ביהמ"ש העליון: אגודה שיתופית רשאית לסרב לקבל חבר מסיבות כלכליות

מאשר גם את פסק דינו של המחוזי בנוגע לאי חובתה של האגודה לנמק את החלטותיה

בית המשפט העליון קבע היום (ב'), כי אגודה שיתופית איננה חייבת לקבל לשורותיה חבר מסיבות כלכליות, וגם איננה חייבת לנמק את החלטתה. בכך אישר העליון פסק דין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הילה גרסטל.

לדברי השופטים, בבסיס המונח "אגודה שיתופית" עומד העיקרון הקואופרטיבי. האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין החברים, ומטרתה לקיים שיתוף או עזרה הדדית בין חבריה להשגת יתרונות כלכליים ואחרים. בארץ ידועות אגודות שיתופיות במסגרת קיבוץ, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי ועוד.

לאגודה השיתופית תקנון, הקובע את הכוחות והסמכויות של הגופים השונים. השאלה שניצבה בפני בית המשפט העליון, היתה האם ניתן לחייב את "רמת הדר" - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית, לקבל לשורותיה זוג אשר רכש אדמה מחבר באגודה.

תומר ודורית דור רכשו ממאיר גרינבוים ואלקה הבר קרקע ברחוב הדקלים בהוד השרון. גרינבוים שהיה חבר באגודה, הוצא מחברותו בעקבות מכירת הנכס, ובעניין זה מתקיימים הליכים משפטיים.

הזוג ביקש להתקבל כחבר באגודה. מוסדות האגודה דנו בנושא והחליטו לדחות את בקשתו. בקשה נוספת שהגישו, לקבל נימוקים להחלטה, נדחתה.

הזוג פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להצהיר כי הם חברים באגודה. גרסטל קבעה, כי מדובר במערכת יחסים שבין פרט לבין אגודה פרטית המחזיקה נכסי מדינה, ולפיכך אין לחייב אותה לקבל חבר נוסף או לנמק את סירובה. גרסטל ציינה בנוסף, כי הנימוק לסירוב הוא כלכלי, שכן עם צירוף הזוג יופחת חלקם של חברי האגודה בנכסים.

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, קובעת בהסכמת השופטים אהרון ברק ואשר גרוניס, כי התערבות שיפוטית בהחלטות האסיפה הכללית של האגודה השיתופית, יש לעשות תוך ריסון ואיפוק והיקף. אופן ההתערבות תלוי בין היתר בשאלת סיווגה של האגודה השיתופית.

המחוקק השאיר בידי האגודה השיתופית מתחם רחב של שיקול דעת בקבלת חברים. האגודה יכולה לנהל את ענייניה על-פי רצונה ועל-פי רצון החברים בהתאם לתקנון.

לכן, האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי בקשר לקביעת החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא נכון לכפות עליה אנשים שלדעתם לא יתאימו ולא ישתלבו עם מטרות האגודה ורוח חבריה. עם זאת, יכולתה של האגודה איננה בלתי מוגבלת ויתכנו מקרים שבהם תופעל ביקורת שיפוטית.

ארבל מציינת, כי אין להשוות מקרה זה לעניין קעדאן, שבו ביקשו זוג ערבים להתקבל ליישוב קציר. כאן נאמר לא מדובר באפליה על רקע גזעי או על בסיס לאום או דת, או בכל אפליה אחרת המעוגנת באחד מערכי היסוד של המדינה. לפיכך, האגודה לא הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה.

ביחס לחובת ההנמקה קובעת ארבל, הרי שאין להחיל במקרה זה את החובה, שכן כל שנטען היה לפגיעה ב"שוויון כלכלי" והעדפת שיקולים אישיים. הזוג הם זרים לאגודה השיתופית, לא היה להם כל קשר עימה או עם חבריה, ולא נמנעים מהם שירותים של האגודה כתוצאה מהחלטתה שלא לקבלם כחברים.

את רמת הדר ייצגו עוה"ד ר. אבידע וי. אילן, ואת בני הזוג - עו"ד אביחי ורדי. (ע.א 10419/03).