לחייך כל הדרך מחוץ לבנק

שוק האשראי הישראלי, ובעיקר לענף הנדל"ן, מאופיין בריכוזיות של הבנקים ובחוסר אלטרנטיבות פיננסיות, אבל יש היום ניצני אופטימיות, בייחוד לאחר המלצות ועדת בכר, המפחיתות מכוחם הריכוזי של הבנקים, ואשר נתנו היתר גם לגופים פיננסים אחרים לספק אשראי שוטף במשק. גורם נוסף שהביא בשנה האחרונה חברות רבות לגייס אשראי מחוץ למערכת הבנקאית היה הריבית הנמוכה, שבעטיה גייסו החברות נכון להיום קרוב ל-40 מיליארד שקל בהנפקות איגרות חוב מכל הסוגים.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף המימון החוץ-בנקאי בישראל, וההערכות הן, שמגמה זו צפויה להימשך. ישראל סוגרת בקצב שלה את הפער מול השווקים הפיננסים בעולם המערבי, ע"י פיתוחו של המימון החוץ בנקאי. כלי זה יועיל לכלכלה, שכן מימון חוץ-בנקאי משמעותו גיוון המקורות העומדים לרשות הפירמות מחד, ויצירת מוצרי השקעה אטרקטיביים יותר לכספי הציבור מאידך.

קבוצת שרם-פודים-קלנר פועלת בתחום. כלל פיננסים, מקבוצת כלל ביטוח, השיקה לאחרונה גוף אשראי חוץ בנקאי מוסדר - כלל פיננסים קרדיט. את כלל קרדיט, שתהיה מרכז רווח בתוך כלל פיננסים, ינהלו במשותף חיים כהן ואסתי פרידמן, לשעבר סמנכ"לים בסיטיבנק ישראל. פרידמן עבדה קודם כן בבנק הבינלאומי, וכהן בבנק המזרחי ובבנק אגוד. שאר עובדי היחידה גם הם בוגרי המערכת הבנקאית והגיעו בעיקר מסיטיבנק, מבנק הפועלים ומבנק לאומי.

כהן: "השוק הישראלי עבר בשנים האחרונות שינוי רגולרי ותפיסתי מחויב המציאות, שכן לבנקים אין כיום כסף לטווח ארוך, וכמו כן אין להם מט"ח אלא שקלים, ולכן לא נותר אלא לפתוח את השוק לגופים פיננסים נוספים, וזו ההזמנות לברך על המלצות ועדת בכר. ברמה האופרטיבית, אנחנו נאפשר אלטרנטיבה נוספת להשקעות של קבוצת הביטוח. מדובר בעסקאות שיתנו תשואה עודפת להשקעה, בשיעור של 1%-3%, והידע שלנו יאפשר לכלל לתת אשראי לחברות לא מדורגות או בדירוג נמוך. לאחר אישור עיסקה אנו פונים לכל ועדות ההשקעה של הגופים השונים. כל גוף יחליט בכמה הוא רוצה להצטרף לעיסקה, אם בכלל".

מקורות האשראי של כלל קרדיט יהיו עתודות הביטוח, הפנסיה והגמל של כלל ביטוח, ובכללם הקרן המנהלת את כספי הפנסיה של עובדי חברת חשמל והנוסטרו של כלל. מדובר בסכום לא קטן, כ-40 מיליארד שקל.

גלובס: מי קהל היעד שלכם?

פרידמן: "קהל היעד הן חברות יצרניות של שירותים ומוצרים עם מחזור מכירות של 20 מיליון שקל לפחות, לא חברות אחזקה ולא עסקאות בחו"ל. גם לא ניגע במה שאין בו שקיפות. עיסקה מינימאלית תהיה של מיליון דולר ולפרק זמן של שנה ומעלה. נגיע גם לעסקאות של 20 מיליון דולר, ונשאף למח"מ של חמש שנים".

לדברי פרידמן, תודעת השירות של הבנק מופנית רק כלפי השחקנים הגדולים, ואילו הבינוניים נופלים בין הכיסאות: "לאחרונה הגיעה אלינו חברה העוסקת במתן פתרונות בתחום המים, בעלת מחזור מכירות של 25 מיליון שקל, וביקשה שנממן עבורה את אחד הפרויקטים שלה. השקענו זמן ומשאבים ובנינו עבור החברה מודל, על-פיו תעבוד החברה גם בפרויקטים נוספים שלה. אותה חברה לא הייתה מקבלת שירות זהה במערכת הבנקאית, שכן מחזור המכירות שלה לא נמצא ברף העליון".

