אימה ישראלית

איך קרה שפתאום, אחרי עשרות שנות דרמה משפחתית וסרטי סכסוך, ללא אף סרט אימה אחד, מצטלמים בישראל כמעט בו זמנית חמישה סרטים בז'אנר האפל מכל? האם מדובר בטרנד או בהתפתחות של תעשיית הקולנוע הישראלית? יוצרי הסרטים והמפיקים בטוחים שהם ימשיכו להפחיד אותנו עוד שנים רבות

הוד השרון, חודש אפריל האחרון, שעת צהריים. עשרות אנשים בחליפות המגינות מפני חומרים מסוכנים פושטים על העיר המנומנמת. לא מעט תושבים נבהלו, בעיקר לנוכח הכבישים החסומים והעשן הסמיך שהיתמר מעל גגות בניינים. יש שחשבו שמתרחשת כעת שואה גרעינית, אחרים היו בטוחים כי מדובר במתקפת חייזרים. דווקא ההסבר הרשמי, שברגעים אלו ממש מצלמים סרט אימה ישראלי בסגנון הוליוודי, לא שכנע חלק מן האנשים. ממתי מצלמים בישראל סרט אימה, ועוד בהוד השרון? תבע אחד התושבים לדעת, ולח"מ, תושב העיר שהוזעק למקום, לא היה מענה.

לימים התברר כי הסרט, ששמו "עולם אחר", הוא אולי סרט האימה הראשון שצולם בישראל, אלא שהוא אינו סרט האימה היחיד: חמישה סרטים, כולם בשנה האחרונה, כבר צולמו, וסרט אימה נוסף נמצא בשלבי הפקה. "כלבת", היקר והמושקע מביניהם (תקציב ההפקה עומד על כמיליון דולר), יעלה לבתי הקולנוע ב-1 לדצמבר, ובו מככבים שורה ארוכה של שחקנים ידועים, ביניהם ליאור אשכנזי, רן דנקר, עופר שכטר, אניה בוקשטיין, הנרי דוד ומנשה נוי. העלילה של "כלבת" מספרת על אח ואחות אשר בורחים מביתם לאחר שנחשף בפניהם סוד משפחתי אפל. מה שהם לא יודעים זה שמקום המסתור שלהם הוא מגרשו הביתי של פסיכופת אלים. עלילות הסרטים האחרות לא פחות אפלות, ומבטיחות כמות לא פחותה של דם ניגר.

"אנחנו היינו הראשונים להעלות סרט אימה ישראלי והשאר באו בעקבותינו" אומר ל"גלובס" חיליק מיכאלי, המפיק של "כלבת". מיכאלי: אנחנו כוח חלוץ בעניין, וזה נותן תיאבון לאחרים להמשיך, וזה יצליח. יש לנו קאסט מדהים, פסקול יוצא דופן (פוליאנה פרנק, מ"ש). הלוק מרהיב. האפקטים הדיגיטליים והאפקטים בכלל, ברמות הגבוהות ביותר. אני מודה שהראשוניות הדליקה גם אותי".

קהל היעד: 400 אלף צופים

מיכאלי מספר שבפסטיבל "אייקון" האחרון, פסטיבל בינלאומי המתקיים מדי שנה בסינמטק תל-אביב והעוסק בז'אנרים של אימה, מדע בדיוני ופנטזיה, שימש כלקטור והיה אמון על הענקת תקציבים ייעודיים לסרטים עתידיים בז'אנר, מטעם הפסטיבל וקרן הקולנוע הישראלי. לדבריו, קרנות הקולנוע יודעות מה שיודעים הוא ועמיתיו המפיקים: "זה ז'אנר מסחרי, שהולך ומתפתח בעולם. נעשים יותר ויותר סרטים בז'אנר, שבהם משתתפים כוכבים צעירים".

איזו כמות של קהל אתה צופה ל"כלבת"?

"הז'אנר פונה לקהל יותר צעיר, שעוד הולך הרבה לקולנוע. אלה סרטים שצעירים הולכים אליהם בחבורות, קהל המטרה הישיר שלנו הוא נערים בני 14-25. קהל המטרה המשני הוא עד גיל 35. הסרט יעשה היסטוריה בארץ, יש פה בהחלט משהו חלוצי. אני אומר שחלוצים צריכים להיות מתוגמלים. אני מצפה ל-400 אלף צופים".

