הכתובת על השיר

חמישה משוררים ירושלמים, חברי קבוצת "כתובת", שמו לעצמם למטרה להביא את בשורת השירה אל הבתים הפרטיים ואפילו אל השוק. היום נפתח בירושלים פסטיבל השירה "מטר על מטר", שיזמו ובו מתארחים יותר מ-80 יוצרים ב-17 מופעים שעוסקים במרחב הישראלי, הקטן והאינטימי

"קטן! קטן! קטן!/ היהודים קטן! המדינה קטן! האזרח קטן! הכסף קטן! הכיס/ קטן! גרעין הסומסום קטן!..."

(גלעד מאירי)

גודל, כלומר קוטן - של מדינת היהודים, של האזרחים, של הכסף, הוא ההסבר לקיומו של פסטיבל שירה עם שם של יחידת מדידה נדל"נית, "מטר על מטר". "העולם הולך ונעשה קטן יותר. מדינה קטנה ושני עמים קטנים", אומר גלעד מאירי מקבוצת "כתובת". "עיר קטנה - ירושלים. סמטאות קטנות - שכונת נחלאות, ולבסוף השיר. הוא קטן והוא המעט שמחזיק את המרובה. הפסטיבל חוגג את סוד הצמצום".

קבוצת "כתובת" היא חמישייה ירושלמית. חבריה הם משוררים עתירי פרסים שהתאגדו על רקע של רצון משותף להביא לשינוי חברתי-תרבותי בעיר: שי דותן, (כלכלן, 40, נשוי ואב לבת); דורית ויסמן (מתכננת מערכות מחשב בפנסיה, 59, נשואה, אם לשלושה וסבתא לנכדה); אריאל זינדר (מורה, 36, נשוי ואב לבן); גלעד מאירי (ד"ר לספרות עברית ומנהל תחום תרבות ב"לב העיר", 43, נשוי ואב לשלושה); ליאור שטרנברג (מורה, 42, אב לבת).

הקבוצה מפעילה, מ-2002, את "מקום לשירה" במינהל הקהילתי לב העיר שבשכונת נחלאות, בסמוך לשוק מחנה יהודה.

במטרה לקדם את השירה בארץ בכלל, ובמרכז ירושלים בפרט, הקבוצה מארגנת ערבי קריאת שירה, מפעילה אתר אינטרנט, ומתכננת הוצאת כתב-עת לשירה. סדנאות הכתיבה היצירתית (כולל סדנאות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים) של הקבוצה, זוכות להצלחה רבה בירושלים ובארץ כולה, ומספרן השנה מגיע ל-20.

במסגרת מגוון הפעילויות, הגו חמשת המשוררים, שלא ממש עונים על סטריאוטיפ המשורר המיוסר והחיוור, הפקה של פסטיבל. היום (ג') ייפתח, זו השנה השנייה, פסטיבל השירה "מטר על מטר", שבו מתארחים יותר מ-80 משוררים ומוזיקאים מהשורה הראשונה בישראל, המשתתפים ב-17 מופעים שונים, שעוסקים בצורות שונות במרחב הקיום הישראלי, הקטן, האינטימי, ה"מטר על מטר".

משוררים בחוץ

"שירה חייבת לעמוד ולדבר./ לעמוד על מכונת כביסה מקולקלת ולדבר".

(חזי לסקלי)

המילים הראשונות בשיחה עם מאירי וזינדר עסקו בהורדת השירה מהיכלות השן אל ההמונים. זינדר: "'הורדה' - נשמע לי קיצוני. הייתי מדבר על יציאה מחללים סגורים לחללים פתוחים, וזו לא סמנטיקה. השירה לא נמצאת בקומה ה-12. היא נמצאת בקליקות קטנות, תחת מנורת לילה קטנה. בהיסטוריה מקום השירה היה בחוץ. אם זו שירת הים, או שירה בבית הכנסת, או שירה ביציעי כדורגל וכו'. לכן כוונתנו הייתה להוסיף לקטן ולאינטימי גם איזה גוון בומבסטי, גדול, הצגתי, וזה חלק מהעניין".

*לפסטיבל הראשון הגיעו 2,500 איש.

"אוהבי שירה יש, ואוהבי תרבות בכלל יש, ואוהבי פסטיבלים יש, ואני חושב שרקחנו פסטיבל שמנסה לתת היצע לכולם. לא במקרה המופעים מתקיימים בחוץ, במקומות מעניינים. בכל מופע יש גם משוררים צעירים וגם ותיקים וגם מוזיקה.

"נראה לי שחלק מהדימוי האליטיסטי של השירה קשור לכך שהיא קבורה בספרים, או בחוגים לספרות, במקום להיות בחוץ. משהו מאוד מיוחד קורה בקריאת שירה, במפגש עם מלוא דמותו של המשורר. בקול שלו. בגוף שלו. יש הרבה דברים שאומרים שירה מלבד השירה עצמה, ובפסטיבל רואים את זה".

רשימת המשוררים שיקראו משיריהם וייפגשו עם קהל בשלושת ימי הפסטיבל, בבתים פרטיים, בבתי קפה, בבניין המינהל הקהילתי, ארוכה ומפוארת וכוללת את מיטב משוררי ישראל: אורי ברנשטיין, מירון ח. איזקסון, נורית זרחי, שרון אס, אריאל הירשפלד, דורי מנור, אגי משעול ורבים אחרים. גם אמנים מכל התחומים מגיעים להשתתף בפסטיבל, בהם יוצרים מוזיקליים כמו קובי אוז, יעל לוי, שם-טוב לוי ויהלי סובול, ויוצרים פלסטיים כמו אפרת מישורי ותמיר להב-רדלמסר.

