נגיד איחוד האמירויות: ההתפתחות הכלכלית בדובאי - "ירייה ברגל"

ה"בום" הכלכלי עקב הנפט והנדל"ן גורם לאינפלציה; עליית שכ"ד ויוקר המחיה עלולים להבריח משקיעים מהאמירות

הכלכלה בדובאי רותחת בגלל מחירי הנפט העולים ומחירי הנדל"ן הגועשים.

מניות מסוימות שילשו את ערכן בבורסה של האמירות, כל שבוע מגיעות בשורות על רווחי שיא של חברות, ועל עוד פרויקטי נדל"ן ענקיים, כמו מגדל Burj Dubai, שיהיה הגבוה בעולם ועלותו תגיע למיליארד דולר.

לדברי המחלקה להתפתחות כלכלית באמירות, התמ"ג הכפיל עצמו פי 4 מ-1990-2004. הצמיחה הונעה על ידי השקעה ממשלתית ופרטית בכבישים, נכסים ופרויקטים אחרים. היקפי המסחר באמירות גדלו ב-41% באותה תקופה ל-59 מיליארד דולר.

מ-2002 תושבים מחוץ למפרץ הפרסי הורשו לקנות דירות באמירות, השנייה בגודלה בין 7 האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות, דבר שהקפיץ למעלה את שוק הנדל"ן ומחירי הנכסים.

כחלק ממרכזיותה בכלכלה העולמית, מציעה חברת התעופה הלאומית של דובאי טיסות יומיות למרכזים הפיננסיים העולמיים: ניו-יורק, טוקיו ולונדון.

למרות הבשורות החיוביות, גורמים ממשלתיים אומרים, כי האמירות גדלה בקצב שעלול לאיים לא רק על כלכלת דובאי, אלא גם על שכנותיה לאיחוד.

"ההתפתחות הכלכלית תהיה לבסוף ירייה ברגל", אומר נגיד הבנק של איחוד האמירויות Sultan bin Nasser al-Suwaidi. לדבריו, הוא חושש מתיקון בשוק המניות, שעלול להשפיע על שוק הנדל"ן והצמיחה הכלכלית.

"הצד השלילי בכל 'בום' הוא עליית האינפלציה, וזה מה שאנו רואים בדובאי", אומר כלכלן המזה"ת, Daniel Hanna. לדבריו, מחירי הסחורות והשירותים בדובאי עלו ב-10% בשנה האחרונה, כפול מהממוצע הרב-שנתי באמירות.

איחוד האמירויות הוא מפיקת הנפט הרביעית בגודלה בעולם. רווחי מדינות המפרץ הפרסי מנפט יגיעו ל-250 מיליארד דולר ב-2005, 25% יותר מאשתקד, אומר בסקירותיו הבנק Standard Chartered, שמרבית הכנסותיו מגיעות מאסיה.

דובאי מפיקה רק 160 אלף חביות ביום, מתוך 2.4 מיליון חביות המופקות באיחוד האמירויות, אך היא נהנית מכך שהחברות הבינלאומיות בחרו בה כמרכז לעסקיהם באזור. חברת האנרגיה האנגלו-הולנדית SHELL הכפילה פי 4 את מספר העובדים שלה בדובאי ב-3 השנים האחרונות.

אחת הסיבות לכך שבדובאי מוקמים המרכזים העיסקיים היא ההגבלות המעטות כלפי זרים. באמירות נשים יכולות לנהוג, וניתן לרכוש בה אלכוהול. יותר מ-80% מתושבי האמירות הם זרים, בעיקר מהודו, פקיסטאן ומהפיליפינים.

תעריפי שכר הדירה בדובאי עלו ב-34% לעומת 2004, הרבה יותר מעליית השכר הממוצע - 1.5%. שכר הדירה כיום הוא כמעט שליש מההכנסה הממוצעת לעומת 26% ב-2004.

"אם דובאי תהפוך ליקרה יותר משכנותיה, אנחנו נעזוב", אומר ה-CEO של פיליפס במזה"ת, Louis Hakim. ולדבריו יש על מה להתבסס, על פי סקר הערים היקרות בעולם, דובאי קפצה ב-10 מקומות למקום ה-75 ב-2005, והיא כעת יותר יקרה מוושינגטון וטורונטו. לדוגמא, שכר הדירה לדירת 2 חדרים לא מרוהטת, הוא 1,800 דולר.

לדברי גורמים המועסקים באמירות, יוקר המחייה נוגס בהטבות המס באמירות, שלא גובה מס הכנסה, ועלולה לגרום לחברות ולעסקים לעזוב את דובאי.

מאז שדובאי פתחה את שערי ענף הנדל"ן לזרים, החברות הקבלניות המקומיות הגדולות, Emaar Properties, Nakheel and Dubai Properties, בנו השנה מגורים, משרדים ונכסים מניבים בשווי 2.6 מיליארד דולר. על פי הערכות בענף, הסכום יוכפל ב-2006.

אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר הוא אי מלאכותי של 11 ק"מ מול דובאי, פרויקט בו שחקני הכדורגל דיוויד בקאהם ומייקל אואן, קנו דירות יוקרה שנמכרות ב-2.2 מיליון דולר האחת.

קצב הבנייה מעורר חשש מבועת נדל"ן. לאחר קפיצה גדולה בשנה שעברה, מחיר הבתים נשאר השנה קבוע, אומר מנכ"ל סוכנות הנדל"ן הגדולה בדובאי, Peter Riddoch. לדבריו, אלה שקנו נכסים להשקעה עלולים לסבול מירידת מחירים, עקב היצע שיגדל לאחר השלמת מספר פרויקטים בסוף 2005.

דובאי אינה יכולה לנוח על שמריה למרות עליית האינפלציה והסיכונים. 400 ק"מ ממנה נמצאת דוחא, בירת קטאר, המוציאה מיליארדי דולרים על חידוש צי התעופה שלה, סלילת כבישים, בניית מלונות, וכל דבר כדי למשוך אליה את הקהילה העיסקית.