שקיבלה פרסים ותשבחות הרבה בטרם עבר החוק. המערכת מבצעת סליקה של כל מערכות התשלומים הקיימות: בורסה לניירות ערך, מסלקת המעו"ף, מרכז סליקה בנקאית (מס"ב) ומסלקת ההמחאות.

רק לאחר העברת החקיקה, תתאפשר בתוך מספר חודשים השתתפותה של ישראל במסלקת המטבעות הבינלאומית CLS, הגדרת השקל כמטבע בר המרה ואפשרות לבצע סליקה בזמן אמת בין ישראל לעולם.

"סיכון נזילות"

תגובת דובר בנק ישראל: "עד השלמת תהליך החקיקה, התבססה מערכת הסליקה החדשה - מערכת זה"ב - על הסכמים שנחתמו בין המשתמשים שנוסחו על-פי הסטנדרטים המקובלים בעולם ובהתאם להמלצות קרן המטבע הבינלאומית וכפי שנהוג במדינות אחרות בעולם. הגנה מיוחדת במקרה של פירוק אחד המשתתפים במערכת זה"ב אכן חלה עם חקיקת החוק והכרזת המערכת כמערכת מבוקרת מיועדת. ההכרזה בוצעה ב-11 בפברואר".

לעניין המלצת המחלקה המשפטית שלא להפעיל את המערכת אלא לאחר חקיקה מסר הדובר: "מבדיקה שערכנו לא מוכר לנו מכתב כזה".