החינוכית החדשה

מה יהיה הסלוגן של הטלוויזיה החינוכית שעוברת בימים אלה מיתוג, חידוש ומירוק לקראת יציאתה בלוח שידורים טרי ורענן בחודש הבא? יפה ויגודסקי, מנכ"ל החינוכית, מבקשת להשאיר משהו לקמפיין. אנחנו יושבים בקפה "מרילין" ברמת אביב, תצלומיה המפורשים של הכוכבת המיתולוגית על הקיר מאחור, עומדים בניגוד לניירות ולנקודות שהמנכ"לית הכינה לשיחה, אבל זו דרכה עד הלום, ואותה היא תפרט באוזניי עד שנחזור ונתחבר אל קולות המהפכה התקשורתית שהיא מתכננת לתחילת שנת הלימודים הקרובה.

ויגודסקי (59) מכהנת בתפקיד מאז אפריל 2003. קודם לכן שימשה מנהלת המנהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, והייתה זו השרה לימור לבנת שביקשה ממנה ליטול לידיה את ניהול הטלוויזיה החינוכית. "קלאבמרקט, זה מה שמצאתי", אומרת ויגודסקי, "תחנה חיה-מתה כבר עשר שנים. למעשה, מאז פתיחת ערוצי התקשורת המסחריים, החינוכית הגיעה לצומת ואיבדה את דרכה כחלק ממשבר השידור הציבורי, שלא צריך היה, ולא נכון היה לו, להתחרות ברייטינג".

"הטלוויזיה החינוכית", כך ויגודסקי, "יצרה תוכניות שזכו להצלחות שערוץ 1 לא התקרב אליהם, כמו 'קרובים קרובים', 'זהו זה', 'עניין של זמן', מה שנקרא היום קאלט. כוח האדם של החינוכית, במאים, צלמים וטלנטים, נשאבו לטלוויזיה המסחרית. גידי גוב, רפי רשף, דן מרגלית; לא היה מי שלא עבר בחינוכית. ההקבלה היא גל"צ. גם מבחינת שעות שידור, יש לה הכי הרבה, בערוץ 1 ו-2, וגם בערוץ הבית 23. ופה אנחנו מגיעים לנכס האמיתי. מישהו שכח שהטלוויזיה החינוכית היא בעלת נכסים. לא אומר מיהו אותו 'מישהו', אבל ההנהלות לדורותיהם לא ידעו להעריך את הנכס: ערוץ 23".

אנשים באו לעבודה, לא לעבוד

ביולי 2002 החליטה השרה לבנת לאמץ את מסקנות ועדת האוזר, שקראה לסגירת הטלוויזיה החינוכית ולהקמת גוף חדש שיעסוק ברכש של תוכניות מוכנות ושידורן. אז הוגשה עתירה ובית המשפט העליון הוציא צו ביניים האוסר לסגור את הטלוויזיה החינוכית. התכנסה ועדה חדשה, ועדת שטרן, שבין המלצותיה: תוך ארבע שנים תשדר החינוכית ברציפות מהבוקר עד הלילה רק בערוץ 23. במקביל יקוצץ כוח אדם מיותר. הוועדה המליצה גם כי החינוכית תתנתק ממשרד החינוך. אבל במקביל לדיונים ולוועדות, מקבלי ההחלטות קיצצו עד 50 אחוזים מתקציב החינוכית והמסך הוחשך שוב ושוב.

"זה מה שמצאתי", אומרת ויגודסקי: "תחנה מתה עם כ-500 עובדים, מתוכם כ-400 קבועים. שום כללי עבודה, שום דבר מסודר, מוטיבציה אפס. היו אז כעשר הפקות מקור בלבד, דברים שרצו ברוטינה. האולפנים עבדו אולי ב-20 אחוזים. הייתה סקפטיות נוראה בקרב העובדים. הדבר היחיד ששמר אותם היה הרצון להגיע לפיצויי פיטורין. התחושה שלהם הייתה שבאתי לסגור את המקום מטעם השרה, מה שיכול היה להיות נכון. באתי לבדוק אם יש מקום להמשיך, או לסגור, והייתי מחויבת לאחת משתי הפעולות האלה. באחד המקומונים כתבו עליי: מה הזומבי הזאת מבינה בתקשורת".