איתן ראובן, במאי ומפיק "עולם אחר", נשמע מסויג יותר: "אני מאוד מפרגן ליוצרים של 'כלבת', הם חברים אישיים, אני מאחל להם בהצלחה. אסור להם להיכשל, אחרת הם תוקעים את הז'אנר. כל המפיקים בארץ לוטשים עיניים לראות אם יש צורך לסרטים כאלה בעברית. אף מפיק לא יעיז להשקיע בז'אנר האימה אם הסרט ייכשל. 'עולם אחר' מכוון לחו"ל ולא לארץ. הוא דובר אנגלית, השחקנים אמריקניים. למה? בארץ לא מספיק אנשים אוהבים סרטי אימה. בחו"ל ז'אנר האימה הוא הז'אנר המצליח ביותר כיום, במיוחד סרטים אפוקליפטיים, על סוף העולם. בארץ גם מורידים סרטים באינטרנט, וזה מה שעלול לקרות ל'כלבת'. אני ממש מקווה שאני טועה, כי צריכים סרטים כאלה בארץ. מבחינת תקציבים, צוות, שחקנים וציוד, גם 'כלבת' וגם 'עולם אחר' הם סרטים בסדרי גודל שונים מכל האחרים. הסרט עלה חצי מיליון דולר. שמנו דגש על כך שהצופים ייראו שהשקענו באיכות. הבאנו מצלמה מחו"ל. יש בעיה בסרטי אימה - אם הלוק לא טוב, הצופה מאבד עניין".

עניין דורי

להבדיל מ"עולם אחר", "השקה" (תסריט: איתי ולדמן, עורך "טיים אאוט". בימוי: אלעד זכאי. מפיק: גל אוחובסקי) הוא סרט ישראלי מובהק. מסופר בו על קבוצת סלבריטאים מקומיים שנשלחים לאתר נופש על-ידי חברה מסחרית כחלק ממסע יחסי הציבור של מוצר חדש. ושם הם נטבחים, אחד אחרי השני. הסרט נמצא כעת בשלבי הפקה ראשונים, בהם ליהוק שחקנים וגיוס תקציבים מקרנות.

"למה דווקא עכשיו? כי זה עניין דורי", מסביר את המומנטום העיתונאי והקולנוען גל אוחובסקי, שמפיק את "השקה". "בשנות ה-80 עשו סרטים על ערבים, בשנות ה-90 עשו סרטים על תל-אביב, בשנות ה-2000 עשו סרטים על לבנון. צמח פה דור, ועכשיו עושים סרטי אימה. המון שנים אנשים צעירים אוהבים סרטי אימה. הדור שגדל על 'צעקה' ו'אני יודע מה עשית בקיץ האחרון' הגיעו לגיל שבו עושים סרטים גם כאלה".

אולי מתחילים לעשות סרטי אימה כי זה קל יותר - הז'אנר נחשב לטראש, אין ציפיות אמנותיות, יותר זול להפיק אותו...

מיכאלי: "באופן עקרוני, יש טעות טכנית שאומרת שמה שקופתי הוא כאילו לא אמנותי. החברה שלנו, ואת זה אתה יודע, עושה רק סרטים מסחריים, ולמרות זאת שומרים על תו האיכות גם בעשייה וגם בבימאים. 'מבול', 'סיפור גדול', 'פעם הייתי' - כולם קופתיים. עוד לא בחרנו תסריט שלא עבר תחת נייר לקמוס.

אבן בוחן

הנה הצצה לסרטי אימה ישראלים נוספים שיעלו על מסכי בתי הקולנוע בזמן הקרוב: "מידיום רייר" של בזי גטה, מתמקד בדמותו של אסף (מיכאל הנגבי) בן ה-30 - שהוא איש הייטק תל אביבי. לאחר שהיה עד לתקרית רחוב אלימה שבה נהרג אדם, הוא מחליט להצטייד באקדח לשם הגנה עצמית. אלא שדי מהר הוא מגלה שהוא אוהב את העניין הזה של לירות באנשים.

הנגבי מככב גם ב"חתולים על סירת פדלים" , סרטם של יובל מנדלסון ונדב הולנדר, אודות זוג פלוס חתול ששטים בירקון המזוהם. כשהחתול נופל למים, חייהם נופלים לתהום. לצד הנגבי משחקים בסרט - מיכאל מושונוב, דנה פרידר, ושמואל וילוז'ני. סרט נוסף, נטול כוכבים, הוא "מורעלים" (בימוי: דידי לובצקי), וזהו סיפורו של חייל ג'ובניק שסוגר שבת בבסיס ומגלה שהחיילים סביבו הם למעשה זומבים. כן, כן.

שאלת המפתח היא מה הלאה. האם הצלחתם הקופתית של שישה הסרטים הללו יהווה אבן בוחן עבור קרנות ומפיקים? גל אוחובסקי טוען שלא. אוחובסקי: "זה לא אבן בוחן. אני חושב שהקרנות כיום פתוחות ובאופן כללי הן מבינות שחייבים שהקולנוע יצליח. חלק מההצלחה זה להבין מה הקהל רוצה. לכן הסרטים בשנים האחרונות יותר מסחריים, וכל פעם שנתקלים במשהו, מנסים לבדוק אותו".

אלעד זכאי, הבמאי של "השקה", טוען אחרת. זכאי: "במידה מסוימת זו כן אבן בוחן, כי לראשונה נגלה מה קורה כשחושפים צופים לז'אנר הזה. מצד שני, יש תחושה שזו התפתחות בתעשייה ואני לא רואה את זה כמשהו טרנדי. לצד קולנוע ממוסד, ריאליסטי, תתייצב פה תעשיית קולנוע ז'אנרי".