מייקרו-סאט, חברת הלוויינים הזעירים מיסוד תע"א ורפאל, תוקם בשבועות הקרובים

החברה החדשה תמזג את יכולות תע"א בתכנון לוויינים, ייצורם ושיגורם עם יכולות רפאל במיקרו-הנעה, חיישנים אינרטיים ומערכות תקשורת בין-לווייניות מבוססות לייזר

מייקרו-סאט בע"מ, חברת הלוויינים הזעירים מיסוד תע"א ורפאל, תוקם באמצע אוקטובר. המיזם החדש ישים קץ לתחרות המסורתית בין שתי החברות על תקציבי משרד הביטחון לפיתוח וייצור של לוויינים רב-משימתיים זעירים, נמוכי עלויות, שמשקלם אינו עולה על 120 ק"ג, ועל ישומיהם המסחריים. כך מוסר השבועון דיפנס ניוז.

במשך שנים התנגדה תע"א, יצרנית הלוויינים היחידה בישראל, למאמצי רפאל לחדור לתחום זה. מנהלי תע"א ראו בלוויינים ממלכה בלבדית וטענו, כי השקעה בפיתוח תשתית לוויינית נוספת בישראל תהיה בזבוז של כספי משלם המיסים.

היריבות בין תע"א לרפאל הסתיימה לכאורה באמצע 2003 לאחר שמנכ"ל משרד הביטחון דאז, עמוס ירון, אילץ את שתי החברות להסכים לשת"פ בהשגת מימון ופיתוח תשתיות שקשורים ביזמות של מיקרו-לוויינים.

מקורות ממשלתיים ובתעשיות הביטחוניות בישראל אמרו לדיפנס ניוז, כי החברה החדשה תמזג את יכולות תע"א בתכנון לוויינים, בייצורם ובשיגורם עם יכולות רפאל במיקרו-הנעה, בחיישנים אינרטיים ובמערכות תקשורת בין-לווייניות מבוססות לייזר.

"החברה החדשה תתמקד בפיתוח משותף ובמכירות של לוויינים שמשקלם ינוע בין 10ק"ג ל-120 ק"ג", אמר נחמיה מילר, מנהל חטיבת מערכות החלל של רפאל. "זו תהיה יזמת החלל המסחרית הראשונה של תע"א וראפל. המנכ"ל יהיה איש רפאל והיו"ר יבוא מתע"א".

בעוד ששהמטרה הראשונית של מייקרו-סאט היא פרוייקטים מדעיים ומסחריים, מקורות ישראלים מודים, כי החגרה תשמש לקידום יזמות חלל צבאיות שספגו מכה קשה בעקבות קיצוצים תקציביים בשנים שחלפו.

דיפנס ניוז מציין, כי ההתמקדות המתוכננת של מייקרו-סאט במיקרו-לוויינים ובלוויינים ננסיים - נאנו-לוויינים - עולה בקנה אחד עם שאיפות משרד הביטחון לפתח יכולת לשיגור לוויינים זעירים מאוד ממטוסי קרב בעקבות התראה בזמן קצר. לוויינים אלה יוכלו לשמש לאיסוף מידע מודיעיני, לטיווח ולמשימות של פיקוד ובקרה.

לפי מפת הדרכים הצבאית של משהב"ט, שפרטיה מסווגים, יעמדו לרשות צה"ל לוויינים גנריים, כשכל לוויין יהיהי מעין "אוטובוס" שישא מגוון מטעדים מוכנים להתקנה. המשימות אמורות להתחלק בין שתיים לשלוש פלטפורמות, כך שסך היכולות של מקבץ לוויינים יהיה גדול בהרבה מזה של לוויין אחד.

טל ענבר, ממכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, אמר כי במדינה קטנה כישראל, שבה רק מספר קטן של חברות אחראי לפיתוח מערכות חלל, "רווחים כלשהם שיופקו באמצעות תכניות חלל מסחריות ישמשו, באופן טבעי, לקידום מטרות של ביטחון לאומי ושל המסד הביטחוני-תעשייתי".

ענבר אמר, כי הוא אופטימי לגבי סיכוייו של שוק למיקרו-לוויינים. לדבריו, יהיה אפשר לשגר בהתראה קצרה לוויינים קטנים מאוד, בעלי תוחלת חיים קצרה, למסלולים הנמוכים היעילים ביותר, כדי שיוכלו לשמש לניטור אסונות טבע ולהקטנת נזקיהם.

"פלטפורמות כאלה עדיין אינן זמינות וכפי שהובהר בעקבות סופות ההוריקאן קטרינה וריטה, אפילו למעצמת-על כארה"ב אין עדיין יכולת לוויינית מספקת למשימות כאלה", אמר ענבר.

מכל מקום, מנהלים בתעשיות הביטחוניות, שמעורבים ישירות בהקמת מייקרו-סאט נקטו זהירות רבה יותר בהגדרת מטרות החברה.

יוסי וייס, מנהל חטיבת החלל בקבוצת מבת של תע"א אמר: "לפי החזון שלנו, בטווח הארוך נוכל לספק מערך של מיקרו-לוויינים שתרומתו, כקבוצה, תהיה גדולה יותר מזו של כל לוויין בודד. אבל אנו נמצאים עדיין בשלב המו"פ וייתכן שיידרשו 10 עד 20 שנה כדי לממש את החזון הזה. נצטרך לעשות הרבה מחקר כדי לקבוע האם יש פוטנציאל מסחרי לגומחת שוק זו".

לדברי גורמים בתעשיות הביטחוניות, החוזה הראשון של מייקרו-סאט ייחתם בקרוב עם סוכנות החלל הצרפתית CNES לפיתוח לוויין לניטור הצמחיה והסביבה (VENUS).

צרו איתנו קשר *5988