חסל סדר מוניות

* למה השרה בחרה בך?

"אני מאמינה שארגון צריך קודם כל מנהל. את החומר הוא כבר ילמד. אני לא רוצה להישמע צנועה, אני יכולה לנהל בית חולים ואני יכולה לנהל מלון. ברגע שאתה מנהל, אתה מנהל, ואת זה אמרתי לעובדים בחודש הראשון, שאני את תחום התקשורת אלמד, אבל הם לנהל לא יידעו".

* הם התנגדו?

"הם התנגדו לשיטות הניהול שלי. לי היה ברור שאני מעבירה את התחנה לסגנון ניהול תקין, יעיל וחסכוני, כדי ליצור תקציב להפקות. המטרה המיידית הייתה לעשות ניוד של הוצאות שוטפות למרקע. כ-90% מהתקציב הלך למשכורות והוצאות. שלא לדבר על אפקטיביות בעבודה. לא היה להם שעון נוכחות. הרמתי טלפון לג'ו בראל, אמרתי לו, 'ג'ו, הסכמי העבודה שלנו זהים, בוא נחליט שאנחנו מתקינים שעון נוכחות'. עד אז, אנשים רשמו שעות ולא הגיעו, אפילו עבדו במקומות אחרים, והצ'ק הגיע הביתה. ג'ו אמר, 'אני לא מוכן להתמודד עם זה, אני פוחד'. ועד היום אין ברשות השידור שעון".

והתמונות קשות: "יש בחינוכית שמונה ועדים, וגם בהם אפשר לצמצם. כינסתי אותם ובמשך חודש ניהלתי איתם מו"מ. אחרי שהכנסתי שעון נוכחות, ברור לך שאנשים הגיעו לעבודה, לא אמרתי לעבוד, ונוצר תור של עובדים שביקשו לפרוש. זה היה נדבך ראשון במערך של יחסי אמון שנבנה ביני ובין מקבלי ההחלטות באוצר. היה ברור לי שאני חייבת בו-זמנית לטפל בנושאים לכאורה שוליים, כמו צמצום מוניות, שעות נוספות, אישורי רכישה לטלנטים".

* מה זה?

"טלנט, קונים לו חולצה ב-300 שקל לתוכנית אחת. למה? המלבישה החליטה. ואם מלבישה החזירה חולצה, היא לקחה מונית. דרשתי שיעבירו לי לאישור כל מונית בתחנה וכל שעה נוספת וכל רכישה של בגד ותפאורה. הפסקתי לאשר שעות נוספות. המוניות ירדו לאפס. ב'ערב חדש' כל מרואיין היה מקבל מונית ליד הבית. אמרו לי 'בלי מוניות, מרואיינים לא יגיעו'. אמרתי, 'לחברי כנסת ואנשי ציבור יש רכב, מי שחשוב לו, יגיע ברכב שלו. אם יש מקרה מיוחד, שיגיע אלי'. כיום אין מצב שמשלמים מוניות".

* הנזירות הזאת לא עובדת לטובת הערוץ.

"עובדה שאיכות ערב חדש לא ירדה, המרואיינים מגיעים, והטלנטים לא נראים פחות טוב בחולצות שמחירן שליש מהסכום. כשאין לך כלום והקופה ריקה, צריך להוכיח למקבלי ההחלטות שיש לך זכות קיום".

פיטורין וטלנובלה

בגל הראשון פיטרה ויגודסקי 41 מתוך 60 פרילנסרים ועיבדה תוכנית פרישה מועדפת לאלה שאינם רוצים לעבוד. מ-350 עובדים קבועים נותרו 200, והיא צריכה לפטר לדבריה, עוד 80.

למרות כל זאת, לקראת ינואר 2004 גילתה ויגודסקי שתקציבה הוא אפס, ובכוונת האוצר למחוק אותה ואת התחנה. היא החלה במלחמה לקראת אישור התקציב והגיעה ל-1 בינואר עם תקציב של 56 מיליון שקל שיספיק לה רק להדליק את המסך.

