בית המשפט: המינהל חייב לנסות להודיע על כוונת הפקעה גם לבעל זכויות שאינו רשום

"מי שזכויותיו עומדות להיות מופקעות עתיד להינזק כתוצאה מפגיעה בזכות הקניין שלו במקרקעין שבבעלותו"

מינהל מקרקעי ישראל חייבת לנסות להודיע על כוונת הפקעה גם לבעל זכויות שאינו רשום. כך קובע בית המשפט המחוזי בת"א. השופטת, רות רונן, ציינה כי מסקנה זו נובעת מהעקרונות הכללים של דיני הנזיקין. השופטת קובעת כי מי שזכויותיו עומדות להיות מופקעות עתיד להינזק כתוצאה מפגיעה בזכות הקניין שלו במקרקעין שבבעלותו. אם בעל הזכויות לא ידרוש את הפיצוי במועד כתוצאה מאי ידיעה על ההפקעה, עלול להיגרם לו נזק נוסף הנובע מהפער האפשרי בין שווי המקרקעין במועד ההפקעה לבין שוויים במועד הפיצוי ומשחיקה אפשרית של שוויו של הפיצוי הכספי.

השופטת סבורה כי נזק זה צפוי להימנע על-ידי מתן הודעה לבעל הזכויות בהקדם האפשרי על ההפקעה על מנת שהוא יוכל לדרוש בהקדם האפשרי את הפיצוי המגיע לו.

השופטת קבעה כי המינהל התרשל בכך שלא שלח ולא ניסה לשלוח להקדש שערי תורה הודעה על הכוונה להפקיע מקרקעין שבבעלות ההקדש על אף שידע כי הוא עשוי להיות בעל זכויות בנכס. השופטת הוסיפה כי המינהל התרשל גם בכך שלא עשה ניסיון לאתר את כתובת ההקדש לצורך משלוח הודעה כזו. כתוצאה מכך קבעה השופטת זכאי, ההקדש לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו והתוצאה לפיה הפיצוי הנזיקי שונה מהפיצוי מכוח פקודת הקרקעות שנפסק לזכותו של בעל הקרקע, גם כאשר הרשות פעלה כדין ולא הפרה כל חובה שהיא יעלה על הפיצוי שבעל הקרקע זכאי לו לפי פקודת הקרקעות היא תוצאה סבירה ורצויה.

מאחר ובמקרה הנדון לא הוכח כי התובע היה משקיע את כספי הפיצוי בנכס מקרקעין אחר אין לפצותו בהתאם לשוויים של מקרקעין דומים במועד בו נודע לו בפועל על ההפקעה, אלא יש לפצותו על שחיקת שווי הפיצוי.

בפסק הדין קבעה השופטת כי היה על המינהל לבצע מאמץ כלשהו לצורך איתור כתובתו של התובע כדי להודיע לו על הכוונה להפקיע את רכושו. השופטת קבעה כי יש לחשב את הפיצוי לתובע על פי שווי הקרקע הנמצא במתחם מנשייה במועד בו פורסמה ההודעה על ההפקעה ששווי זה צמוד ונושא ריבית.