- האם חברות נדל"ן מהוות נתח מקהל היעד שלכם?

כהן: "כיום אנו נמצאים בעיצומו של מיזם משותף עם בנק ישראלי בסדר גודל בינוני, לליווי פרויקטים בתחום המגורים. האסטרטגיה שלנו היא לשתף פעולה גם עם המערכת הבנקאית, וזאת על מנת לפזר סיכונים. יש לזכור, שהבנקים מומחים בליווי פרויקטים ויש להם את ההכשרה, הידע וההקצאות לנושאים אלו. כמובן שהבנקים עימם נשתף פעולה הם בנקים קטנים המוגבלים מבחינת ההון שלהם".

כלל ביטוח החלה את פעילותה בתחום האשראי לנדל"ן בשנת 1998, והתרכזה בעיקר בערבויות חוק המכר. כתוצאה מהתחלות הבנייה המסיביות של אמצע שנות ה-90, החלה המערכת הבנקאית לחוש את מגבלות האשראי של בנק ישראל: מגבלת אשראי ענפית שהינה מגבלה סקטוריאלית של עד 20% מסך האשראי; מגבלת לווה בודד, קרי האשראי ללווה יחיד לא יעלה על 15% מסך ההון העצמי של הבנק ו-30% לקבוצת לווים; יחס ההון העצמי מסך האשראי יהיה גבוה מ-9%. כיום, כלל מעניקה ערבויות מכר ליותר מ-5,500 יח"ד בפריסה ארצית.

מנהל מחלקת ביטוחי נדל"ן ערבויות מכר וביצוע בכלל, הדי בן-סירא: "בניגוד לבנקים, אשר נחשפים במתן אשראי, אם ע"י חשיפה או אם ע"י יצירת קונסולידציות של מספר בנקים ישראלים, לחברת הביטוח יש יכולת להעביר חלק מהסיכון לחברת ביטוח משנה בחו"ל. כיום, כלל הינה חברת הביטוח העיקרית הפעילה בתחום זה, המגובה בביטוח משנה".

- כיצד פועלת כלל בענף ערבויות חוק המכר?

"כלל עובדת בענף זה בשני אופנים: עבודה ישירה עם חברות בנייה מובילות, שאינן צורכות אשראי כספי, ושיתוף פעולה עם בנק בליווי פרויקטים לבנייה, במסגרתו הבנק מעמיד את האשראי הכספי הנדרש ואנו מעמידים את ערבויות חוק המכר בפרויקט".

- מהם היתרונות בשיתוף פעולה בין בנק לחברת ביטוח?

"ערבויות המכר תופסות את עיקר נפח האשראי בפרויקט, כיוון שהן מוצאות בגין סה"כ תקבולי הפרויקט, לעומת האשראי הכספי המשקף את תזרים המזומנים בפרויקט. שיתוף הפעולה עם חברת הביטוח מסיר מעל הבנק את חשיפת הערבויות, מפנה לו נפחים לליווי מספר רב יותר של פרויקטים ויכולת למתן אשראי כספי ללקוחות עסקיים ומשקי בית, בהם מרווחי האשראי גבוהים במידה ניכרת ונאמדים ב-2%-5%. בכך, הבנקים משפרים במידה משמעותית את התשואה על ההון. בשוק האמריקני ערבויות לרוכשים מוצאות ע"י חברות הביטוח בלבד".

- האם להערכתך המגמה תימשך?

בן-סירא: "אני מאמין שהפעילות תתרכז בעתיד בעיקר בתשתיות. בשנים הקרובות נראה במשק הישראלי יותר מכרזי תשתיות במסגרתB.O.T , B.O.O ו-P.F.I. התהליך יתבצע על מנת להמריץ את המשק, ולא לכלול פרויקטים אלו במסגרת התקציב. הרצון של הבנקים בחלוקת הסיכונים יחייב אותם למצוא גורמים שותפים במתן האשראי לפרויקטים אלו, דוגמת שוק ההון וחברות הביטוח".

בקבוצת שרפ"ק (שרם-פודם-קלנר) זיהו את פוטנציאל הענף של האשראי החוץ בנקאי, ולשם כך, בין היתר, הקימו את חברת הבת כנף 2000 (70%) המנוהלת ע"י חנה מרצקי. SKF כנף 2000 פונה למעשה ללקוחות פרטיים, המעוניינים לקבל תשואה עודפת על כספם. מרצקי עושה זאת באמצעות מימון ביניים (Maznin) לחברות יזמיות הפועלות בארץ ובחו"ל, וכן באמצעות ניהול תיקי ניירות ערך, קרנות השתלמות, קופות גמל, השקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל, השקעות היי-טק ועוד.

בראיון ל"גלובס" מפרטים מנכ"ל שרפ"ק, יאיר פודים, יו"ר כנף אמיר גבע (בעבר מנכ"ל בנק הספנות) והמנכ"לית חנה מרצקי, את היתרונות הטמונים בחברה הפיננסית שהקימו בשנת 2000.

גלובס: איך פועלת החברה, ולמי היא מתאימה?

מרצקי: "לכנף 2000 יש מאגר לקוחות המונה מאות חברים בעלי יכולות כספיות גבוהות. עם זאת, המשקיע אינו מחויב להשקיע סכומי כסף גדולים, ויכול שייעשה זאת ע"י השקעה במנות קטנות, של כמה עשרות אלפי דולרים. למעשה, אנו מציעים ללקוח אפשרות להשקיע באופן פרטי בתחומי ההיי-טק והנדל"ן, מבלי להיות באמת מעורב. בעסקאות התשואה שאנו עושים קיימת גם אפשרות להשתתפות ברווחים בשיעור של 20%, וזאת כמובן במידה והפרויקט המלווה יהיה ריווחי. התשואה שמקבלת הקבוצה היא שנתית, כך שלעיתים הפרויקט מסתיים כעבור מספר חודשים ומניב תשואות גבוהות".

הניסיון של שרפ"ק בנדל"ן נצבר, בין היתר, בתקופה בה היתה שותפה, באמצעות חברת הבת לידר, בחברת ב.ס.ר אירופה, בבעלות קלמן סופרין ונחשון קיויתי. במשך שנים עבדו שתי החברות במשותף, אולם לאחרונה נתגלעו חילוקי דעות בין השתיים, ובאפריל השנה שרפ"ק מכרה את חלקם (15% מהון החברה) לחברת אלוני חץ של נתן חץ ומוזי ורטהיים, ולצמד יוצאי אמדוקס, מריו סגל ונחמיה למלבאום, וכן לציבור, תמורת 105 מיליון שקל. במכירה רשמה שרפ"ק אקזיט של 30 מיליון שקל.

שרפ"ק חולשת על מספר חברות נדל"ניות, ביניהן לידר שהוזכרה לעיל; פולאר נדל"ן; אופיר אחזקות וסטיפס. פולאר מקימה בימים אלו את פרויקט לייף פארק בהרצליה פיתוח, וכן את הולילנד שבירושלים. פעילות פולאר מתבצעת באמצעות החברות קלדש בנייה, העוסקת בייזום נדל"ן, מחזיקה בנכסים מניבים ועוסקת בפיתוח נדל"ן מניב, ופולאר נדל"ן בינלאומי, העוסקת ברכישות נדל"ן בארה"ב ובמקאו שבסין.

שרפ"ק רשמו ברבעון השני של 2005 רווח נקי של 15.1 מיליון שקל, ירידה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה גייסה לאחרונה 850 מיליון שקל בהנפקת מניות ואג"ח, גיוס אשר יאפשר לחברות הקבוצה לאתר הזדמנויות השקעה נוספות, כאשר בקבוצה נערכים להשלכות של המלצות ועדת בכר ומתכוונים לרכוש פעילות קרנות נאמנות בנקאיות.

גלובס: האם כנף 2000 מציעה ללקוחותיה פרויקטים הקשורים בהכרח לפעילות קבוצת האם?

פודים: "לא בהכרח. כמובן שאנו בודקים ראשית את מקורות העבודה מבית, אך בד בבד בוחנים פרויקטים רבים של יזמים חיצוניים בארץ ובחו"ל. הפרויקטים הם מגוונים, החל מיזמות מוחלטת, מגורים בארה"ב, מזרח אירופה וישראל, ועד ל"קפיטל גרינטי" מובטח עד לגמר הפרויקט".

