חברת הסטארט-אפ אסוקס השלימה גיוס של 8 מיליון דולר

אחת החברות הפרטיות שמנסה לעשות סדר בבלגן הזה היא חברת הסטארט-אפ הירושלמית אסוקס (Asocs), שמפתחת שבבי עיבוד (Baseband) המאפשרים לגשר בין שיטות שידור אלחוטיות. ל"גלובס" נודע כי החברה השלימה גיוס של 8 מיליון דולר בהובלת ענקית האלקטרוניקה היפנית פוג'יסטו וכמה גופים פיננסיים יפנים, וכי אליהם הצטרפו משתי קרנות הון סיכון, אחת מהן ישראלית. גלעד גרון, מנכ"ל החברה, אישר את דבר הגיוס אך סירב להתייחס לזהות המשקיעים. הגיוס עשוי לגדול להיקף של 10-12 מיליון דולר.

ככל הידוע, ההסכם בין אסקוס לפוג'יסטו כולל הסכם שיתוף פעולה במסגרתו תייצר האחרונה את השבב של אסוקס ותשלב אותו במהלך 2006 בטלפונים שתוציא לשוק. בהמשך הדרך מתכננות שתי החברות למכור יחדיו את השבב ליצרניות סלולר נוספות כמו נוקיה, סמסונג ואחרות.

שבב הבייסבנד של Ascos הוא מעין מפענח מתמטי שמגשר בין שיטות שידור אלחוטיות (בהן גם רשתות סלולריות) שונות ובכך מאפשר למכשירים אלחוטיים לנדוד בין רשתות שמבוססות על תקנים שונים. השבב יאפשר לטלפון הסלולרי להיות זמין בכל מקום בעולם וגם יתמוך ב-Fixed Mobile Convergence (חיבור בין רשתות קוויות לניידות) באמצעות שבב אחד בלבד (בניגוד למצב הקיים אשר מצריך שימוש בשני שבבים לפחות).

אסוקס נוסדה ב-2003 ומאחוריה עומדים פרופ' שמעון ליצין מאוניברסיטת תל אביב ודורון סלומון, יוצא חיל האוויר. גרון מספר שהשנים נפגשו בקונסורציום הישראלי לרדיו תוכנה לפני כמה שנים ו"כמו כל המדענים הטובים לא עשו דבר עם ההמצאה שלהם". לאחר כנס GSM בקאן בשנת 2003 הצטרף לחברה גם גרון, יוצא וויזקום, וביחד הם גייסו כסף ממשקיעים פרטיים.

עד לגיוס הנוכחי הוזרמו לחברה כ-800 אלף דולר ממשקיעים פרטיים מתעשיית הסלולר וכן גם ממנהלי קרנות אמריקנים שמשקיעים במניות טכנולוגיות. "הקמנו ארגון סגפני שחי במשך שנה וארבעה חודשים מ-200 אלף דולר בלבד. אני חושב שיש חברות שמתות מעודף כסף וכי המודל הקלאסי של 50 מיליון דולר עבור פאבלס הוא מודל שנכשל. אנו רצינו לפתח טכנולוגיה עצמאית כדי להגיע למצב שנוכל להגיע עם מוצר לשלב הגיוס ולעקוף את שלב הסיד", מסביר גרון.

לדברי גרון, הסכום הנוכחי יעביר את החברה להשקה המסחרית שצפויה ביולי הבא ויביא אותה עד לשלב של מכירות משמעותיות. "התוכנית האסטרטגית שלנו מדברת על איזון בשנת 2007 ולשם כך נצטרך לבצע עוד גיוס. בעקבות הגיוס צירפנו את משה דורון, יוצא נשיונל סמיקונדקטור, לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח, ואנו צפויים להגדיל את מצבת כוח האדם שלנו מעשרה עובדים כעת לשלושים בתוך כמה חודשים".

ג'ונגל של טכנולוגיות

את בעיית חוסר התאימות, שכל כך מוכרת בעולם הסלולר, מנסות כמה חברות שבבים לפתור כבר תקופה ארוכה. המכשול העיקרי שעומד בפניהן הוא גודל המכשיר וצריכת ההספק. כדי ליצור מעבד גמיש שיחבר בין תקנים שונים צריך כוח חישובי רב שזולל הרבה מאוד בטריה. בעולם הסלולר, כידוע, משקל המכשיר וגודלו משחקים תפקיד קריטי בהצלחת המכירות של כל דגם והפתרונות השונים שניסו יצרניות השבבים להוציא לשוק, ככל הידוע, לא תורגמו להצלחה כלכלית.

אב-הטיפוס שאסקוס השלימה לפתח מנסה לפתור את הבעיה בצורה מתמטית. לדברי גרון מדובר בשבב קטן שהוא חסכוני באופן משמעותי מבחינת הספק האנרגיה שהוא צורך. "אנו מסתכלים על כל התקנים ופותרים את החיבוריות ביניהם באמצעות נוסחאות שפיתחנו. בעוד שמעבדים שקיימים כיום בשוק מסתכלים מיועדים לטלפון מסוים, מזהים שהוא עובד על פי תקן ספציפי ומטפלים בו לפי הכללים של התקן, לנו יש מפענח אוטומטי שיכול לתרגם את הנוסחאות השונות בתקנים השונים".

במה שונה הפתרון שלכם מזה של מודם ארט שנרכשה לאחרונה בידי אגיר תמורת 145 מיליון דולר?

"מודם ארט פיתחה רכיב Baseband שמאפשר את הגמישות בתוך תקן ה-UMTS. הם הציעו מעבד שניתן לתכנות שמאפשר לבצע חידושים בתוך התקן. המעבד שלנו מאפשר גמישות לא רק בתוך תקן ה-UMTS, אלא בכל ההתקנים האלחוטיים, ולא רק בסלולריים".

ומיהו בדיוק שוק המטרה שלכם?

"מקומות כמו סין, שם הממשלה עוד לא החליטה אילו תקנים לאמץ. הפתרון שלנו גם מאפשר למפעילות סלולר הפועלות ברשתות שונות להתאחד ביתר קלות. קח לדוגמה את נקסטל וספרינט - לכל אחת מהן יש רשת משלה והיא צריכה מכשיר שידע ליהנות משתי הרשתות".

מה לגבי תחרות? מי מפתח כיום שבב שיודע לגשר בין התקנים שונים?

"כל חברות השבבים הגדולות עובדות על רעיונות כאלה, חלקם מתקדמים יותר וחלקם מתקדמים פחות. ביניהן קוואלקום, טקסס אינסטרומט, פריסקייל ואחרות. חברת הסטארט-אפ האנגלית Icera בונה פתרונות שיאפשרו גמישות בתוך תקני הדור השלישי (בדומה למודם ארט) והסטארט-אפ Sandbride שנחשב למתחרה הגדול ביותר שלנו עובד על בניית ארכיטקטורות של מעבדים".