צרפת: ארכיטקטורה שגויה כגורם למהומות?

פרשנים רבים, הדנים בימים האחרונים בתסיסה ובהצתות בפרברי פאריז ובערים נוספות בצרפת, העזו להעלות את הרעיון, כי הארכיטקט השוויצרי לה קורבזייה (1887-1965) צריך לשאת בחלק מהאשמה למהומות.

אחרי הכל, הוא המציא את מגדלי המגורים והגן על ההנדסה החברתית כחלק מתיאוריות תכנון הערים שלו. הוא עדיין נחשב לגיבור בתי הספר לארכיטקטורה בצרפת, ורוב הארכיטקטים הפועלים כיום מעלים את תורתו על נס. דווקא בצרפת, ולא בארץ מולדתו, שווייץ, פרחו התיאוריות שלו ולבשו שלמת בטון ומלט.

היה זה בשנות ה-20 כש-לה קורבוזייה התחיל לפתח תיאוריות בנושא עיור אותן הציע לפקידי הממשלה של צרפת, שהיו מוטרדים מהצמיחה המהירה של שכונות העוני של פאריז.

Immeuble Villas מ-1922 היה הפרוייקט הראשון שנקט במעין גישה של תל נמלים לאכלוס בני אדם.

הוא לא הסתפק רק בתכנון מבנים בודדים. באותה השנה, הציע את "עיר שלושת המיליונים" שלו, שבמרכזה היתה קבוצה של 64 גורדי שחקים לשימוש כמשרדים ודירות מגורים, העומדים בלב פארק גדול וריק.

מה ש-לה קורבזייה אהב בארה"ב היו המכוניות, והוא הפריד את הולכי הרגל מהמכוניות בעיר החלומות שלו. הוא האמין כי העשירים צריכים לגור במגדלי הזכוכית האלגנטיים יותר, וכי הפרולטרים צריכים לגור במגדלי בטון, שיוקמו הרחק מכבישי הגישה לאיזור.

התכנית שלו לפאריז, "Plan Voisin", לא זכתה לתמיכה, שכן הוא תמך בהריסת רוב מרכז העיר כדי לבנות קבוצות של מגדלים בני 60 קומות, שייבנו על רשת רחובות.

ההסברים לניצחון הרעיונות שלו מסתוריים ומבלבלים מאוד. הם התקבלו כנראה בזכות העובדה, שהבניינים הסטריליים שלו היו זולים מאוד לבנייה, והרחיקו את הפרולטרים מהתמונה.

למרות שהוא האמין שהוא עוזר לשים קץ לשכונות העוני וללכלוך והבלבול בערים, הובילו רעיונותיו לניכור ופילוג במרבית הערים הגדולות. בנייניו הפכו "מכונות מגורים", והערים שתכנן היו חסרות מגע אנושי.

אלא שרעיונותיו שימשו לבניית שיכונים לעניי אלג'יריה, ברזיליה וצ'אנדיגאר, ופרויקטים לדיור כמעט בכל המדינות.

השפעתו בצרפת נובעת מאותם פרוייקטים שלו שאכן הושלמו, במיוחד "Unites de Habitation" (יחידות דיור), שהראשון שבהם הושלם ב-1952 במרסיי.

זוהי עבודתו המפורסמת ביותר, והיא השפיעה על הסגנון שנודע כסגנון הברוטלי. במרסיי, יש 337 דירות ב-12 קומות ובכל דירה יש שתי קומות, עם מסדרונות גישה ארוכים, היוצאים ממרכזה של כל קומה שלישית.

הגג השטוח משמש לגינה ציבורית ולבריכה, ויש בבניין גם חנויות ומרפאה. זה נשמע כאילו זה יכול היה להצליח.

הבעיה היתה תמיד שמסגרת הפלדה שהציע היתה יקרה מדי, כך שהמבנה נבנה מבטון מזויין, וגימור הבטון החשוף היה בלתי אנושי.

יחידות נוספות נבנו בערים ננטי, בריי ופירמיני, והן הפכו למודל חיקוי לרוב הפרוייקטים לדיור בצרפת, בהם פרצו בשבועות האחרונים המהומות.

מאחורי המהומות נמצאות כמובן סיבות מורכבות אחרות, בעיקר אלה של בידוד אוכלוסיות מהגרים וכשלון ביצירת תעסוקה מספקת.

אבל הצד הרע של הגאונות של לה קורבוזייה ארב זמן רב מדי בחשכת המסדרונות של בתי הספר לארכיטקטורה ברחבי העולם כולו.

את תלמידיו אפשר למצוא בכל מקום. דברו עם מתכנן ערים בסינגפור והוא יאמר לכם כי לא הארכיטקטורה גורמת לצרות, כי אם חינוך לקוי והתנהגות מושחתת.

בגושי המגדלים של שנגחאי, אנשים יודעים כיצד להתנהג. לא כך לגבי שכונות המצוקה בבריטניה ובארה"ב.

בפאריז, גודלן המפלצתי של השכונות בפרברים, ובידודן בקצה קווי המטרו, הפך אותן לאזורים שראוי לאדם להדיר רגליו מהם. ברבות מהן אין חיי קהילה, והן משמשות כמקומות מגורים עלובים בלבד.