- תוכל לתת דוגמא לפרויקט בו השתתפה החברה?

גבע: "בהחלט. יזם ובעלי קניון בבודפשט היה זקוק למימון מחדש מהבנק, אולם הבנק התנה את המימון בשיפוץ הקניון ובהוספת שטחים. היזם, שהיה צריך להשביח את הקניון בעלות של מיליון וחצי דולר, פנה אלינו לקבלת המימון. גייסנו מהלקוחות 1.7 מיליון דולר במנות קטנות של 50-70 אלף דולר למשקיע. הפרויקט, שהיה מתוכנן לתקופה של שנתיים, הסתיים כעבור 5 חודשים, והלקוחות שלנו השיגו תשואה של 9% המשקפת תשואה שנתית של 27%".

- מה מקור הרווח של החברה על המשקיעים?

מרצקי: "החברה מקבלת את מקורותיה מהיזם, ומשאירה ללקוחות את התשואה העודפת. במקרה ויש חלוקה מהרווחים, הרי שגם אנו נשתתף בחלוקה זו".

בימים אלו SFK כנף 2000 מארגנת קבוצת רכישה בשכונת פסגת אונו, בחלק הצפון-מזרחי של העיר. מדובר בבניין של 19 קומות, 91 יח"ד, הנבנה בהשקעה כוללת של 20 מיליון דולר. המגרש נרכש ע"י חברי הקבוצה לפני מספר חודשים, וחברת תדהר נבחרה כקבלן המבצע לפרויקט, בעיצוב משרד האדריכלות אמריו משה-מאיוס אלי.

לדברי מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, יצירת שוק אשראי נוסף מלבד זה של הבנקים, הינו צעד חיובי המצמצם את הפער בין ישראל למערב. בארה"ב המימון הבנקאי תופס נתח שוק של 70% לעומת המוסדי. באירופה היחס נאמד ב-60%, ואילו בישראל היחס הרבה יותר גבוה, ונאמד ב-92%.

- מה לדעתך מאפיין את שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל?

סלינגר: "אין ספק ששוק ההון אמר את דברו השנה. אני חוזה שעד תום 2005 יגייסו החברות למעלה מ-60 מיליארד שקל, כפליים מאשתקד. קיימות מספר סיבות לכך, הקשורות למספר רפורמות שנעשו בישראל בעת האחרונה, ביניהן הפסקת הנפקת אג"ח ע"י המדינה המיועדות לקרנות הפנסיה, והשוואת המיסוי על אג"ח מדינה לאג"ח קונצרני.

"יש להבין, כי ההתמחות של בנקים מתמקדת יותר בתקופת ההקמה של פרויקט. לאחר תקופה זו הבנק יוצא מהמשחק והמוסדיים מחליפים אותו, כאשר אינם מסתכנים בסיכון ההקמה. לבנק יש כסף לזמן קצר, ולכן הוא מממן פרויקטים קצרים, בעוד שלמוסדיים יש קרנות פנסיה וקופות גמל לתקופה ארוכה, ולכן יש ביכולתם להקצות אשראי לטווח ארוך וליהנות מההכנסה העתידית של הפרויקט לאורך שנים.

"קיים מודל עבודה נוסף, לפיו חברות הביטוח שוכרות את שירותיהם של הבנקים, לרוב בנקים קטנים, תמורת עמלת תפעול מקובלת, ושוב הדבר נעשה כי לבנקים התמחות בליווי פרויקט, פיקוח עליו והבאתו לידי גמר".

- כיום ניתן לראות, שחברות מנפיקות אג"ח המגובות בתזרים מזומנים של נכס מניב הנמצא ברשותן.

סלינגר: "זה נכון, ממש לאחרונה ביצענו דירוג עבור קרן ריט לישראל (נכסי אזורים, ג.י), אשר איגחה את קניון אבנת בפ"ת. החברה גייסה 330 מיליון שקל, המורכבים משווי נוכחי של 310 מיליון שקל ומקרן אשר שחרורה מותנה בגידול עתידי בשווי הנכסים, המניבה 21 מיליון שקל נוספים. האג"ח מונפקות ל-15 שנה, כאשר 75% מהאג"ח תפרענה באופן שוטף ו-25% מתוך מימוש הקניון או הצגת מימון חלופי בגינו".