דובאי בונה באיסטנבול את גורד השחקים הגבוה ביותר באירופה

הפרויקט, שהיקפו 5 מיליארד דולר, "יהיה אנדרטה לשחיתות של העושר החדש," אמר בריאיון טלפוני אוקטאי אקינצ'י, ראש לשכת הארכיטקטים באיסטנבול. "אי אפשר לצפות מדובאי שתבין את המשמעות של עיר היסטורית, המבוססת על שכבות מצטברות של זהויות תרבותיות."

ראש הממשלה, רצפ טאייפ ארדואן, ביקר בערב הסעודית, עומאן, איחוד הנסיכויות, כוויית ותימן בששת השבועות האחרונים, וקרא לאנשי העסקים המקומיים להשקיע את הון הנפט שלהם בטורקיה.

מאידך, יש טורקים הטוענים כי תכניות המשקיעים הערבים יאיימו על מורשת המדינה ועל האידיאלים החילוניים שלה.

"לפני 40 שנים דובאי היתה כפר דייגים, ואילו איסטנבול היא עיר עולמית עם 2,000 שנות היסטוריה," כתב ב-30 באוקטובר בעל הטור מראל טאמר בעיתון מילייט היוצא לאור באיסטנבול. "כשהון מושקע, הוא מביא עימו תרבות - זה, כמובן, אם יש בכלל תרבות שהוא יכול להביא עימו."

איסטנבול, שנוסדה בשנת 660 לפני הספירה כביזנטיון, היא העיר הגדולה בטורקיה ומשתרעת בין אירופה לאסיה. דובאי, חלק מאיחוד הנסיכויות הערביות, נבנתה אחרי מלחמת העולם השנייה, כשנפט התגלה באיזור בשנות ה-60.

הפרויקט, שיכלול שני מגדלים, יטיל את צילו על כל מבנה אחר באיסטנבול.

מאז יולי הבטיחו חברות ערביות להשקיע בטורקיה 12 מיליארד דולר, יותר מכל ההשקעות הזרות במדינה משנת 2000. טורקיה, המנהלת משא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי, צריכה לממן גירעון עצום בתקציב השוטף, ולייצר תעסוקה לאוכלוסייה עם קצב הגידול המהיר ביותר מקרב 25 חברות האיחוד האירופי.

גורד השחקים בגובה 300 מטרים יהיה "צעד חשוב לקראת בנייה של יחסים כלכליים חזקים יותר עם טורקיה ויחזק את שיתוף הפעולה החיוני לפיתוח הכולל של האזור," אמר מוחמד אל גרגאווי, יושב ראש דובאי הולדינג, במסיבת עיתונאים, שנערכה באיסטנבול ב-24 באוקטובר.

פרויקט הנדל"ן של דובאי הולדינג מתחיל לרקום עור וגידים שלושה חודשים אחרי שחברת אוגר מערב הסעודית התחייבה לשלם 6.6 מיליארד דולר תמורת נתח של 55% בחברת טורק טלקומוניקסיון מאנקרה, חברת הטלקום הלאומית של טורקיה.

אוגר זכתה במכרז ביולי, כשהתמודדה מול אמירייטס טלקומיוניקיישן קורפ, בעקבות מאבק במכרז בין שתי החברות הערביות, שהוביל להעלאת ההצעה בכמיליארד דולר.

דובאי כמעט שנטשה את הפרוייקט לבניית גורד שחקים בגלל האופוזיציה המקומית, דיווח ב-14 באוקטובר העיתון דוניה מאיסטנבול. המבקרים שאלו מדוע עיריית איסטנבול, המספקת את הקרקע באתר הבנייה, לא הזמינה מתחרים להגיש הצעות מכרז עבור הקרקע.

"למה אין תהליך נורמלי? מה מתרחש בכל הביקורים האלה בדובאי וסעודיה?" שאל מייקל רובין, מרצה באמריקן אנטרפרייס אינסטיטיוט בוושינגטון, כשהוא מתייחס למסעותיו של ארדואן במזרח התיכון. "הבעיה אינה הכסף הערבי, אלא חוסר השקיפות" בכל הקשור לניסיונות הטורקים לגייס את הכסף, אמר בריאיון טלפוני.

ארדואן מבקש למשוך משקיעים זרים כדי להקטין את הגירעון בתקציב השוטף של טורקיה, שהגיע בשנה שעברה לשיא של 15.6 מיליארד דולר, שהם 5.2% מהתמ"ג, ועלול לגדול ל-21.6 מיליארד דולר השנה, על פי סקר שערך הבנק המרכזי בין כלכלנים ואנשי עסקים, שפורסם ב-20 באוקטובר.

הגירעון מאיים לערער את הלירה הטורקית ולהאיץ את האינפלציה.

חברות ערביות גם נערכות להתמודד במכרז לרכישת אחזקה בחברת הסלולר טלסים מוביל טלקומוניקסיון היזמטלרי מאיסטנבול, כך אומר מחמט חאדרה, יושב ראש התאחדות אנשי העסקים ערב-טורקיה מאיסטנבול.

"יש גל של הון ערבי, המגיע לטורקיה, ואנו עדיין רק בתחילתו," אמר חאדרה. "אנחנו יכולים לקבל בקלות 15 מיליארד דולר נוספים בשלוש השנים הקרובות."

15 המתמודדות שנרשמו למכירה כוללות את אמירייטס טלקום ואת אורסקום טלקום הולדינגס מקהיר, חברת הטלפונים הגדולה במזרח התיכון. הממשלה מצפה לגייס מהמכירה לפחות 2.8 מיליארד דולר.

"לא תמיד היתה טורקיה מדינה מסבירת פנים לערבים," אמר אלטוג קרמנדרס, הכלכלן הראשי של אטא סקיוריטיס מאיסטנבול. "טורקיה תרוויח מזרימת הפטרו-דולרים, אבל אולי לא במידה בה היא מקווה להרוויח."

משקיעים ערבים רוכשים חברות לנוכח מחירי האנרגיה הגואים. ממשלת דובאי עשויה להתמודד על רכישת רפקו מניו יורק, ברוקרית החוזים העתידיים פושטת הרגל, ואף גילתה עניין ברכישת פנינסולר אנד אוריינטל סטים נביגיישן מלונדון, מפעילת הנמלים הגדולה בבריטניה.

מפלגת הצדק והפיתוח בהנהגת ארדואן, 51, התחייבה, אחרי שעלתה לשלטון בנובמבר 2002, לשפר את היחסים עם המדינות האיסלמיות. למפלגה יש שורשים בתנועה האיסלמית, וקשריה עם העולם הערבי הדוקים יותר מאלה של קבוצות פוליטיות אחרות בטורקיה.

על פי אתר האינטרנט של הפרלמנט הטורקי, אחד מכל חמישה חברי פרלמנט ממפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן דובר ערבית, לעומת אחד מעשרים במפלגת האופוזיציה העיקרית.