הנקראות ביותר

רוצה אבל פוחדת

כסף, ולא יהלומים, הוא כיום ידידה הטוב ביותר של האישה. כסף הוא מפתח לעצמאות, לצמיחה ולחיי נוחות. אז למה נשים כה רבות מנהלות מערכת יחסים כל-כך טעונה עם כסף? ואיך עושים את זה יותר טוב )

בשלב מסוים, הערימה הקשורה לנשים ולפיננסים הגיעה לגובה שמחייב טיפול. נאספו שם במשך חודשים ספורים הודעות לעיתונות על סדנאות, מפגשים, מועדוני משקיעות, ספרים, אירועים. גובה הערימה העיד על שתי עובדות: מצד אחד, לפי החוק הכלכלי היבש, לא ייתכן היצע כל-כך גדול בלי ביקוש. מצד שני, אם יש כזה ביקוש אדיר לתכנים על נשים וכסף, מה זה אומר עלינו? שבכל הקשור למספרים אנחנו צריכות חינוך מיוחד? שהקורסים הרגילים לקריאת דו"חות כספיים לא מספיקים לנו? ולמה מציעים לנו קורסים רק לנשים? מה אנחנו, אידיוטיות?

לדוגמה, ספר ה"מתכונים" הנושא את הכותרת המרגשת: 'נשים עסקים = הצלחה', וכותרת המשנה: 'הצטרפי לחגיגת חייך', שכתב צביקה ברגמן, איש עסקים ויזם, שבשעותיו הפנויות כותב ספרים כלכליים. אחד מהם 'בורסה - פיצוח סודות השוק', מיועד למי שלא מבין בבורסה ורוצה להיכנס למשחק. במהלך קידום המכירות, פנה ברגמן לעיתונאית בעיתון גדול וביקש שתסקר את הספר. "אבל המדור שלי פונה לנשים", ענתה לו. ברגמן התעקש, שגם נשים יתעניינו בספר. "אתה לא מבין, נשים אינן מתעניינות בעסקים ובבורסה, הן מתעניינות בדברים אחרים". "כמו מה?" ניסה ברגמן לברר. "אתה יודע, אופנה, איפור, רכילות וכיוצא בזה".

ברגמן, מלא סימני-שאלה על הקשר בין התיזה של אותה עיתונאית למציאות, הוציא ספר נוסף, 'כסף - שיעורים בכסף ועסקים לנערים ולמתחילים'. לשון הזכר, הוא אומר, נבעה משיקולי נוחות, אבל הוא שמח לקבל פניות רבות מנשים זועמות. בהמשך, הוא חקר את הקשר בין נשים לעסקים ולכסף, והגיע למסקנה, שהן מאוד מתעניינות, אבל אחרים מסננים עבורן את המידע ו"אין מי שיפנה אליהן, יושיט יד ויצעיד אותן פנימה". עבורן (עבורנו?) נכתב הספר החדש. בראיון עימו, מפרגן ברגמן בלי סוף למוח הנשי, ומצטט בשמחה את המשפט מלטף האגו, "המנהל הכי טוב הוא מנהלת".

אתה באמת חושב שנשים צריכות מדריך נפרד? הן לא יכולות לקרוא ספרות מקצועית רגילה?

"רוב הספרים די שוביניסטיים וגבריים. אצל נשים העניין יותר מורכב. הן יותר מתאימות ליזמות מגברים. ניקח אישה ממוצעת: היא קמה בבוקר, מכינה את הילדים, האוכל, הולכת לעבודה, דואגת מראש לארוחת צהריים, בערב מטפלת בענייני הבית וגם בבילוי לסופשבוע. הגבר קם, הולך לעבודה וחוזר. גברים ממוקדים. נשים עובדות על הרבה פרויקטים ולרוחב. לכן, יש להן יותר יכולות מאשר לגברים".

הסאב-טקסט של ספר במיוחד לנשים הוא, שהן לא מסתדרות עם פיננסים.

