לספקים הגדולים אין ספק: נוחי דנקנר קנה את קלאבמרקט בגללנו

מדוע הציע נוחי דנקנר מחיר כה גבוה תמורת קלאבמרקט? מה יקרה לעמלות שמשלמים כיום הספקים לשופרסל? ומה באמת יישאר מהאיומים שלהם לטרפד את העיסקה באסיפות הנושים?

ספקים מרכזיים של קלאבמרקט משוכנעים שנוחי דנקנר הציע תג מחיר כה גבוה לעסקת הרכישה של שופרסל את קלאבמרקט, לא מתוך חשש מהצעות מתחרות, של הריבוע הכחול למשל, וגם לא בגלל הממונה על ההגבלים.

הסיבה המרכזית למחיר הגבוה, לפיהם, היא דווקא הספקים הגדולים עצמם. שופרסל היא כבר היום גורם בעלת עוצמה בלתי רגילה בשוק הקמעונאות ונחשבת אגרסיבית בהתנהלותה מול היצרנים.

אחד משיאיה היה כששופרסל העיפה את מוצרי שטראוס ממקרריה, סכסוך שנפתר רק אחרי שמיכאל (שטראוס) נפגש עם נוחי (דנקנר). אחרי הכעסים, נותרה השורה התחתונה: שטראוס-עלית הגדילה את המרווחים לשופרסל.

הספקים הגדולים, שכל אחד מהם משלם כבר היום כמה מיליוני שקלים בשנה לשופרסל, יכולים רק לדמיין, בחשש רב, כמה ישלמו החל מהיום ובשנים הקרובות, כשהרשת תחזיק ב-37% מכל שוק קמעונאות המזון בישראל.

את הפירוט להוצאות אלה לא נמצא בדו"חות בנפרד, כי אצל היצרנים, הן נכללות בשורת הוצאות השיווק והמכירה, ואצל שופרסל - בהכנסות וברווח. אבל לספקים הגדולים ברור שבשני הצדדים תגדל השורה הזו.

הספקים משלמים לרשתות הגדולות הון תועפות על בונוסים שונים, על הגעה לשיאי מכירות, על שימוש במדפי הרשת, על תצוגות מיוחדות מחוץ למדפים, על מבצעים ועל דמי הסבת סניפים (שיהיו משמעותיים מאוד לכיסם של היצרנים בעת מיזוג קלאבמרקט והסבת כל סניפיה לסניפי תתי-הרשתות של שופרסל). ברור שחלקם במימון הקנייה של קלאבמרקט, יהיה משמעותי.

אחד מראשי חברות המזון הגדולות במשק אומר ש"אלמלא דנקנר היה מציע סכום גבוה משמעותית מהערכות קודמות עבור קלאבמרקט הקורסת, סכום שמוודא החזר חובות בשיעור גבוה בהרבה מכל מה שמישהו היה יכול להציע לנו, לא היה לנו כל אינטרס לפעול לחיזוקה של שופרסל. דווקא להיפך. במקרה כזה, אין שום סיכוי שהיינו תומכים בעיסקה".

ספקים אחרים מתנסחים דומה, כי עם כל הכבוד ל"תחרות במשק" ו"לעתיד העובדים" - מה שמכריע אצל החברות העסקיות, הוא השורה התחתונה בדו"חות. אלה היו מתקשים לספוג הפסדי ענק עקב הפרשה לחובות.

כך, קיבלה שופרסל קיבלה את קלאבמרקט על מגש קצוץ מעט, ממנו נלקחו לה 17 סניפים, שחלקם "משמעותיים ורווחיים", כהגדרת הנאמנים, בעוד היא התכוונה מראש לסגור כ-20 סניפים, אך רק את המפסידים והלא-כדאיים שבהם.

ועדיין, היא קיבלה את העיסקה כמעט במתכונת שתיכננה, בלי איסור גורף על קביעת מחירים הפסדיים (לוס לידרס) ובלי מגבלות שממילא אינן מוטלות בחוק על התנהלות מסחרית בכלל השוק. ולמגבלות הרגילות, שופרסל ממילא כפופה (עם קלאבמרקט או בלעדיה), כמו כל השוק בישראל.

עכשיו, למרות שהעיסקה אושרה, היא עדיין צריכה לעבור את אישור אסיפות הנושים, וזו הסיבה שהספקים ממשיכים ללחוץ. הם מקווים שעל-ידי הפגנת חוסר כדאיותה להם, (עקב הפחתת המחיר לה תזכה שופרסל של 69 מיליון שקל ועוד שליש מתמורת מכירת הסניפים), הם יביאו להסכמת הבנקים לוותר על זכותם הראשונית לקבלת החובות.

צעד כזה יעלה את שיעור החזר חובות קלאבמרקט לספקים מ-40%-50% ואף פחות, לכמעט 70%. וזה, כאמור, מה שהכי חשוב להם.

אבל בסופו של דבר, הספקים יתרצו, כמו שקרה עם הנאמנים ועם העובדים וההסתדרות. כולם מבינים שעכשיו כבר אין ברירה. גם אם זה יעלה להם בחיזוק הגורם שיכופף את ידיהם בשנים הקרובות.