מחפפים בחלפים

כבר פורסם כאן בעבר כי בעלי הרכבים אינם מודעים לזכויותיהם בעניין חלקי חילוף. סקר חדש מגלה שרובם אף משקיעים הרבה יותר אנרגיה בבחירת תחליפי חלב לתינוקות, למשל

עולם המושגים הצרכני הוא לא פעם חסר היגיון - כאשר מדובר בסכומים קטנים נוטים צרכנים להשוות מחירים ולהתייחס בדקדקנות לכל שקל, ואילו כשמדובר בהוצאה כבדה על מוצר או שירות חשוב, כגון טיפול במוסך או רכישת טלפון סלולרי, הם מתייחסים בקלות דעת רבה יותר - או בחוסר עניין וידע - להפרשי מחירים.

סקר שערכה חברת "אוטוורקס" לייבוא ושיווק חלפים לרכב, באמצעות "הגל החדש", מגלה כי דפוס דומה מגלים צרכנים גם בתחום רכישת חלקי חילוף לרכב. את הסקר ערכה החברה דווקא בקרב הורים לילדים, ולפיו - בניגוד לעניין שיש להורים בתחליפי חלב, למשל, 66% מההורים אינם מגלים עניין באיכות הבלמים המותקנים ברכבם, מעדיפים לסמוך על המוסכניק, או שאינם יודעים כלל אילו בלמים מתקינים להם, ורק 28% מחליטים על פי טיב המוצר. לשם השוואה מעלה הסקר כי 58% מההורים בוחרים תחליף חלב על סמך איכות המוצר, ורק כ-6.7% מהם בוחרים בחירה אקראית.

לדברי אורי וינקלר, נשיא אוטוורקס, רוב הצרכנים אפילו אינם יודעים כי יש להם אפשרות לבחור: "כשאנשים יתחילו לשאול, נותני השירות יצטרכו גם למסור פרטים".

הסקר מגלה עוד כי השכלה אקדמית אינה ערובה לצרכנות נבונה. למעלה מ-70% המוגדרים כבעלי השכלה אקדמית מעדיפים לסמוך על המוסכניק המטפל ברכבם ואינם יודעים כלל מה מתקינים להם ברכב.

באיגוד המוסכים לא מופתעים מהממצאים. לדברי דורון אובזנק, סמנכ"ל ודובר איגוד המוסכים, בארץ נוסעים מעל 2.5 מיליון כלי רכב של אנשים פרטיים, ורובם המכריע אינם יודעים מה מגיע להם על פי חוק. אובזנק מבחין בין שלושה סוגי חלפים: מקורי (של יצרן הרכב), תחליפי (חלק תואם שאינו מיוצר על ידי היצרן) ומשומש (שהוצא מרכב ישן או רכב שעבר תאונה). כפי שתואר בהרחבה בכתבה "חדש, חדיש ומחודש" ("גלובס", 29.5.05), אף שהחוק מחייב שימוש אך ורק בחלפים מקוריים ברכבים שגילם עד שנתיים, חלק גדול מבעלי הרכבים אינם מודעים לכך. אוזבנק ממליץ לבעלי רכבים שעברו תאונה להיות מעורבים בכל התהליך של הערכת הנזק ותיקון הרכב, להתייעץ עם בעל המוסך ואף להתווכח עם השמאי ועם חברת הביטוח במידת הצורך. עוד ממליץ אובזנק לבעל הרכב לבקש מן המוסך לקבל את החלפים שהוצאו מן הרכב. "