"המיתוס הזה מתנפץ. כשהן מאמינות בעצמן הן יכולות. ב-1904 הייתה מדיניות לא לקבל נשים לעבודה, כי הן מבזבזות מזמנו של המוסד. היום רואים את השורה התחתונה. נשים יכולות לעשות הכול בפיננסים, כמו גברים ויותר".

בקנה-מידה של ספרות עסקית וכלכלית, הספר של ברגמן הוא הצלחה. 4,000 עותקים כבר נמכרו, המהדורה השלישית בדרך. מודע לקהל היעד שלו, ברגמן מציע את הספר במבצעי מכירות משותפים עם רשתות אפריל, המשביר לצרכן וקניון גבעתיים - קומבינציות שיווקיות, שנשענות על עולם התוכן שהציגה בפני ברגמן אותה עיתונאית.

אולם הפריחה האמיתית של יחסי האהבה-שנאה בין נשים לכסף אינה ניכרת בספרות המקצועית דווקא, אלא בסדנאות הכסף והפיננסים למיניהן. כאלה יש למכביר. המוכרות והוותיקות יותר הן אלה שמובילה לילי ניר, במסגרת 'פמיננסי', שמוגדרת כמכללה להעצמה כלכלית של נשים. ניר לא הגיעה לזה במקרה: היא הייתה פסיכולוגית ויועצת ארגונית מצליחה, שעשתה הרבה מאוד כסף, אבל, לדבריה, לא ידעה לנהל אותו נכון ואיבדה הכול. כשהסתכלה מסביב היא גילתה, שגם חברותיה יודעות לעשות כסף, אבל לא מצליחות לכלכל את צעדיהן, לעומת הגברים בחבורה, שמנהלים את הכסף שלהם הרבה יותר טוב. מתוך התובנה הזו נולדה לפני מספר שנים פמיננסי, שמעבירה סדנאות בשלושה תחומים: ניהול כסף, ניהול זמן ומועדון משקיעות. הקהל: נשים בלבד.

ציניקנים יאמרו שזאת כיתה מיוחדת לתלמידות איטיות.

"רוב הנשים לא נוגעות בכסף ולא מנהלות כסף, לא כי הן אינן יודעות חשבון, אלא בעיקר בגלל החינוך שהן קיבלו, שמין וכסף הם לא דברים לאישה הגונה. אנחנו טיפלנו בהמון תחומים, ובכסף לא נגענו. אנחנו נותנים לילדים שלנו חינוך מיני, אבל לא חינוך פיננסי, וכסף הוא אחד הסודות השמורים בתוך המשפחה ומחוץ למשפחה. בנים מקבלים בבית מידה של חינוך פיננסי והבנות לא. בחלק גדול מבתי האב, הגבר מנהל את הכסף של המשפחה וזה המודל שהילדים רואים. הגיע הזמן שנשים ייקחו אחריות על החיים שלהן, וכסף זה עניין של עצמאות ואחריות".

יש הבדל ביחס של נשים ושל גברים לכסף?

"בהחלט כן. אנחנו פחות טובות במו"מ שקשור בכסף. כשאנחנו הולכות למקום עבודה, אנחנו בודקות מימוש עצמי, שביעות-רצון וכיף, ורק אחר-כך כסף, להבדיל מגברים, שקודם כול בודקים את הכסף והסטטוס. ואם מדברים על סטטוס, נשים שמקודמות יחסכו לארגון. הן לא יעשו עוד פעם שטיח מקיר לקיר, כי 'השטיח חדש, חבל'. הן לא יבקשו רהיטים חדשים, כי 'חבל', ולא יריבו על מיקום החדר, גודל החדר, הסלולרי הכי מתקדם ורכב עם נפח המנוע הכי גדול. המשוואה כסף-סטטוס לא קיימת בהכרח אצל נשים.

אבל למה ללמוד בקבוצות של נשים?

