חוקרים בבנק ישראל: שיעור התעסוקה של אמהות חד-הוריות עלה בקצב איטי מזה של נשואות

נזכיר כי בשנת 1992 נחקק חוק משפחות חד-הוריות ולאחריו תיקוני חקיקה נוספים, אשר נגעו במיוחד לגרושות ולרווקות עם ילדים. שינויי החקיקה הגדילו את ההכנסה שלא מעבודה של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה והעלו את שיעור המס האפקטיבי לחלק מהזכאים לגמלה ועלולים היו לעודד אמהות חד-הוריות להקטין את היצע העבודה שלהן, מציינים במחקר.

המחקר מגלה כי שיעור התעסוקה של אמהות חד-הוריות יהודיות ותיקות עלה בקצב איטי יותר מזה של אמהות נשואות דומות. תופעה זו אפיינה אך ורק את האמהות החד-הוריות הגרושות הלא-משכילות (ללא תעודת בגרות) או את האמהות החד-הוריות המתגוררות בפריפריה, שם היה ניתן למצוא כרבע מכלל האמהות החד-הוריות. בסך הכול שיעור תעסוקתן של האמהות החד-הוריות הגרושות הלא-משכילות פחת בסדר גודל של 4-3 נקודות אחוז יחסית לאמהות הנשואות, כך שנגרעו בטווח הקצר ממעגל התעסוקה כ-500 נשים. מכאן שההשפעה השלילית של הגדלת הגמלה להבטחת הכנסה על היצע העבודה של האמהות החד-הוריות הייתה חלשה והתמקדה רק באלו שכושר השתכרותן נמוך מאוד ובאזורים בהם היו קשיים במציאת עבודה.

מהמחקר עולה עוד כי חלה ירידה דומה בנטייה של אמהות חד-הוריות שעבדו קודם להמשיך לעבוד ובנטייה של אמהות חד-הוריות שלא עבדו קודם להתחיל לעבוד. הירידה בנטייה להתחיל לעבוד עלולה להיות ארוכת טווח ובעלת השפעה מצטברת, משום שבחלוף השנים נוספות אמהות חד-הוריות בגיל העבודה.

המחקר מגלה עוד כי שכרן השנתי הריאלי של האמהות החד-הוריות היהודיות הוותיקות (הגרושות והרווקות) בעלות השכלה נמוכה עד חטיבת ביניים ירד בהשוואה לזה של אמהות נשואות דומות להן, במיוחד בפריפריה, כך שפער השכר שעמד על כ-4 אחוזים לטובת הראשונות ערב שינויי החקיקה (בשנת 1991) נסגר לאחר מכן (בשנת 1995). ממצא זה כפי הנראה מעיד על כך ששעות העבודה השנתיות של האמהות החד-הוריות היהודיות הוותיקות הצטמצמו בעקבות שינויי החקיקה.

ביטול מבחן התעסוקה בו היו מחויבות לעמוד חלק ממקבלות הגמלה לא השפיע לכשעצמו על היצע עבודתן של האמהות החד-הוריות.