ביצוע מקצועי לפרויקט שאפתני

מהלר- סימפוניה מס' 2. התזמורת הסימפונית ראשל"צ. מנצח: דן אטינגר. היכל התרבות ראשל"צ, מוצ"ש 11.9

התזמורת הסימפונית ראשל"צ התחילה את העונה בפרויקט שאפתני: ביצוע רב-משתתפים לסימפוניה מס' 2 של מהלר, אחת היצירות המרשימות ביותר ברפרטואר הסימפוני. בשורה התחתונה: זה היה ביצוע טוב, לעיתים אפילו יותר מכך.

משמח לדעת שיש בארץ עוד גוף, חוץ מהפילהרמונית, שמסוגל לבצע את יצירת הענק הזו בצורה כה מקצועית. עם זאת, אם הסטנדרט האישי שלכם מבוסס על הקלטות מובילות, יש להניח שלא תיפלו מהכסא.

הסימפוניה השנייה של מהלר, הידועה גם בשמה "התחייה", כתובה לתזמורת גדולה, מקהלה גדולה ושתי סולניות. היא בנויה מחמישה פרקים, שהולכים ונבנים לקראת שיא קולוסאלי בפרק האחרון. מהלר מנסה לענות בסימפוניה על כמה מהשאלות העומדות ביסוד הקיום האנושי: לשם מה נולדנו? לשם מה אנו חיים וסובלים? את התשובה הוא נותן בהמנון האדיר המסיים: "חייך החולפים בעולם הזה הם רק הכנה לתחייתך בעולם הבא, האלוהי".

התזמורת גייסה לצורך הפרויקט אורחים לא מעטים מתזמורות אחרות, שתגברו את שורותיה, עקב דרישות התזמור המופלגות. גם את תפקיד המקהלה מילאו שתי מקהלות שאוחדו לצורך הפרויקט - מקהלת האופרה והמקהלה הקאמרית רמת גן.

הייתה זו נקודת פתיחה שאינה מבשרת טובות, אך שתי המקהלות המאוחדות היו ההפתעה הגדולה של הביצוע. הצליל המקהלתי היה חזק, עשיר ומלא, והדיקציה הגרמנית טובה. כתוצאה, פרק הסיום הכביר עם המקהלה היה שיאו הבלתי מעורער של הערב.

הביקורת הזו נכתבת על ביצוע הבכורה במוצ"ש, שסבל מכמה מחלות ילדות. דוגמא בולטת הייתה העובדה שהמקהלה לא קמה יחד במקום הדרוש, מה שנראה חובבני למדי. יש לקוות שבביצועים הבאים יהיה המעבר חלק יותר. בנוסף, כפי שקורה פעמים רבות בערבי בכורה, הביצוע הלך והשתפר עם הזמן.

מלוטש אך לא מרגש

הפרקים הראשונים היו די שטוחים מבחינה רגשית, ונתנו תחושה של נגינת התווים בצורה מקצועית ולא הרבה יותר. בפרק השלישי כבר ניתן היה להצביע על פרשנות מעניינת, ובפרק האחרון היה אפילו ממה להתפעל. למרות הפערים בהשקעת הרגש, איכות הנגינה והשירה - מבחינה טכנית לפחות - הייתה ללא רבב לאורך כל היצירה. בהתחשב במורכבות היצירה ובתנאים בהם עובדים המוזיקאים בארץ, זהו הישג לא מבוטל.

מי שפחות הבריקו במוצ"ש היו הסולניות. מסיבה לא ברורה שתיהן שרו בצורה מאופקת ו"מוחזקת", ולא הפיקו את הברק והעומק הנדרשים. בכל הנוגע לניצוח, לא נרשמו הפתעות. דן אטינגר הוא מנצח שיודע היטב את עבודתו, וגם הפעם שלט בהרכב הענק ביד רמה. הניצוח שלו היה בהיר, מדויק ונמרץ, עם העדפה ברורה למקצבים מהירים. התזמורת עצמה צילצלה היטב, למרות שבעיניי חסרו לה הסאונד האלגנטי והאיזון התזמורתי, שמצליחה הפילהרמונית להשיג במוזיקה הזו. יתכן שהיש לכך קשר לאולם בראשל"צ, שאינו מושלם ליצירה כה גדולה.

לסיכום: ביצוע מקצועי ומהנה, ברמה שמהווה תעודת כבוד לכל המעורבים. עם זאת, למעט רגעים בודדים, הוא אינו מתעלה לכדי חוויה רגשית עמוקה.

הקונצרט יבוצע שוב הערב (יום א') בשעה 20:00 בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, ובימים שני ושלישי בהיכל התרבות בראשל"צ בשעה 20:30.

צרו איתנו קשר *5988