"מחקרים של משרד החינוך על בנות שלמדו 4-5 יחידות מתמטיקה מצאו, שהבנות בקבוצות של בנות בלבד הגיעו להישגים יותר גבוהים מהבנות בקבוצות מעורבות בנים-בנות. מחקר של UCLA מצא, שנשים בקבוצת נשים מייצרות את ההורמון אוקסיטוצין, שאחראי לקינון וגורם לנו לרצות להיות יחד ובתמיכה. בעוד שבקבוצת גברים מופרש הטסטוסטרון, שמייצר תחושת טריטוריה ותחרותיות, וזה משתק נשים. כלומר, יש שונות של חינוך, תרבות וכנראה גם שונות פיזיולוגית. אצל הרבה נשים קיימת היכולת, אבל הן לא מיומנות, שלא לדבר על אלימות פיננסית".

מה זה אלימות פיננסית?

"כמו שיש גברים אלימים, שמבודדים את הנשים מהמשפחות שלהן ומהחברים שלהן, ושולטים בהן לגמרי, יש גם אלימות פיננסית: הגבר מחזיק את הכסף. אם היא עובדת ומרוויחה, הכסף נכנס לחשבון הבנק ואין לה כספומט, כרטיס-אשראי או צ'קים, הוא נותן לה כסף ו'עושה לה שוק'. אז הוא נהדר שהוא סוחב את הסלים הביתה, אבל אין לה אמירה על מה אוכלים ומה קונים, ואם היא רוצה עשרה שקלים לשבת בבית-קפה או לקנות משהו לילד, אין לה. יש הרבה משפחות כאלה בארץ ולא רק מעוטות יכולת. זה נכון גם לגבי עורכת-דין ורופאה, שאני מכירה אישית. אין להן מושג איפה הכסף של המשפחה והן מרוויחות המון".

שירי הדני, יועצת בחברת הייעוץ פיוניר-אינטרנשיונל, מנהלת קורסים פיננסיים לנשים כבר שלוש שנים. "נשים רוצות להיות בפורום של נשים, שבו יוכלו להביע את עצמן, שיהיה להן ביטחון עצמי", היא אומרת. הקורסים התחילו במסגרת שיווק עצמי של הדני. הדרישה לקורסים על השקעות ומועדון-משקיעות הגיעה מהנשים עצמן.

איך הולך במועדון המשקיעות? יש רווחים?

"הקבוצה הראשונה שלי הייתה עם נשים דתיות וארגון אמונה, והיה מדהים. הן לקחו סיכונים בגלל התמיכה הקבוצתית, סיכונים שלבד לא היו לוקחות. הן עשו יפה מאוד ולקחו רווחים הביתה. לפעמים נשים מוכנות לקחת סיכון עד כדי כך שהן שוכחות את עקרונות ההשקעה, ואני צריכה לשים להן ברקסים, להזכיר להן להיות יותר שמרניות. הקבוצה האחרונה הייתה מועדון מנכ"ליות במעמד גבוה, ונדהמתי שהרבה מהן לא ידעו דברים בסיסיים, כמו ההבדל בין מניה לאג"ח".

יש הבדל בניהול ההשקעה בין גברים לנשים?

"גבר בדרך-כלל מסתכל על התשואות ורק עליהן, מאוד מושפע ממה שקורה מסביב, ושוכח למה הוא השקיע. זה מאוד נפוץ. הנשים מאוד נאמנות לצרכים, הן זוכרות למה רצו להשקיע ולמה הן במניות ולא באג"ח".

גבי הרדן, יועצת עסקית, העומדת מאחורי רשת הנשים successnet (www.successnet.co.il), מזהה עוד כמה הבדלים בין משקיעים למשקיעות. "נשים מתייעצות יותר. אם הן יצליחו זה בגלל שהיועץ היה מוצלח ואם ייכשלו, זו אשמתן שבחרו בו. גבר יצליח בגלל שהוא גאון, ואם הוא נכשל זה בגלל הבנק, המיתון וכל העולם".

ב-successnet מתנהל פורום של נשות עסקים. "אחד הדברים שהכי שומעים שם הוא שנשים לא יודעות לתמחר", אומרת הרדן. "הן לא מצליחות לומר, 'סליחה, זה מגיע לי, אני עובדת מספיק קשה בשביל הכסף ואני טובה'. נשים נוטות לתת הנחות והטבות מתוך התחשבות בלקוח, גם כשהוא לא מבקש את זה. הן מתקשות לגבות כספיים גם מחייבים, לא נעים להן".