"התרוצצתי במסדרונות הכנסת, בין הוועדות, שכנעתי חכ"ים, וזה רק גרם לי להרגיש שאני מנהלת הוספיס. אמרתי את זה גם בוועדת הכספים, 'אתם נותנים לתחנה לגסוס כי אין לכם אומץ להגיד אנחנו סוגרים, בואו, אני אתן לכם אומץ, ואם לא, תנו לי תקציב לנהל ואני מבטיחה לכם לנהל, מקצועית והפקתית'. הקרב התנהל ארבעה חודשים, עד אפריל, באינסוף ישיבות, וקיבלנו בסוף 20 מיליון שקל נוספים".

לצד כשלים ניהוליים ואחרים, זה הדימוי של התחנה שעובד נגדה, והיינו הך אם זו טלוויזיה חינוכית או לימודית, כשמה המקורי. התחנה נמצאת בקשרים עם משרדי ממשלה, מעין יזמים-מממנים שהיא מפיקה להם תוכניות. למשרד הקליטה היא מפיקה 39 תוכניות להקניית השפה העברית, 'חטף פתח' לילדים, 'על הכיפאק' למבוגרים, תוכניות רבות למשרד החינוך, כמו "הפסקה גדולה" ומגזין "שוונג". בהמשך, אומרת ויגודסקי, יעשו תוכנית עם משרד התיירות על אתרים בארץ. גם גופים פרטיים עומדים מאחורי התוכניות של החינוכית ("מותר לנו מימון מסחרי, והרגולטור בודק אותנו בפינצטה"). חברת התרופות פייזר עומדת מאחורי מגזין הבריאות שלהם, בנק הפועלים מממן את "סברס", מגזין בנושא עידוד קריאה.

"בנק הפועלים יצא עם הקמפיין שלו לעידוד הקריאה. פניתי אליהם עם אנשי התוכן שלנו. הצגנו פורמט, הם קיבלו את זה, ועלינו לאוויר. הם משקיעים חצי מיליון שקל לעונה, ואין להם כניסה לתוכן, זה התנאי שלנו".

* עכשיו העלית לאוויר את 'נשיקות גנובות', טלנובלה שמתרחשת בבי"ס לאמנויות. מה לזה ולחינוכית?

"אתה לא יכול להימלט מז'אנר שהפך להיות חלק אינטגרלי מהמרקע בכל הערוצים. אתה יכול ליצור רמה של חריגות כדי ליצור איכות, באמצעות תוכניות מתמטיקה והקניית שפה, ונצא גם בתוכנית של מאה מושגי יסוד בציונות, אבל אם טלנובלה זה ז'אנר שהקהל אוהב, נקרין גם אנחנו ובתנאי שבדקנו והערכים נקיים וזה לא יוצר נזק והשפה לא קלוקלת".

* את מדברת על תלמידים, והרייטינג של ערוץ הילדים בגילאי 5-13 עומד על 82%, איפה אתם ואיפה הם?

"כשאנחנו משדרים בבוקר בערוץ 1, הילדים באים ל'חדר של חני' ונוטשים אותנו, זה נכון. ויתרנו על הקטנטנים. בין השעות 2-3 בצהריים יש לי 3%, אבל תסתכל בערוצים האחרים. אודטה בקושי מגרדת את ה-2.5% בשעה חמש. לי יש את רצועת חמש וחצי, עם תיק שיווק, מגזין כלכלי, טכנולוגיה, תקשורת ובריאות. תראה לי עוד ערוץ שמגיע בשעות האלה לרייטינג שלנו, 7-9%, ואני לא מדברת על 'ערב חדש', תוכנית מצליחה עם עלויות אפס".

המילה "חינוכית" תישאר

חוק רשות השידור וחוק הרשות השנייה מחייב את החינוכית לשדר בערוצים 1 ו-2, אבל המיתוג מחדש יכנס את כל תוכניות החינוכית לחללית האם, ערוץ 23. ויגודסקי כבר מבשרת לי על 40 הפקות מקור בעבודה, ואין שעת אולפן אחת פנויה, ומשמרת שנייה עובדת.

"אנחנו יוצאים בהפקה שמבוססת על יומני אקסלרוד, סדרה עם לובה אליאב, שישה פרקים של שיחות אחד על אחד, 'גיבורי הבימה' עם רמה מסינגר ובה יציגו דמות באמצעות קטעי ארכיון, משהו שמזכיר את 'הכל אנשים', סדרת 'מונולוגים', עם גיבורי תיאטרון חיים, כמו אריה אליאס, חנה מרון, זהרירה חריפאי ואחרים. תוכנית חדשה בשם 'דואט ישראלי', שבה מפגישים זמר ידוע ומוכר וזמר צעיר שיש ביניהם קשר, אב ובן, בוגרי אותה להקה וכד' והם יבצעו במשולב מיצירותיהם".

* יהיה קמפיין?

"יהיה ויז'ואל חדש לגמרי, עובדים עליו חצי שנה, יהיה גם שם חדש, סלוגן חדש, משנים את 'איכות זה לא מילה גסה'".

* תמחקו את המילה 'חינוכית'?

"המילה תישאר. לערוץ הזה יש מספר, 23. אנחנו נדגיש את המספר. יהיו גם טלנטים חדשים, לא יכולה להגיד מי. הקמפיין יתחיל באמצע ספטמבר, ועולים בסוף ספטמבר. עד היום לא היה שום קונספט, וכעת נחלק את יום השידורים לשלוש רצועות מרכזיות, 8-12 בבוקר: רצועה לבני ה-50 פלוס, מורכבת מתוכניות אולפן ורכש, עם מומחים בתחומי הבריאות, צרכנות של תרבות, בעיות כלכליות וזוגיות".

"בין שתיים עשרה לשש וחצי בערב: רצועת ילדים ונוער. לקטנטנים תהיה שעה אחת. ערוצי הנישה גנבו לנו את השמרטפות, ולכן אנחנו רוצים לתרום לילדים היותר גדולים. בערוץ 1 נישאר עם שמונה שעות השידור, אבל היינו רוצים לצמצם את שעות הבוקר. כל השעות האלה פוטרות את ערוץ 1, ולנו הן עולות 22 מיליון שקל".

* ומה יקרה ברצועת הערב?

"'חוצה ישראל' עולה בפורמט חדש, עם מנחה חדש. תעלה תוכנית חדשה עם בן כספית, פוליטיקאים בנעלי בית, אבל לא רק על פוליטיקה. אולי כך נקרא לה. תהיה רצועה דוקומנטרית, רצועות נוסטלגיה, סרטים. נשדר בשני מעגלים, מ-7 בערב עד חצות, ובשידור חוזר מחצות ועד חמש בבוקר".

כשהיא נשאלת על היעדר התעוזה בלוח השידורים, אומרת ויגודסקי: "יומני אקסלרוד זה בעיניי תעוזה. עצם הניסיון להביא את הנוסטלגיה להיום. אפרים סידון ישמור ב'קרובים קרובים' על חוש ההומור הציני שלו שיגרום לך לחייך ואולי גם צביטה בלב. אתה לא צריך לקרוא לזה 'קצרים' כדי שזה יהיה ציני ומודרני. 'קרובים קרובים' זה תעוזה. נעשה 13 פרקים חדשים, מעודכנים למציאות העכשווית, שיעניינו את הקהל, בעיניי זו תעוזה".

* לא ממש תעוזה.

"אם ניפול, ניפול גם כלכלית וגם תדמיתית. זה היהלום של החינוכית וצריך תעוזה לקחת את היהלום ולהחליט לצלם עוד 13 פרקים, עם הבמאי והכותב והשחקנים המקוריים. לפרק האיחוד היו 38 אחוזי רייטינג, משהו מטורף. הפרקים הבאים ישודרו בערוץ 2 בפריים טיים, ואצלנו. זאת תהיה הצלחה".