מהנדסת תוכנה ב-HP הודתה בשליחת המייל שהאשים את במבה של אסם באחריות למות התינוקות: "אני מתנצלת אם גרמתי נזק ועוגמת נפש. לא התכוונתי"

"אבקש שתפיצו גם את המייל הזה לאותם נמענים שאליהם שלחתם את ההודעות הקודמות שלי" ; דן פרופר, יו''ר אסם, אמר אתמול ל"גלובס": "נאתר את כותבי המיילים ונגיש נגדם תלונה במשטרה"

עובדת בחברת HP (היולט פקארד) (ק.ק. - הפרטים שמורים במערכת) הודתה כי שלחה את מכתב השרשרת המאשים את המותג במבה של אוסם באחריות לתמותת תינוקות.

זמן לא רב אחרי סיפורה של האם לילד אוטיסט, שטענה כי מוכר פיצה התעלם במופגן מבנה, בפעם השנייה תוך זמן קצר יצא אתמול (ד') מכלל שליטה אי-מייל שרשרת, שנשלח במקור, מכותב המכתב עצמו, לרשימה מצומצמת של אנשים.

אחרי שהאי-מייל הראשוני הביא לשרשרת תגובות, שאחת מהן היתה נפילת מניית אסם בבורסה בת"א ב-6.1%, שלחה אתמול העובדת מיילים נוספים לרשימת התפוצה שלה, שם החלה ככל הנראה ההכפשה. הפעם כתבה העובדת: "בהמשך למיילים ששלחתי אליכם, היום אני מבקשת לעדכנכם שמשרד הבריאות הודיע שהשמועות על הקשר בין תחלואת התינוקות לבין במבה של אסם הינן חסרות כל שחר. כמו כן, נראה שגם המידע שפרסמתי קודם לכן, ביחס לסופר-פארם היה חסר כל יסוד".

במייל שנשלח שוב לעובדים אחרים ב-HP, נכתב עוד: "אני מתנצלת אם המיילים ששלחתי מוקדם יותר היום גרמו למישהו נזק או עוגמת נפש. לא זו היתה כוונתי. אבקש שתפיצו גם את המייל הזה לאותם נמענים שאליהם שלחתם את ההודעות הקודמות שלי".

ניסיון "גלובס" לפנות באופן טלפוני לעובדת לא נענה.

דן פרופר, יו''ר אסם, אמר אתמול ל"גלובס": "מישהו שלח את האי-מייל הזה למאה איש, ששלחו אותו לעוד מאה איש ולבסוף זה הגיע למיליון איש. הדברים הם שקר וכזב. נאתר את האנשים ונגיש נגדם תלונה במשטרה".

פרופר קיבל אתמול תמיכה דווקא ממתחרהו, מיקי שטראוס, מייסד קבוצת שטראוס. "בן אדם כזה צריך לעצור ולהכניס לבית הסוהר. זה יכול להרוס חברה. זה גם קרה לנו כמה פעמים עם שקרים שהופצו בתקשורת לגבי מוצרינו. לפעמים התקשורת יכולה להיות כלי מסוכן", טען שטראוס.

משרד הבריאות הגיב אתמול על המיילים: "בעקבות השמועות המתפרסמות, חוזר משרד הבריאות ומדגיש את הודעתו מאמש כי אין קשר בין התחלואה לבין אכילת מוצרי מזון מסוג כלשהו".

הערכות: לאוסם עילה לתביעה על לשון הרע

הפצת שמועות ושקרים בדוא"ל אינה חריג בעידן האינטרנט, אולם נראה שבמקרה זה קיימת עילה והצדקה לפתוח בהליכים משפטיים נגד המפיצה, שלמזלה של אסם זהותה ידועה.

לפני כשנה וחצי הופץ דוא"ל שקרי הנטען שתנובה ממחזרת ומפסטרת חלב שפג תוקפו. תנובה לא איתרה את המפיץ המקורי ולפיכך לא פתחה בהליכים. את מפיצת עלילת המבמה ניתן להעמיד לדין בגין לשון הרע, שהיא כידוע גם עבירה פלילית. המדינה ממעטת להעמיד לדין בעבירה זו (המקרה המפורסם ביותר הוא "משפט קסטנר"), הן משום שברוב המקרים אין עניין לציבור והן משום שלעיתים קשה להוכיח "כוונה לפגוע" מצד המפרסם.

במקרה זה המפרסמת חשופה לכאורה גם לעבירה חמורה יותר - "פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה". החוק קובע ש"המפרסם או משעתק אימרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו מאסר שלוש שנים".

