בכיר בגוגל: עו"ד ירון סהר החתים אותי על הסכם שכר-טרחה הנגוע באי-חוקיות וניגוד עניינים

תבור מבקש מהמחוזי בת"א לסלק על הסף את התביעה בסך 3 מיליון שקל שהגיש נגדו סהר, שותף בכיר במשרד סהר-סטוביצקי, בה טען כי תבור הפר הסכם בו התחייב להעביר לו 35% ממניותיו בחברת הסטארט-אפ תמורת ייצוג משפטי. סהר טען בתביעתו, כי ייצג את תבור במחלוקת עם בעלי המניות האחרים בחברה, ומאחר שלא היו לו אמצעים לשלם, הוא התחייב בהסכם לשלם לו שכ"ט במניות.

באמצעות עוה"ד יוסי עבאדי ואסף פריאל ממשרד כספי ושות' ועו"ד פרופ' קנת מן, טוען תבור כי מדובר בתביעה ש"כאילו הועתקה מאחת הבדיחות הלעגניות על עורכי דין", ושבה יזם היי-טק צעיר פונה לעו"ד להיוועץ בו אודות הצעה מבעל מניות אחר לרכוש את מניות היזם ואחרים.

"עוה"ד מחווה באזני היזם דעה מבהילה וחסרת שחר, על 'חשש לריקון מניותיו מתוכן', וכדי לחלצו מה'צרה' שברא בהבל פה, הוא מחתים אותו על 'הסכם שכר טרחה', לפיו היזם יעניק לאלתר לעוה"ד 35% ממניותיו, ללא תלות בהיקף ה'טיפול' או בתוצאותיו", טוען תבור.

זכות סירוב

עורך הדין, מוסיף תבור, "לא נוקט הליך משפטי כלשהו בשם היזם, לא מכין הסכם עבורו, לא מחבר לו חוות דעת כתובה, וראו זה פלא: הצעת הרכש ה'מסוכנת' נופלת מייד מאליה, ומניות היזם אינן מתרוקנות מתוכנן. עורך הדין ממתין למעלה משלוש שנים, וכאשר המניות נמכרות, בלי קשר ל'טיפולו' של עורך הדין (שלא היה מעורב במכירה), הוא תובע מהיזם הצעיר למעלה משלושה מיליון שקל, ועוד בסדר דין מקוצר".

לגוף העניין טוען תבור, שרק בנספח לתביעה מגלה סהר שהוא החזיק מניות נוספות בחברה, באמצעות נאמן, כך שהוא פעל כ'שותף' או יריב עסקי של תבור. לדבריו, הדין אף אוסר לקבוע שכ"ט במניות.

מעבר לכך, הוא טוען, הסכם השכ"ט היה מנוגד לזכות סירוב ראשונה שעמדה לזכות בעלי מניות בחברה, ושסהר ידע עליו. בכך, נטען, סהר גרם לו ביודעין להתקשר ב"הסכם" המנוגד להסכם אחר שתבור חתום עליו, ושאם היה פועל לפיו הוא היה מפר את זכות הסירוב.