לאן עולות כל התפילות

הקטע הזה יכול להתחיל כמו בדיחה: יהודי, מוסלמי, נוצרי ונזיר בודהיסטי החליטו להתפלל יחדיו... אבל הסיפור הזה אמיתי. מכון רפואי יוקרתי הקשור לאוניברסיטת "דיוק" בצפון קרוליינה, ארה"ב, השלים לא מכבר מחקר מקיף שנועד לבדוק האם שיטות טיפול רוחניות, הנהוגות ומקובלות בעולם אלפי שנים, לרבות הילינג, הרגעה בעזרת מגע, מוסיקה, דברי נועם ותפילות, אכן מסייעות לחולים במצב בעייתי.

במסגרת המחקר, שנערך בין השנים 1999 ל-2002, בוצעו ניסויים בשבעה מרכזים רפואיים שונים ונבחנו בהם, סה"כ, כ-748 פציינטים, רובם ככולם חולי לב שעמדו לעבור טיפולים מורכבים ופולשניים. התוצאות הראו בצורה ברורה למדי כי השיטות הללו לא ממש עובדות. האמת היא שפה ושם נמצאו כמה אנומליות בממצאים, ופה ושם אף הועלו טענות, כאלה או אחרות, לגבי הפרוצדורה, אבל המסקנה הכללית היא שהשיטות הללו משולות בעצם למתן כוסות רוח למת.

בהודעה מיוחדת שפורסמה לכלי התקשורת, מציין החוקר הראשי, ד"ר מישל קרוסוף, כי תפילות והילינג הינן טכניקות מסורתיות הנפוצות מאוד בכל רחבי העולם. "בעוד שרבים מאיתנו מרותקים מבחינה פילוסופית ותרבותית מאותם היבטים 'מסתוריים' הקשורים בתופעות הללו", אומר קרוסוף, "אנחנו חייבים, לטובת מדע הרפואה, לנסות ולהבין אותם בעזרת נתונים מעשיים מהשטח". המשמעות היא שבפעם הראשונה בוצע מחקר שהשתמש בכלים מדעים על מנת לבדוק את מידת בהשפעה שיש לתפילות, אם בכלל.

תפילה כפולה, והיא עולה

החולים שהשתתפו במחקר חולקו לארבע קבוצות טיפול. אחת מנתה 189 איש זכתה למגע, מוסיקה ודברי עידוד, וגם - ללא ידיעתה וידיעת הצוות המטפל - למנה הגונה של תפילות שערכה קבוצה מסורה של מתפללים מדתות שונות ברחבי העולם. הקבוצה השנייה, שמנתה מספר דומה של חולים, זכתה רק לתפילות. ואילו השלישית (185 חולים) רק לדיבורים, מגעים ומוסיקה. קבוצת החולים הרביעית, שמנתה 192 איש, לא קיבלה שום חיזוק רוחני.

התוצאות הראו שהבקשות שנשלחו לשערי שמיים לא סייעו. מצב החולים לא השתנה לטובה, אבל גם לא לרעה. סימנים מסוימים לשיפור במצב החולים נראו דווקא אצל אלו שזכו למוסיקה ולמגע, והיו (כמובן) מודעים לכך.

העניין, צריך לומר, לא מפתיע. מחקרים רבים מלמדים כי מצב רוחו של החולה והרגשתו משתפרים לאין ערוך כאשר הוא אינו לבד ומצוי בתוך המסגרת החמה והאינטימית של בני המשפחה והחברים. לעומת זאת, נראה כי טיפול בשלט רחוק, רוחני ככל שיהיה, הינו פחות יעיל, לפחות על פי המחקר הזה.

אגב, במהלך הניסוי, היה קטע שהראה תוצאות מעט שונות. לאחר ההתקפה על מגדלי התאומים בארה"ב, הייתה האטה מסוימת בהרשמה של חולים שהסכימו להשתתף במחקר. בהמשך לכך, החליטו החוקרים על מקצה שיפורים שבו הם יגדילו את המינון של התרופות, כלומר של התפילות, לחולים הקיימים. הם הוסיפו 12 קבוצות נוספות של מתפללים שנתבקשו לבקש רפואה שלמה לחולים שכבר קיבלו את מנת התפילות הרגילה. הממצאים הראו שאלה שזכו למנה הכפולה, בריאותם השתפרה, במידה שניתן למדוד, ביחס לקבוצת חולי הלב שזכתה רק ל"מנה" הרגילה של התפילות.

בישראל, ההילינג דווקא השפיע

התוצאות לא הפתיעו קבוצה של חוקרים ישראלים שערכה מחקר דומה, אמנם בממדים קטנים יותר, בתחילת שנות התשעים. במסגרת כתבה שהכנתי עבור המגזין "מסע אחר", ראיינתי בזמנו את פרופ' זאב בנטוויץ, אז בבית חולים קפלן, שסיפר לי על ניסוי מוזר שבא לבחון אפשרות לריפוי מרחוק באמצעות הילינג.

במהלך הניסוי, שהשתתפו בו כמה חוקרים, ביניהם פרופ' שולמית קרייטלר, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, נבדקה השפעת ההילינג על שלוש קבוצות גברים שעברו ניתוח בקע (שבר). המטרה הייתה לבחון את השפעת ההילינג על קצב ההחלמה וההתאוששות.

אנשי הקבוצה הראשונה טופלו באמצעות סוגסטיה; הורכבו להם אוזניות, ודרכן השמיעו להם הרופאים דברי שכנוע והרגעה. הקבוצה השנייה טופלה בתרופות פלסבו, שהן תרופות סרק ואין בהן כל חומר מרפא. הקבוצה האחרונה טופלה באמצעות הילינג. קבוצה של מרפאים ישבה בבית, אי שם בסביון, כאשר כל אחד מחבריה מחזיק מולו תמונה של חולה ומבצע את טכניקת ההילינג מרגע תחילת הניתוח. כאשר נבדק קצב ההחלמה של החולים, על פי קריטריונים רפואיים מוכרים (ירידת חום, היעלמות הכאב וכד'), נמצא כי המטופלים שעבר הילינג, החלימו מהר יותר מהמטופלים בקבוצות אחרות.

עוזר או לא, קשה להניח שהממצאים של המחקרים המדעים ישנו משהו. בודאי שלא לגבי התפילות. במשך אלפי שנים נוהגים בני אדם להתפלל לאלוהיהם שיביא מזור ליקיריהם. הם עושים זאת למען עצמם, לא פחות מאשר לטובת הקרובים להם, ואם השמים נפתחים, או לא, זו שאלה שצריך לבדוק במקום אחר לחלוטין. *