אופרת סבון בהתנהלות גורמי הפיתוח של גראונד זירו

חברים במועצת המנהלים של תאגיד הפיתוח מנהטן תחתית (Lower Manhattan Development Corp), הסוכנות המפקחת על עתידו של אתר מרכז הסחר העולמי, טוענים כי מושל מדינת ניו יורק, ג'ורג' פטאקי, חתר תחתיהם, כשטירפד תכניות להקמת מוזיאון החירות בסמוך לאתר ההנצחה לקרבנות הטרור. יו"ר מועצת המנהלים ג'והן ווייטהד, שמונה על ידי פטאקי, אמר כי הפאנל לא יהיה אפקטיבי, "אלא אם גורמים אחרים יכירו בנו כבעלי הסמכות הנחוצה לקבלת החלטות."

ווייטהד וחברים אחרים קראו לפטאקי ולראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, לאשרר את סמכות המועצה בכל הקשור לתהליך הבנייה מחדש של האתר.

מועצת המנהלים פרסמה ברבים את זעמה על פטאקי, שמונה ימים אחרי שהמושל הודיע על הפסקת סקירה נוספת של התכניות למרכז חירות עולמי בבניין התרבות שיוקם בגראונד זירו - סקירה שבוצעה על ידי הפאנל.

פטאקי הודיע ב-28 בספטמבר, כי המוזיאון "אינו יכול להיות ממוקם בתוך מתחם ההנצחה" של האתר. מתכנני המוזיאון, שעמדו בחודשים האחרונים בפני התנגדויות מצד משפחות קרבנות אירועי הטרור של 11 בספטמבר, קראו להפסקת הפרוייקט. לו היה פטאקי דוחה את הודעתו, היתה מועצת המנהלים מחליטה על גורל המוזיאון בפגישתה האחרונה, אחרי שמתכנני המוזיאון היו זוכים להציג את טיעוניהם בשני פורומים ציבוריים.

"אין ספק שה-LMDC נפגע עמוקות," אמר רולנד בטס, מינוי נוסף של פטאקי. "עלינו לקרוא למושל ולראש העיר לאשרר את מחוייבותם למוסד שלנו, לאשרר את תפקידו בתהליך התכנון, ולהבטיח לנו באופן חד משמעי, כי מאמצי התכנון יכובדו ולא ייעשו לריק."

"כינויי גנאי"

בטס הוא שותפו של טום ברנסטיין, אחד המייסדים של מרכז החירות, בצ'לסי פיירז, מרכז ספורט ופנאי במנהטן. שניהם נחשבים למקורבים לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש.

בתגובה אמרה ג'ואנה רוס, הדוברת של פטאקי, בהודעת אי מייל, כי "המושל מכבד את עבודת מועצת המנהלים של ה-LMDC וממשיך לראות בתפקידה גורם מרכזי במאמצי הבנייה מחדש." היא אמרה, כי מועצת המנהלים "עשתה עבודה מצויינת, ונשארה אחראית להתקדמות" כל ההיבטים של תכנית האב של הפרוייקט, הכוללת אתר ההנצחה, מרכז לאמנויות במה, והקצאת יתרת המקורות הכספיים לפרוייקטים רבים במרכז העיר.

העלות הכוללת של הפרוייקט נאמדת ב-11 מיליארד דולר. ברגע נדיר בתולדות המועצה, שבדרך כלל מאשרת את הצעות אנשיה בליווי הערות מזעריות, הביעו כל עשרת חבריה מידה כזו או אחרת של ביקורת על התהליך שחיסל את מרכז החירות.

רק אחד מהם, רוברט הרדינג, האחרון שנותר מבין חברי המועצה שמונו על ידי ראש העיר הקודם רודולף ג'וליאני, אמר כי התוצאה מקובלת עליו, למרות שהוא גינה את "חילופי כינויי הגנאי העוקצניים", שקדמו לה. חברי המועצה אמרו, כי כמה ממתנגדי מרכז החירות, שטענו כי המוזיאון יהווה במה למסרים אנטי אמריקניים, הכפישו את הפטריוטיות של ברנסטין ושל תומכים נוספים.

ברנסטין מתגונן

"גלים של שמועות ורמיזות יוחסו למה שמרכז החירות הבינלאומי אמור היה לעשות. מדובר בשמועות שלא היה להם שום ביסוס עובדתי במציאות," אמר בטס. "ואנחנו כמועצת מנהלים נתנו לזה לצאת משליטה. המתקפות האישיות על טום ברנסטין היו מאוד לא ראויות, ומאוד לא הוגנות. אני שותפו של טום זה 25 שנים, ואין אדם יותר פטריוט ממנו. האינטרס היחיד של טום הוא לשרת את ארצו."

במאמר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ב-8 ביוני, שהצית את תנועת "החזירו את אתר ההנצחה", מתחה המחברת דברה ברלינגיים ביקורת על ברנסטין ועל תפקידו כנשיא זה 12 שנים של קבוצה המכונה "זכויות האדם תחילה" (Human Rights First).

"לציבור יש זכות לדעת, שהיה זה ארגונו של מר ברנסטין, שהגיש לפני שלושה חודשים תביעה משפטית נגד דונלד רמספלד," שר ההגנה האמריקני, "בשמם של עצורים בעיראק ובאפגניסטן," כתבה ברלינגיים, שאחיה היה טייס במטוס החטוף, שהתרסק לתוך הפנטגון ב-11 בספטמבר 2001. היא אמרה, כי ברנסטין אייש את הוועדה המייעצת של מרכז החירות "בכל המי ומי של זכויות האדם, אלה שעולמם סובב סביב הביקורות על מתקן הכליאה גוואנטנמו בקובה."

"התנגדות רבה מדי"

הביקורות זכו להתייחסות במאמרי מערכת, בתכניות רדיו ובאתרי אינטרנט. כשפטאקי עצר את הפרוייקט, הוא אמר כי היתה "התנגדות רבה מדי, חילוקי הדעות גדולים מדי." ווייטהד, יושב הראש לשעבר של גולדמן זאקס וסגן מזכיר המדינה בממשל רייגן, הורה באוגוסט למרכז החירות להציג תכנית, שתבטיח כי המוצגים והתכניות של המוזיאון לא יפגעו בקדושת אתר ההנצחה. המרכז פרסם את המסמך ב-22 בספטמבר.

"הרבה רטוריקה מסוכנת ומצערת הוטחה בחוסר אחריות," אמר ווייטהד.

חברים בקואליציית "החזירו את אתר ההנצחה" שנכחו בפגישה אמרו כי הביקורות לא היו במקומן.

צ'ארלס וולף, שהתאלמן ב-11 בספטמבר, קרא לתמיכתו של פטאקי במציאת אתר חלופי למוזיאון, או במקום אחר בגראונד זירו, מחוץ למתחם ההנצחה, או בסמוך לאתר, מיקום שמשפחות רבות תמכו בו.

"המרכז לחירות לא רצה בכך," הוא אמר. "הם כיבו עצמם לדעת." יצויין, שמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק, שאף הוא ממנה חברים בתאגיד הפיתוח, הוא המייסד ובעל מניות הרוב של בלומברג בע"מ, חברת האם של בלומברג ניוז.