גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"קווי המחשבה העיקריים הם להתעמק בעתיד שלנו ושל התעשייה שלנו, זה לחשוב על ה-30 שנה הקרובות. אני רוצה לעבור לשלב הבא: אולי אבחר פחות נושאים ואתרכז בהם לעומק, אולי אתמקד פחות בתפעול החברה, ויותר במחשבה האסטרטגית", משתף גיל שויד בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום (ג').

"אני לא יודע עדיין מה אעשה, אני צריך להמציא את הדבר הזה. אני חושב שאחרי 31 שנה, שינוי זה טוב. אני כל הזמן משתנה, זה לא השינוי הראשון שאני עושה. התפקיד שלי כמנכ"ל לפני 30 שנה, לפני 20 שנה, לפני 10 שנים והיום לא נראה אותו דבר. צ'ק פוינט גדלה, אני גדלתי, הדברים הם שונים".

שויד כיהן במשך 31 שנה כמנכ"ל צ'ק פוינט. הוא המנכ"ל הוותיק ביותר בהייטק הישראלי, ואף לקח חלק בהתפתחות ההייטק במדינה - והפיכת ישראל לאומת הסטארט-אפ ולענקית בתחום הסייבר בכל העולם. לפני כחודשיים הוא הכריז על פרישתו מתפקיד המנכ"ל של ענקית הסייבר צ'ק פוינט, והותיר סערה של ממש בענף. כעת, בפעם הראשונה מאז שפרש, מדבר שויד עם התקשורת על התוכניות שלו לעתיד.  

בשיחה עם אסף גלעד אמר שויד כי "אני חושב שבשלב הבא את מרבית או כל התפעול השוטף יוכל לעשות מנכ"ל אחר. ויכול להיות שהוא יכול להביא כיוונים אסטרטגיים מדהימים. אני רוצה להיות כאן ולתמוך, ואני לגמרי מתכוון להישאר חלק מצ'ק פוינט, ואני רוצה לעזור להבין איך אני עוזר לבנות את המוצר הבא, ומה שהעולם יהיה צריך בסייבר בשנים הקרובות".

ומה מחוץ לצ'ק פוינט?
"יש לי משפחה נהדרת שאני רוצה להיות איתם יותר. אחרי 30 שנה בהן סדר העדיפויות היה קודם כל מה שקורה במשרד. אני רוצה להגיד 'אולי אני יכול להרשות לעצמי לקחת חופש מתי שאני רוצה, ולא רק בחלונות מאוד ספציפיים שבהם אין ישיבות הנהלה, סוף רבעון או דברים אחרים'. גם זה יכול להשתנות. אבל המיקוד שלי, ואני מקווה שיישאר ככה - נמצא בצ'ק פוינט".

כשנשאל על תפקיד בעולמות החברתיים, שויד משתף כי לא שם נמצא המיקוד שלו. "אני פעיל בכמה עמותות, אני מתכוון להמשיך בזה. אבל אם אני מסתכל על המכלול, אני מאוד אשמח שהמרכז שלי יהיה בצ'ק פוינט, גם אם בעצימות טיפה שונה, או במיקוד במעט תחומים ויותר לעומק שלהם. אני חושב שפוקוס שלהם זה דבר מאוד חשוב כדי להתקדם. ובשנים האחרונות היה לי יותר קשה להתפקס על דברים מתוך הצורך לנהל את המערכת הגדולה שיש פה בצ'ק פוינט".

מי יהיה המנכ"ל החדש ואיך מוודאים שצ'ק פוינט תישאר בישראל?

ומי יהיה המנכ"ל החדש?
"אנחנו מתחילים לחפש את המנכ"ל הבא, אבל זה תהליך שמתנהל לאט-לאט, ייקח זמן לבנות את הפרופילים הנכונים. מאוד הייתי רוצה למצוא מנכ"ל שיהיה בישראל, ועדיף שיהיה ישראלי. אני חושב שיש פה אנשים נפלאים, אבל אין המון אנשים עם ניסיון בניהול מערכות ובתחום שלנו, ולכן זה לא מובן מאליו". לדברי שויד, "אני חושב שצריך מישהו שרוצה להוביל את עולם הסייבר, מישהו שיהיה הכי טוב. מישהו שיוביל את השיווק והמכירות שלנו בכל העולם בצורה מצוינת, וכמובן הוא צריך לחלוק את סט הערכים של צ'ק פוינט".

אנחנו מכירים חברות שמינו מנכ"ל אמריקאי, ואז מרכז הכובד שלהם זז מישראל. תנהל את זה אחרת?
"אני מאוד רוצה וכולנו מבינים שהדרך הכי טובה ביותר לצ'ק פוינט, זה להישאר חברה ישראלית גלובלית, שמרכז הכובד שלה בישראל. הדרישה שהגדרנו למנכ"ל הבא היא להיות בישראל, ואני מקווה שהוא יהיה ישראלי. כל מטה החברה נמצא בישראל, ואני לא חושב שזה ישתנה".

הגאוות והטעויות בדרך 

במבט לאחור, שואל אסף גלעד את שויד, במה הוא הכי גאה. "אני גאה ברוב הדברים, יש לנו חברה נהדרת. אנחנו נותנים את אבטחת האינטרנט הטובה ביותר שיש, אין לזה מתחרים. רמת האבטחה של המוצרים שלנו נשארת הכי טובה. בנינו חברה מאוד טובה וערכית, הלקוחות נאמנים אלינו ואנחנו נאמנים אליהם. העובדים שלנו נפלאים ונהדרים. סט הערכים של צ'ק פוינט הוא מצוין ואנחנו משתדלים שלא להתפשר על האיכויות שיש כאן. אני רואה עובדים שעוזבים את צ'ק פוינט ועושים סיבוב בתעשייה, וחוזרים כי הם מבינים כמה זה טוב וכמה זה משמעותי מה שיש להם פה. אני גאה במה שבנינו".

צ'ק פוינט היא המעסיקה הגדולה ביותר מבין חברות ההייטק הישראליות, עם כ-7,000 עובדים בעולם, מתוכם כ-2,900 בישראל. ולדברי שויד, זו נקודת גאווה נוספת. "בשנות ה-90 לא היו חברות ישראליות גדולות. בשנות ה-2,000 אמרו שישראל היא הסטארט-אפ ניישן, אבל לא מצליחים להצמיח פה חברות גדולות. לא רק הוכחנו שאפשר להצמיח חברה גדולה ומובילה עולמית, בעקבותינו הגיעו חברות נוספות.

"אני חושב שבישראל נשברה תקרת הזכוכית: יש הרבה חברות שמוכרות במאות מיליונים ולא רק בתחום הסייבר. כמעט בכל מפגש שלי עם יזמים או מנכ"לים הם אומרים לי שלמדו מהמודל שלנו".

אילו טעויות או דברים שהוא מתחרט עליהם? "טעויות יש המון", הוא עונה. "אני גאה במה שהשגנו. האם היינו יכולים להיות יותר גדולים ויותר משמעותיים? כנראה שכן. תמיד המתחרה של הטוב מאוד זה מצוין, ושל המצוין זה מצוין פלוס-פלוס.

"במדד של 100 חברות ההייטק, כנראה יכלנו להיות ממוקמים יותר מאשר בעשירון העליון, אולי במאיון העליון. אנחנו עדיין רוצים להיות יותר טובים ופי שניים יותר גדולים ומוצלחים, ונעשה הכל כדי להגיע לשם".  

מה תשובתך לאלו שטוענים שהחברה התנהלה בשמרנות יתר, שלא הייתה אגרסיבית מספיק מבחינת רכישות ושלא ביזרה את המוצרים שלה?
"אני לא מתחרט על כלום, אני מסתכל מסביבנו, אני רואה דרמות של חברות אחרות וכמה חברות לא שרדו. ראינו חברות עם שאיפה אינסופית לגדילה לא מרוסנת שבנו חברות או מוטטו חברות טובות. זה הדבר שכואב לי לראות. היו הרבה כאלה. אני נורא גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו, הבאנו תוצאות מצוינות. מעולם לא נדרשנו לפטר עובדים, זה בלב שלי. אין חברת הייטק שלא עברה סבבים של פיטורים - בדרך כלל כתוצאה משינויים בשוק וטעויות ניהוליות. אני שמח להגיד שגם אנחנו עברנו שינויים בשוק, והיו לנו טעויות ניהוליות, והעובדים שלנו לא שילמו את המחיר. הצלחנו להיות מחויבים לעובדים שלנו. האם היה יכול להיות אחרת? אולי".

בסוף השוק מתגמל צמיחה והתרחבות, למרות הרווחיות. פאלו אלטו רווחית פחות מצ'ק פוינט אבל צמחה מהר יותר בשווי ובמחיר מניה. יש מחיר לצמיחה נמוכה.            
"האתגר מספר אחד שלי הוא לצמוח מהר. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לצמוח יותר מהר. אולי נפגש עוד כמה שנים ותראו שאנחנו מצליחים לעמוד באתגר הזה".

נראה יותר רכישות בקרוב?
"אני לא חושב שהצמיחה היא מרכישות. עשינו המון רכישות, אולי הייתה ביקורת לפני 15 שנה עלינו שאנחנו לא רוכשים מספיק. אבל בזמן הזה רכשנו בערך 20 חברות, בשנה שעברה רכשנו שלוש חברות. אנחנו רוכשים יפה מאוד. יש לנו אתגרים אחרים וצריכים לגדול מהר יותר. לא כל הרכישות בישראל, בשנה האחרונה רכשנו 3 חברות, 2 ישראליות ואחת לא ישראלית".

ההייטק הישראלי טוב רק בסייבר?

הסייבר הישראלי מתקשה לייצר עוד חברות כמו צ'ק פוינט. בחודשים האחרונים שמענו על הרבה סטארט-אפים עם פוטנציאל, אבל לא נוצרות כאן חברות כאלו. על כך אומר שויד: "אין צ'ק פוינטים חדשים בעולם, נקודה. יש 2-3 חברות בעולם הסייבר כמו צ'ק פוינט, אם אחת מהן ישראלית אם צריכים להיות גאים בתור ישראל. אבל כן יש בישראל חברות סייבר גדולות, ויש גם חברות שהן לא סייבר. יש לי הרבה גאווה בתעשייה בישראל".

שויד נותן כדוגמה מספר חברות סייבר ישראליות שמגיעות למספרים גדולים: סייברארק, סנטינל וואן, ו-Wiz "שגדלה מהר מאוד". בתחומי הלא-סייבר, הוא מזכיר את מובילאיי, וויקס, מאנדיי ועוד. "יש חברות מדהימות עם מכירות גדולות, וזה מה שצריך להיות.

"לפני 10 שנים שאלתם אם יכולה להיות עוד צ'ק פוינט. אז התשובה היום שיכולות להיות חברות גדולות נוספות ומשמעותיות. להגיע למאות מיליוני דולרים או מעל למיליארד דולר במכירות, הפכה להיות שאיפה של הרבה חברות", הוא אומר.

אחרי שלושים שנות הייטק, אנחנו עדיין אומת סייבר. לא הצלחנו בענפים אחרים, כמו שהצלחנו  בסייבר?
"אני חושב שאנחנו באמת מובילים בסייבר, 20% מתעשיית הסייבר העולמית היא בישראל. אבל אני חולק על ההנחה שאנחנו לא מובילים בתחומים אחרים. יש עשרות חברות בתחומי האינטרנט, וחברות הגיימינג - יש שם חברות עם מכירות מעל למיליארד דולר. בתחומי שבבים יש חברות ישראליות מדהימות. בכל אחד מהתחומים - יש לישראל הרבה נושאי ידע. לדוגמה, מובילאיי בנהיגה אוטונומית, סולאראדג' שמשיקה מאוד טוב בהייטק".

ומה לגבי בינה מלאכותית?
"זה עוד מוקדם להגיד. חברה של מיליארד דולר לא נוצרת בלילה אחד, לוקח לה יותר מ-10 שנים להגיע למספר הזה. בבינה מלאכותית יש את AI21Labs  שנמצאת במקום יפה, יש המוני סטארט-אפים שמשתמשים בבינה מלאכותית, כמו גונג שבנויות על בינה מלאכותית. יש פה תעשייה מדהימה ויוצאת דופן. אני לא חושב שהיא מורכבת רק מסייבר. יש פה הרבה תחומים, וחלק מהחברות נקנות, לשמחתנו ולצערנו זו דרכן של חברות. ולא מעט חברות הופכות ציבוריות ונשארות עצמאיות"

מתפתחת בועה חדשה שתתפוצץ?

בשלב הזה של השיחה עובר אסף גלעד לנושא ה-AI, וספציפית על השפעתו על שוק ההון וחברות ההייטק הנסחרות.

אנחנו רואים את ההנפקות מתחילות לחזור ורואים את המכפילים שהסטארט-אפים מגייסים בהון פרטי. האם אנחנו לקראת בועה נוספת?
"בשנתיים האחרונות אנחנו בתוך בועה, ואולי זה כבר לא אחת שמתפוצצת, אלא הרבה תת בועות שמתפוצצות והופכות את השוק להיות רציונלי. זה אולי תהליך יותר טוב יותר, כי זה לא משבר גדול אלא חזרה לנורמליות. חוקי הכלכלה לא נשברים כמו שחוקי פיזיקה לא נשברים. במצב הטבעי חברות מפתחות מוצר שלקוחות רוצים, הלקחות משלמים להם וככה נוצר רווח לחברות".

שויד ממשיך כי, "בעשור האחרון, נהייתה איזה תפיסה שחלק מהכללים במשוואה לא צריכים לעבוד - נגיד חברות נהדרות שמפסידות הרבה כסף, אבל זה לא יעבוד לאורך זמן. בשנתיים האחרונות רואים חזרה לחוק הבסיסי בכלכלה: מכפיל גבוה אומר שהחברה יכולה להרוויח הרבה כסף, ואם היא יכולה היא צריכה להרוויח הרבה כסף. חברות צריכות ללמוד לא רק איך לגדול, אלא גם להרוויח". לדבריו ראינו בשוק גל של הנפקות שהתרסקו, שזה "בפירוש סוג של בועה".  

"אנחנו רואים לחץ אדיר על החברות הגדולות והקטנות להגיע לרווחיות. אני מקווה שהנורמליזציה הזו בשוק תפחית את המשברים, תגיע בצורה חלקה יותר ולא בצורה של התרסקות", מסביר. הוא מוסיף כי "אני גאה בצ'ק פוינט שאנחנו רווחיים ומראים שאפשר להצליח, לגדול ולהרוויח. ואני חושב שזה גם הזדמנות למשקיעים, זה אומר שיש הרבה אפסיידס. אם חברה נסחרת במכפיל או שווי שאומר שהיא צריכה לגדול פי 5 כדי להגיע לשווי שלה, אז פוטנציאל הרווח למשקיעים מוגבל והסיכון הוא גבוה, ואני חושב שהסיכון זה שונה בחברה שהיא יציבה ומרוויחה יפה, ויש לה פוטנציאל לגדול. ריסק-ריוורד לדוגמה יכולה להיות פורמולה אחרת, במקרים האלו. אף פעם לא הייתה לי בעיה עם זה. ולאורך השנים הוכחנו את זה לא מעט פעמים".

יש אימפקט למלחמה על ישראל, אבל זה הפיך

בתור מנכ"ל ישראלי של חברה ישראלית מובילה, שויד מדבר עם גורמים בכירים ברחבי העולם. "אם מתייחסים לתקופה האחרונה ביחס למלחמה, אני מקבל בסך הכל תגובות חיוביות. את רוב האנשים המלחמה לא מאוד מעניינת, ומעט אנשים מביעים תמיכה. בתגובות אחרות לא נתקלתי", הוא משתף.

כמה התעשייה הישראלית עמידה ביחס למלחמות, ומה שונה הפעם?
"התעשייה שלנו מאוד עמידה ומתפקדת, כל החברות מצליחות לתפקד ולעשות מה שהן צריכות. אנחנו בצ'ק פוינט בשבוע הראשון של המלחמה, מיד קיבלנו החלטה כמה שאפשר לעמוד בדיליברס שלנו. לא רק בשביל התקופה הספציפית שעברנו, כדי לייצר מצב בו אנחנו נתפסים בעולם בתור כאלו שאפשר לסמוך עליהם.

שויד ממשיך כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק. אני כן רואה בפירוש, חברות חדשות הרבה פחות רוצות לפתוח עסק בישראל, משקיעים נרתעים לבוא ולבקר פה. יש אימפקט מאוד משמעותי על התעשייה, זה לא שאין אימפקט. אבל חברות קיימות ועובדות, הן ממשיכות לעבוד, והלקוחות ממשיכים לקנות את המוצרים באותה צורה". לדבריו של שויד, האימפקט הזה הוא הפיך.

כמה קל להקים חברה ישראלית? הרי הרבה יותר קל לגייס כסף בסיליקון וואלי, מקימים שם את החברות.
"האקוסיסטם של ישראל הוא אדיר ומצוין, אחד המקומות בעולם שיש הכי הרבה מערכות להקים חברות הייטק. מערכות זה הרבה דברים: זה מתחיל באנשים ומומחיות בידע בהרבה תחומים, הרבה תחומי מערכות תומכות - וישראל היא אולי המקום שאני חושב הכי טוב בעולם בהיבט הזה. כן צריך לזכור שהחברות הישראליות הן תמיד חברות ספליט, כי השוק שלנו הוא לא בישראל. אז תמיד המיקוד של החברה צריך להיות בשוק הבינלאומי, הרבה פעמים בשוק האמריקאי. אז הרבה חברות נוסדות כשהמנכ"ל או אחד הבכירים עובר לסיליקון וואלי, וכשמייצרים מטות גלובליים, וזה חלק מהעניין כי השוק שלנו הוא לא בישראל".

איך זה להיות המנכ"ל הוותיק ביותר בחברה נאסד"קאית כיום? האם זה מודל לדוגמה עבור אחרים?
"אני מקווה שכן, אני לא יודע להגיד ואני מקווה שזה מודל לאחרים. אני חושב מבחינתי זה תהליך לימוד וגדילה, הטייטל הוא אותו טייטל. אבל זה ממש לא דומה לתחילת התפקיד, אז ניהלתי שלושה אנשים ועשינו הכל לבד. מאז בנינו מערכת, והיינו צריכים להבין איך מתפעלים מערכת עם 500-800 עובדים, ואז משם אני קופץ 25 שנה קדימה, ולעבוד עם 7,000 עובדים. למדתי והתפתחתי, שיניתי את התפקיד שלי, החברה שינתה את הצורה שלה. התהליך של גדילה וצמיחה ושל לימוד הוא תהליך יומי. אני מקווה שמה שאני עושה עכשיו זה השלב הבא של התהליך הזה".

מה אתה מייעץ ליזמים לעשות בינתיים ואיך להתמודד עם המצב הגאו-פוליטי?
"הלוואי שהייתי יודע, אני לא יודע מה צופן יום בהקשר הזה, ואיך אנחנו יכולים להתכונן. הדרך הכי טובה שלנו זה לעשות את העבודה המיטבית שלנו, להוכיח לעצמנו, לעולם, וללקוחות שלנו שאנחנו שם ואנחנו יכולים לייצר חדשנות ולעמוד בדרישות שלהם. ואת זה בסך הכל הצלחנו לעשות בישראל".

***גילוי מלא: הכנס בחסות בנק ONE ZERO, מיקרוסופט, KPMG, HP Indigo, AT&T, ובהשתתפות מקורות ורשות החדשנות.