אנחנו מחלקות את הכישורים שלנו בחינם.

"נשים עושות הרבה בחינם. הן לא מבינות שכשהן עושות משהו הן יכולות לבקש על זה כסף. הן מתייחסות ברגשנות לעסק שלהן ולנושאים עסקיים, ולפעמים יעדיפו לוותר על מכירה, במקום לנהל מו"מ על המחיר או לעמוד על המחיר המקורי. הן נוטות גם לא להכניס את עלות העבודה שלהן לתמחור המוצר, וכשהן כבר עושות את זה, השכר לשעה מתקרב לשכר מינימום. אני מכירה מישהי, שעובדת 6-7 שעות ביום בלעצב את הבתים של החברים והחברות שלה, בלי לקחת כסף. וזה חוזר אחורה לחינוך שלנו".

אז סדנאות פיננסיות לנשים באות לתקן את החינוך הלקוי שלנו?

"לא חונכנו לנושא של כסף, לצערי הרב. יש הבדלים בשפה של גברים ושל נשים. רוב הבנות לומדות להיות מוצלחות ולמצוא חתן, והבנים לומדים משהו שמתפרנסים ממנו. אתן דוגמה. נשאלתי באופן אישי על-ידי פקיד במחלקת אשראי עסקי באחד הבנקים, 'האם בעלך מסכים? האם הוא יחתום לך ערבות?' השאלה חזרה על עצמה בגרסה שונה מעט בבנק אחר. כששאלתי אם הוא היה מבקש גם מבעלי להביא אותי לחתום ערבות על הסכום הזה, הוא גימגם".

בקצה היותר רך ויותר רוחני (למרות שהוא עוסק בכסף, הנושא הכי גשמי שיש), ניצבות סדנאות האימון של נטאלי בן-דוד, מנכ"לית Emotion. הסדנאות עוסקות בתודעת השפע, לאור המקום המשמעותי של כסף בחיים שלנו. להבדיל מניר, מהדני ומהרדן, בן-דוד סבורה, שזה לא עניין של השכלה. "יש אנשים עם השכלה פיננסית שנמצאים במצוקה כלכלית. הבעיה היא לא באינטליגנציה הגנטית שלנו עם כסף, מה אנחנו מביאים מהבית ומה אנחנו משכפלים בנושא של הכסף. זה לא כישורים אלא אדפטציה של ההיסטוריה.

"אנשים בסדנאות מקבלים שאלון עם 37 שאלות, כדי להקיף את ההיסטוריה האישית שלהם: מה היה המצב הכלכלי בבית הוריך, מה אמא או אבא היו אומרים על כסף, אם היית צריכה לבקש כסף למי הלכת, מי שלט בכסף בבית. בדרך-כלל, בנות מקבלות מסרים שונים מבנים. אבא מפרנס, אמא עוזרת. המשכורת בחצי-משרה של אמא לא נספרת, או שהאמא תמיד אמרה, 'על הדברים הגדולים בעלי מחליט'".

ובכל זאת, לא כל הגברים הם הצלחה פיננסית מסחררת.

"גם לגברים יש יחסים מחורבנים עם כסף, כי גם להם יש היסטוריה, אבל הם לא מודים. בסדנה יש גברים ונשים, ויש ביניהם כמה הבדלים. נשים יאמרו 'אני לא מבינה כלום בכסף, אני מוכנה ללמוד'. והגברים לא יבינו כלום ולא יגידו את זה. יש להם פוזה. זה ההבדל העיקרי. בגלל זה, כנראה, יש יותר נשים מגברים בסדנה".

מה קורה לנשים כשהן פותרות את הפלונטר שלהן עם כסף?

