חתיך דוקרני

יהודה לוי נראה מצוין בסצנת הפתיחה, כשהוא יוצא מרכבו האדמדם ופוסע - משקפי שמש לעיניו, סיגריה בפה - אל עבר הפגישה הראשונה עם אהובתו לעתיד. הוא נראה מצוין גם כמה דקות מאוחר יותר, יושב על הבר ומרים כוסית עם בחורה אחרת. בהמשך, בסצנה שמתנהלת בחדר חקירות משטרתי, תחת תאורה הרבה פחות מחמיאה, הוא עדיין נראה מצוין, ובסצנה בה הוא בדיוק חוזר מריצת אימון קלה, לחזהו גופיה ואגלי זיעה בלבד, הוא נראה, לא תאמינו, מצוין. בשני הפרקים הבאים בסדרה יהודה לוי יראה מצוין במצבים שונים בהחלט. פעם על מיטת בית חולים, לפרצופו חבורות סגלגלות, פעם על חוף הכנרת ופעם על סיפונה של יאכטה. יתכן שמראהו המצוין-תמיד של לוי נובע מכך שבחוזה הבלעדיות שחתם לאחרונה עם חברת HOT נקבע כי בכל פרויקט בו יככב, ו"בסימן ונוס" הוא הפרויקט הראשון ש-HOT הפיקו עבורו מאז חתימת ההסכם, עליו להיראות מצוין. יתכן שעקרון זה אפילו לא נכלל בחוזה, הוא מובן מאליו.

כך או אחרת, מראהו המצוין-תמיד של לוי הולם אותו מאוד, ובאותה מידה הולם המראה את "בסימן ונוס", שכן מדובר בסדרה סתמית למדי, דרמת מתח הכוללת מעט דרמה ואפילו פחות מתח, אשר לכל אורכה מקפידה על רמה גבוהה יחסית של צילום, תאורה, אבזור, לבוש, ושאר מרכיבים ויזואליים.

חשיבות המראה נובעת מכך ש"בסימן ונוס" אינה "מיני-סדרה בת שלושה פרקים", כפי שטוענים יחסי הציבור שלה, אלא סרטון תדמית ליהודה לוי בן שלושה פרקים, מוצר שנועד בראש ובראשונה לשרת את מעמדו בשוק המקומי ורק אחר כך, נניח, לספר סיפור או להעביר מי מהצופים חוויה שאיננה רצון לרכוש עיתון בו לוי מדבר על הכיף שהיה לו בזמן הצילומים. העובדה שערכו של לוי עלול לרדת אם יאפשר לעצמו להיראות פחות ממצוין, גם כשהדבר מתבקש מהתפתחות העלילה, מלמדת כי מניותיו נסחרות בשוק של דוגמנות, לא משחק, ומאששת את החשד כי "בסימן ונוס" הינה בבסיסה מעשה תצוגה ולא סדרת דרמה.

אנשי הצוות המוכשרים הצליחו לשתול סביב מלאכת השיווק כמה נגיעות נעימות (ליהוק מוצלח, מדי פעם שורת טקסט טובה או קריצה אירונית), אבל גם אלה נוכחות רק במידה והן לא מתנגשות עם המטרה הראשית. כעיקרון, ה"אמת האמנותית" של יוצרי הסדרה מכפיפה ראש מול מלאכת השיווק, אחרת קשה להבין מדוע בעלילה בה הגיבור עובר את הימים הגרועים בחייו הוא ממשיך להיראות כאילו בזה הרגע קפץ מעמוד פרסומת של מגזין פנאי, ואיך יתכן שהתסריט עובר בתוך שבריר משפט מרצינות של חיים ומוות להתחנחנויות אהבה של רומנטיקת נעורים. רק פעם אחת לאורך הסדרה מבצבץ ממד שלילי בדמותו של לוי (יואב נוימן שמה): באחת הסצנות, כשנוימן הופך לנרדף, הוא בא לבלות לילה בדירת מהגר העבודה שמנקה את ביתו. נוימן מתמקם במיטה של העובד ומאפשר לזה להעביר את הלילה על הרצפה.

לא ממש מנומס, אבל דומה כי מדובר כאן פחות בפעולה שנועדה לצבוע את דמותו באור שלילי ויותר במעשה אדנותי ששולב מבלי משים. בכל מקרה, גם כשהוא שוכב על מיטת יחיד בדירת חדר עלובה במדרחוב נווה שאנן, יהודה לוי מצליח להיראות לא רע בכלל.

הקו הכחול הדק

"מאחורי הצלילים", ערוץ 8, שבת 21:30

מנויי HOT שחיפשו אמש סיפור רצח רב-רבדים, אנושי, ומטבע הדברים גם מעניין יותר מאשר זה שהוצג ב"בסימן ונוס", יכלו לבוא על סיפוקם בערוץ 8, שם הוקרן סרטה של אביטל קורן "מאחורי הצלילים". קורן גוללה בסרט את סיפורו של מיכאל חרסונסקי, נגן טרומבון פרפקציוניסט, אשר רצח את עמיתו לתזמורת כדי לתפוס את מקומו כטרומבוניסט ראשון. כך לפחות טענה הפרקליטות. חרסונסקי, המתראיין ארוכות בסרט, מבקש שנאמין כי הרג את חברו מתוך הגנה עצמית, אך דרך אותם ראיונות ממש ובאמצעות שרטוט עדין של סיפור משפחתו ודיוקן נפשו, הובילה קורן את הצופה להכרה כי בכל זאת מדובר ברוצח. ההשוואה עם "בסימן ונוס" מדגישה את מותר המציאות על הדמיון, כמו גם את יתרונות התיעודי על הבדיוני.