דמוקרטיה

אזרחיהן של שלוש "דמוקרטיות לא־ליברליות" גדולות יוצאים לקלפיות להצביע בסוף שבוע אחד • בשלושתן, התוצאות עשויות לאכזב מאוד את המנהיגים הסמכותניים ברחבי העולם ולהוכיח שגם הם לא חסינים מפני שינוי • הלקח שלהם עלול לצמצם את החופש שמוגבל במילא

המחקר החדש, שנערך ע"י מכון תכלית, כלל 20 מדינות דמוקרטיות ומצא כי המודל הדומיננטי ביותר הוא מינוי ע"י השופטים המכהנים • עוד מצא המחקר כי שיטת הסניוריטי קיימת רק ב-20% מהמדינות שנבדקו • המחקר המלא מצורף לכתבה

ד"ר טמאש הרנגוזו מזהה קווי דמיון בין צעדיו של אורבן לביטול הדמוקרטיה בהונגריה לבין התהליכים בישראל • בראיון בלעדי הוא מצביע גם על הבדלים, בראשם המעורבות הציבורית הנרחבת • כשהאיזונים והבלמים נופלים, הוא מזהיר, השיטה הכלכלית בסכנה, והעושר זורם לידי מקורבים לשלטון

פרופ' ידידיה שטרן, מומחה מוביל למשפט ציבורי שכיהן במשך כ־20 שנה כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, משחק תפקיד מרכזי בדיוני הפשרה בבית הנשיא • בשיחה עם פודקאסט "הצוללת" של גלובס הוא מספק הצצה למתרחש מאחורי הקלעים, ומסביר למה דווקא עכשיו יש סיכוי לכינון חוקה • "זו המשימה של כולנו. אני חייל במאבק"

התנהלות שופטי בית המשפט העליון בשנים האחרונות הוכיחה כי ניתן לבצע תיקון שמרני מובהק במסגרת כללי המשחק הקיימים כיום

לאחר שהגענו למקום הרביעי במדד האושר, המהלכים האחרונים יפגעו בכך • זאת לא תחושת בטן - המחקר מלמד על קשר חיובי וחזק בין דמוקרטיה לאושר

הקואליציה - שפועלת להרחבת הכפייה הדתית והאפליה, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, למתן גושפנקה לאפליה נגד נשים ומיעוטים, להרחבת הדרת הנשים ועוד - עושה בדיוק ההפך ממה שרוצה רוב מכריע בציבור

עיצוב הרפורמה בהסכמה עשוי להנמיך את הלהבות ולהוציאנו מהמשבר הנוכחי תוך צמצום המתחים - אבל רק לכמה חודשים • האופק נראה מנוכר מתמיד

לאורך השנים הרגל ה"יהודית" הלכה והתרוקנה מתוכן ממשי, בעוד הרגל ה"דמוקרטית" קיבלה נפח שהלך והתעצם • החישול המסיבי יצא לפועל בדמות חוק הלאום שחוקקנו, והוא עיגן בטקסט חוקתי בעל משמעות את היותה של המדינה מדינה יהודית • רק בהרמוניה שני הערכים יבואו לידי ביטוי תוך יציקת תוכן משותף לאופייה של ישראל

יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, לגלג בערב פסח על המתנגדים לבחירות שופטים לבית המשפט העליון, תוך שימוש בדוגמת וויסקונסין שבארה"ב • בשבוע שעבר השמאל ניצח, בשנים הקודמות הימין • אך עצמאות המערכת ואמון הציבור בה מפסידים

מגילת העצמאות ביסודה לא מאפשרת שוויון אזרחי מלא בין הרוב למיעוט בישראל • על זה בדיוק ניטשת עכשיו מלחמת השבטים במדינה • האם בית המשפט הוא הגוף היחיד שיכול ליצור את האיזון? • רעיון, מדור חדש 

פרופ' דוד פסיג מסתכל על העבר, מחפש בו דפוסים היסטוריים ומנסה לגזור מהם משמעויות על העתיד • בראיון לגלובס הוא מסביר למה האירועים האחרונים היו רק עניין של זמן ("דור שלם לא יודע מה זה דמוקרטיה או יהדות"), מה צריכים לעשות הפוליטיקאים, ואיך למרות הכול הוא נשאר אופטימי ("המשבר דוחף ליצירת דמות ישראלית חדשה ורלוונטית. לא חילונית ולא דתית")

סקר גלובס מראה שהציבור הישראלי יכול להתמקם בקלות בשתי מדינות: "ישראל" החילונית, שליבת ערכיה דמוקרטיים־ליברליים, ו"יהודה" המסורתית־דתית שליבת ערכיה יהודיים

אנחנו חיים בזמנים מאני-דיפרסיביים. את מקום האופוריה של שלהי המאה ה-20 תפסה מרה שחורה • אנחנו נוטים במידה מוגזמת לקבל את הנרטיב של המעצמות הטוטליטריות על שקיעת הדמוקרטיה המערבית • אין טעם באופטימיות בלתי מבוססת, אבל כיוצא בזה אין טעם בפסימיות עיוורת

​​הייתה כבר הפיכה חוקתית בישראל • קואליציית מרכז-שמאל ודתיים לקחה אסיפה מכוננת, שנבחרה כדי לחוקק חוקה, והפכה אותה ל"כנסת הראשונה" • גם בארה"ב הייתה הפיכה חוקתית, לפני 215 שנה • היא לפחות העניקה לאמריקה חוקה, שבית משפט עליון פוליטי להחריד מנסה לפרש, בהצלחה חלקית

במשך 25 שנה המרקם החברתי במדינה הלך ונפרם - ועכשיו הוא הגיע לנקודת רתיחה היסטורית • סקר גלובס מגלה שדווקא עכשיו, רוב הציבור בשל לפשרה