"הן הופכות להיות חיות רעות, כי כשהן מבינות בכסף הן הרבה יותר טובות מהגברים. הן לא מקובעות ומרובעות, הן מאוד יצירתיות ונכנסות לפרטי פרטים, וברגע שהן קצת מבינות מה קורה, הן עושות מהפיכות. אם בית יכול לעשות מהפיכה כלכלית זה בידיים של האישה".

ד"ר אורה סתר, מנכ"ל לה"ב, לימודי הכשרה בניהול בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, סבורה שאחד השינויים שמאפשרים לדבר על כסף ופיננסים באופן יותר נשי או במיליה הנשי, קשור לבשלות. "לנשים היום יש יותר כסף ויותר לגיטימציה לדבר על כסף. יש עמדת יסוד בסיסית של נשים, שכסף הוא משהו לא ראוי, את לא עושה דברים למען הכסף. נשים אומרות, שהן 'עובדות בשביל האתגר והסיפוק', כסף לא הכי חשוב".

וכסף חשוב.

"כן. אני רוצה להרוויח כסף, בעבור הכישורים שלי, בעבור מה שמגיע לי. מגיע לי X, ואולי זה מופקע, אבל ככה אני שווה. לא פשוט לנשים לומר את זה אבל הן יותר ויותר עושות את זה. במועדון 'נשים מקדמות נשים' (שיסדה סתר בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה ועם ארגון IWF העולמי), חברות נשים שמעבר לתקרת הזכוכית. חשבנו, שהן צריכות מפגש על כסף, כי הן חושבות שלא ראוי שהן יעסקו בניהול הכסף שלהן, למרות שהוא ראוי לניהול ולתשומת לב כמו תקציבי המיליונים שהן מנהלות בעבודה".

במיליה הנשי שסביב ד"ר רחל שיינין, משנה-למנכ"ל מודלים כלכליים, כסף הוא עדיין נושא נדיר. "שמתי לב, שהחברות הטובות שלי, אלה שמדברים איתן על הכול, לא מדברות איתי על כסף. הן מדברות איתי על הדברים הכי אינטימיים, בעיות בנישואין, ילדים, אבל לא על כסף, וזה הפליא אותי. אני אשת מקצוע, אין לכן שאלות? אתן לא רוצות להתייעץ? אמרתי. אולי הן חושבות, שאני לא מספיק טובה. כששמתי את השאלה על השולחן, התברר שהן לא יודעות מאיפה מתחילים. הן נשים אינטליגנטיות, שמדברות על כסף בחוסר אונים ובחוסר ידע".

איך את מסבירה את זה?

"הגעתי למסקנה, שאחרי שאנשים מתחתנים, כשמתחילה חלוקת התפקידים, רובנו נגררים לחלוקה המסורתית, שבה ברוב המקרים הגבר לוקח על עצמו את הטיפול בכסף, ואז לאורך זמן המיומנות הזו דועכת אצל האישה, כמו כל דבר שלא עושים הרבה זמן. כשבאים לפתוח אצלי תיק, ברוב המקרים הגבר יבוא וירשום את אשתו כשותפה לחשבון. סביר להניח, שבבית הוא יתייעץ איתה, אבל בפגישות איתי ברוב המקרים רק הוא יהיה.

"החיסרון של התהליך הוא, שבדרך-כלל המצב הכלכלי נעשה משופר יותר מגיל 40 ואילך, כשיורד הלחץ של ההוצאות על הילדים והשכר עולה, והאישה מגיעה לגיל הזה עם מיומנויות יותר קטנות. ובגלל שהיא בכל זאת שותפה בקבלת ההחלטות, היא מקבלת החלטות עם כלים נחותים, דווקא בתקופה שיש יותר כסף פנוי".

ובמקרה שלך, מי מנהל את הכסף שלך ושל בן-זוגך, ד"ר יעקב שיינין?

שיינין צוחקת. "שנינו ד"ר לכלכלה, כך שאין הבחנה ברמת הידע ואנחנו מנהלים ביחד. מאחר שאני מנהלת חברה לניהול תיקים זה יותר מיידי ואינטואיטיבי מבחינתי". 0

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות