התקשורת

האם האזרח הרוסי הרוויח או הפסיד מכך שהטרוריסטים לא קיבלו הרבה תשומת-לב?

הכרעת הדין במשפטו של קצב היתה צריכה לכלול גם זיכויים של התקשורת ושל מזוז

ז'אנר ה"התבטאויות" הוא הז'אנר הנחות ביותר שיש בעיתונות, ובעצם - זו לא עיתונות

לפני עשור סרבתי לסקופ לוהט, שהיום הייתי רצה איתו לאולפן. מה קרה לתקשורת מאז?

הריאליטי ותרבות ההדחות השתלטו עלינו: הציבור והתקשורת דורשים מכולם להתפטר

זה מה שקורה כשעיתונות עובדת בשיטת גלים, ונבחרי ציבור מנצלים זאת לטובתם - ולרעה

מהיום לא רק חיילי צה"ל הם גיבורי ישראל, אלא גם כבאי האש הופכים לגיבורי האומה

לדבריו, "סיפרו על שריפות בדליית אל כרמל ועוספיה, ולא היו שם שום שריפות. העיתונאים לא נכנסים לשטח אלא עומדים ליד החפ"ק, מקבלים מידע בביפר ומיד משדרים אותו"

שוב נוכחנו כמה קשה להחליט האם התקשורת מייצגת את הלך הרוח - או מייצרת אותו

ישי צריך להתפטר בעוון הפקרה, אבל גם אנו העיתונאים לא התעניינו קודם באש מי-יודע-מה

לפי הבהלה בתקשורת, תקלה בסלקום חמורה יותר מהפסקת חשמל והרסנית יותר מהוריקן

העיתונות הישראלית הפכה משומרת זכות הציבור לדעת למסעדת פאסט-פוד של מידע

פעמיים בשנה נקבל את יגאל עמיר, פעמיים את גלעד שליט ו-4 פעמים את דו"ח העוני

כשאנשים מוצלחים מפסידים, התקשורת לרוב מרגישה חובה לדחוף להם את זה לפרצוף

מהי בעצם השורה התחתונה בפסטיבל התקשורתי סביב פסק דין הנגבי? לא ברור

כשבמרכזו של סיפור עומד אדם רב עוצמה וקשרים - דווקא אז גובר הטעם בפרסומו