נדחתה תביעת אלמוג ים סוף מעיריית חיפה להשבת היטלים ואגרות פיתוח

בשנת 2001, אחרי בניית הפרויקט, שכלל הטבות כמו הכפלת מספר יחידות הדיור מ-44 ל-88, הגישה החברה תביעה על סך 785 אלף שקל נגד עיריית חיפה, בטענה שהסכומים נגבו ממנה שלא כדין. השופט דניאל פיש דחה, כאמור, את התביעה וקבע בפסק הדין כי אלמוג ים סוף נהגה בחוסר תום לב בעצם הגשת התביעה.

השופט כתב בפסק הדין: "העירייה, שהקדישה זמן ומאמצים לקידום התוכנית המורחבת שהניבה לחברת אלמוג ים סוף הטבות משמעותיות, היתה רשאית להניח כי מולה ניצב פרטנר אמיתי למשא ומתן, פרטנר אשר מסוגל לבטא את רצונותיו, לרבות הסתייגויותיו להצעות ודרישות העירייה. תחת זאת, התובעת לא גילתה לעירייה את דעתה האמיתית ביחס לדרישות העירייה וחיכתה לסיום הבנייה ומכירת היחידות כדי לבטא את אי הסכמתה לתנאים שהוצבו לפניה".

השופט קבע, כי התנהגות זו מצד אלמוג ים סוף אינה תמת לב, אלא היפוכו של דבר, וכי העירייה רשאית לוודא שהיזם מתכוון לשלם את ההיטלים המגיעים על פי דין וכי קיימת תמימות דעים ביחס למהות ההיטלים המגיעים לה. במסגרת זו רשאית העירייה לדעת מהי עמדתו של היזם ביחס לדרישותיה, ולא להיות מופתעת אחרי מעשה על-ידי תביעה להשבת סכומים ששולמו.

השופט הטיל על חברת אלמוג ים סוף הוצאות משפט חריגות בסך 78 אלף שקל, ונימק את החלטתו בכך שהחברה התובעת לא גילתה בכתבי הטענות שלה על חוזי הפיתוח שחתמה עם העירייה ונמנעה מלהתייחס לכך גם בתצהיר שהוגש מטעמה, ובכך "נהגה בחוסר תום לב והקשתה על הדיון שלא לצורך".