מעבר לכך, לאסם יש עילה לתביעת לשון הרע נגדה. אין מחלוקת שההודעה היתה שקרית ולכן הכותבת לא תוכל לטעון "אמת דיברתי". גם אם היא האמינה באמיתות ההודעה, היא לא תוכל ליהנות מהגנת "תום הלב", משום שהחוק קובע חזקה שהפרסום לא נעשה בתום-לב, אם המפרסם לא נקט ב"אמצעים סבירים" כדי לאמתו.

פרסום "שמועות" וציטוט דברי שקר - לא מוגנים על ידי החוק

תשאלו את "מלך הספאם" אמיר גנס, ששלח דוא"ל בתפוצה רחבה בו התריע מפני חברת השכרת הרכב שלמה Sixt, שלטענתו רימתה אותו. "שלמה השכרת רכב רמאים וגנבים, היזהרו מהם ואל תעשו איתם עסקים", הוא כתב וחויב בבית המשפט לפצות את החברה ב-40 אלף שקל.

אגב, גם פרסום "שמועות" או ציטוט דברים שקריים שנכתבו במקום אחר אינם מוגנים ע"י החוק, וחושפים את המפרסם לתביעת דיבה (אם כי חזרה על דיבה תביא להקלה בעונש/בפיצוי). לנמעני הודעת הדוא"ל השקרית שהעבירו אותה הלאה ב-forward (ושלפחות חלקם ניתנים לאיתור בנקל) יש לנו בשורה רעה ובשורה טובה. נתחיל ברעה: מבחינה משפטית, גם אתם נחשבים ל"מפרסם" ולכן חשופים לתביעת דיבה מבלי שתהיה לכם הגנה לפי החוק.

חופש הביטוי או השם הטוב?

חדשות הטובות הן שדווקא משום שמדובר בהודעות דוא"ל, עשוי בית המשפט להציב את נקודת האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב (של אסם) בנקודה אחרת.

שיקולי מדיניות משפטית וחברתית צפויים להביא לדחיית תביעה כזו, משום שקבלתה תצמצם עד מאוד את השימוש החברתי בדוא"ל. מעבר לכך, בתי המשפט נוטים להרחיב את ההגנה של חופש הביטוי בפלטפורמת האינטרנט. נדמה שזה מקרה קלאסי שבו ראוי שאסם תמצה את הדין עם המפרסמת. היום זו אסם, שבעזרת המנגנון המשומן שלה הצליחה בתוך זמן קצר לעצור את השמועות ולדאוג שמשרד הבריאות יוציא הודעת הכחשה; אבל מחר זה יהיה עסק קטן שיתקשה מאוד להחזיר את הסוסים לאורווה.

הרי גם היום יכול אדם להמשיך ולהפיץ את דוא"ל השרשרת שהפיץ גנס בעניין שלמה Sixt. כמה אנשים יודעים שבית המשפט קבע שהיא שקרית?

"50 אלף שקל פיצוי - בלי הוכחת נזק"

עו"ד דלית בן ישראל, מנהלת מחלקת היי-טק, במשרד הרמן-מקוב, סבורה כי "בהחלט קיימת אחריות על הגורם שכתב את המייל בגין הוצאת דיבה בהתאם לחוק איסור לשון הרע. חוק זה מגדיר פרסום שעלול בין היתר לפגוע בעסק כפעולה אסורה המהווה גם עוולה אזרחית לרבות עבירה פלילית".

"במישור האזרחי", מבהירה בן ישראל, "ניתן לתבוע את כותב המייל בגין הנזקים שנגרמו ובכללן במקרה זה ,ירידה בשווי המניות שאותה ניתן לייחס באופן ישיר להפצת המייל, זאת לצד פגיעה תדמיתית עתידית אפשרית. כמובן שבמידה ויוכח כי הפרסום גרם להקטנת היקף רכישת המוצר, אזי ניתן יהיה לתבוע גם בגין אובדן הכנסות ורווחים".

בצד הדברים, מבהירה בן ישראל, "כותב המייל חשוף בכל מקרה לתשלום פיצוי בסך 50 אלף שקל לחברת אסם, גם מבלי שהחברה תידרש להוכיח את נזקיה. במידה והדבר יגיע לפתחו של בית המשפט, יוכל הגורם שכתב את המייל לטעון שלמרות שהוא ביצע עוולה של לשון הרע, הנזק הגדול שנגרם אינו כתוצאה מהפצה ישירה שבוצעה על ידו, אלא, כתוצאה משרשור המייל ברחבי הרשת, נתון שאינו בר שליטה".

צרו איתנו קשר *5988