זינדר: "הפסטיבל מגיע אחרי שש שנים של עבודה מאומצת, מתוך רצון להפוך את המקום למרכז לשירה בארץ. כמעט כל מי שמשתתף בפסטיבל, עבר אצלנו בשנים האלו, ככה שיש קילומטראז' של עבודת שטח. הדבר הבסיסי שמאחד אותנו, הוא האהבה והאמונה היוקדת בכוחה של השירה, וזה גם מה שמאפשר לנו ליהנות מהסגנונות השונים שלנו עצמנו, וזה מה שעומד בבסיסו של הפסטיבל. במקום לקטלג, אנחנו מזמינים את כל המגוון".

שירה לא בורחת מבשורה

האירועים כוללים גם את "פרויקט 24 אינץ'" - מסלול אינטראקטיבי של 14 עבודות וידיאו העוסקות בשירה, שיצרו 15 אמני וידיאו צעירים ויוצגו בסמטאות ובמרחבים הפתוחים של שכונת מזכרת משה בירושלים.

מאירי: "היום השירים והטקסטים יוצאים מתוך הספרים. זה מה שקרה במאה ה-20, בשלטים ובפרסומות, וגם השירה הלכה בדרך הזו. יכול להיות שבמהלך המאה ה-21, זה יהפוך להרבה יותר דרמטי. כשהמשורר כותב הוא חושב על וידיאו-ארט, או על איך השיר יהיה כשיר רחוב, או באינטרנט, וככה זה משנה את תפיסת העולם. המדיום הוא המסר, והמדיום גם מעצב, גם מבחינת סגנון".

*יש היום תנופה אדירה לשירה בארץ, הרבה משוררים טובים. הפוך ממצב הפרוזה.

"אם נסתכל אחורה, המהפכה הגדולה בספרות העברית התחילה עם השירה: ביאליק, טשרניחובסקי. אומרים 'המשורר הלאומי', ולא 'הסופר הלאומי'. המשוררים הם שהביאו את הבשורה. וגם עכשיו, לדעתי, יש איזו בשורה שמפוזרת על פני מוקדי כוח שונים. בראשית המאה ה-21 פורחים הרבה סגנונות שעדיין לא מנוסחים. הרבה מהפכות קטנות. חלקן הגדול קשור לשליטה על אמצעי הייצור הספרותיים. דברים שקשורים למהפכה הטכנולוגית. להרבה ניסיונות להשפיע דרך האינטרנט, בפרויקטים של אינדי, בהוצאות עצמיות".

האירועים אולי הכי מרגשים ומקוריים ב"מטר על מטר" הם אלו המתקיימים בבתיהן של משפחת ישועה ומשפחת סימון. תושבי השכונה שפותחים את בתיהם לקהל, שיבוא להתארח ולהקשיב למשוררים הקוראים משיריהם.

זינדר: "אלו מפגשים קטנים שיתחילו את אירועי הפסטיבל בימים ד'-ה'. משתתפים בהם 30-50 איש. כלומר, אירועים אינטימיים שמזמנים אפשרות לשיחה. המשוררים משוחחים ביניהם, ועם הקהל, ונוצר משהו מאוד יפה. זו שוב דרך בלתי אמצעית להוכיח שלא צריך להיות פרופסור כדי לדבר על שירה".

מאירי: "אני זוכר את עצמי, בן 15 שקולט שנגזר דינו לכתוב שירה. אמרתי לעצמי: 'אני רוצה להיות סתם בן אדם שעושה דברים רגילים וגם כותב שירים'. צורת המחשבה הזאת הובילה אותי למקום הזה. פסטיבל? אז שיהיה נחמד, תקשורתי, אפילו עם הומור. הדבר הנפלא הוא, שכל קבוצת כתובת ניחנה באופי דומה.

"הקבוצה שלנו היא גם משכילה, במובן שלכל אחד יש תואר שני, דבר שלא בהכרח מאפיין קבוצות ספרותיות, אבל מעיד אולי על איזה אורך נשימה. מה שמאפשר להתמודד עם ביורוקרטיה וקשיי הפקה, ואני חושב שאנחנו עושים את זה באהבה גדולה וזה עושה את ההבדל".

*כאן אנחנו מגיעים לשאלת הכסף. כמה זה עולה ומאיפה התקציב?

זינדר: "אנחנו עובדים עם כמה גופים מאוד נדיבים שעוזרים לנו, וזה לא מובן מאליו בכלל. לא היינו מגיעים לשנה השמינית שלנו בלי אכסניה יציבה".

מאירי: "תקציב הפסטיבל הוא 300 אלף שקל, שאת כולו גייסנו מקרן ברכה, מקרן ירושלים ומתורמים אחרים. זה אומר משהו על תחום הספרות בארץ, שמתקצבים אותו הכי נמוך אם בכלל. הסיבות לקיפוח רבות - לובי חלש, משוררים שהם תמיד חנונים ולא יודעים לעשות רעש. לכן אין כמעט גופים ספרותיים ואין תשתיות. זה לא דומה בכלל למוסדות מוזיקה, תיאטרון, גלריות. תחום הספרות מדוכא באופן שיטתי ועמוק". *

פסטיבל "מטר על מטר" 2009, ג'-ה', 30.6-2.7, בנחלאות ובשוק מחנה יהודה, ירושלים, הכניסה חופשית www.poetryplace-festival.org/index.php

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988