סוף לסיפור: השופטת הילה כהן הודחה ע"י הוועדה לבחירת שופטים

כהן, שהורשעה בפיברוק 14 פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות, היא השופטת הראשונה אי-פעם בארץ המודחת מתפקידה

הוועדה לבחירת שופטים החליטה, פה-אחד, להדיח את השופטת הילה כהן מכס השיפוט. בכך, הביאה הוועדה לקיצה את הסאגה המתמשכת, לאחר שבית הדין המשמעתי לשופטים, החליט להסתפק בהעברת מקום כהונתה ובנזיפה, לאחר שהורשעה בפיברוק 14 פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות.

כהן היא השופטת הראשונה אי-פעם בארץ המודחת מתפקידה. במשך השנים, פתרה המערכת באופן עצמאי את בעיית השופטים שסרחו, ואלה נקראו בדרך כלל לנשיא בית המשפט העליון, והודיעו על פרישה מיוזמתם.

הרוב להדחתה של כהן היה מובטח. כדי להדיחה נדרשו קולותיהם של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. לאחר שעו"ד בני לוינבוק פרש בשל סיבות בריאותיות, נותרו בוועדה רק שמונה חברים. השופט אליעזר ריבלין נמנע מלהשתתף בהצבעה, משום שהיה חבר בבית הדין המשמעתי שדן בעניינה.

שר הבריאות, דני נוה, אמר בצאתו מהדיון, כי היתה זו "החלטה קשה ולא פשוטה, אך בסופו של דבר לא יכולנו להרשות שהיא תמשיך לכהן כשופטת בישראל". גם חבר הכנסת שאול יהלום אמר דברים דומים. "מדובר בדיני נפשות, וגם כשקיבלנו את ההחלטה לחומרתה של השופטת, עשינו זאת בלב כבד. אבל ראינו לנגד עינינו את מערכת המשפט והאמון הציבורי התלוי בהחלטתנו".

המתמנים והפורשים

הוועדה אף השלימה את הליך סיום כהונתם של שלושה שופטים נוספים: "השופטת המצותתת", אסנת לאופר-אלון, שפרשה בעקבות כתב האישום שהוגש נגדה; שופט השלום החיפאי אבידן גלובינסקי, שהחליט לפרוש נוכח התלונות שהגישו נגדו עורכות דין, על הטרדות מילוליות והערות סקסיסטיות; ושופט התעבורה הרמלאי אבינועם הדר, שפרש בשל תלונות על התנהגות בלתי הולמת שלו באולם המשפט.

עניינם הובא בפני הוועדה כדי לקבוע את תנאי פרישתם, והשלושה יקבלו גימלה גבוהה יותר מזו שהיו זכאים לה, כתמורה להסכמתם לפרוש מרצון.

בנוסף, מינתה הוועדה כמה שופטים חדשים: עו"ד יואב פרידמן מונה לשופט שלום במחוז חיפה; הרשמת שלהבת קמיר-וייס ועוה"ד יעל אילני ואביחי דורון מונו לשופטי שלום בת"א; הרשם אריאל בן-ארי מונה לשופט משפחה בר"ג; עו"ד יעל ייטב לשופטת שלום בירושלים.

הביקורת הציבורית השפיעה

הילה כהן היתה שופטת בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. לאחר שהורשעה בבית הדין המשמעתי לשופטים בפיברוק 14 פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות, היא נידונה לעונש של נזיפה והעברת מקום כהונה. בעקבות זאת, הוחלט לשבצה בבית משפט השלום בצפת, אולם נשיא בתי המשפט במחוז הצפון, השופט תאופיק כתילי, החליט שלא להעביר לה תיקים עד שעניינה יובא בפני הוועדה.

שרת המשפטים לבני לא היתה מרוצה מגזר הדין המשמעתי, שפורסם בהרחבה לראשונה ב"גלובס", והחליטה על דעתו של הנשיא ברק, לבקש מהוועדה להדיחה מהכהונה, בעיקר נוכח הביקורת הציבורית החריפה.

כהן הגיעה לדיון היום כשהיא חמושה בעורך דינה הרביעי במספר, אביגדור פלדמן. "היה דין משמעתי ועכשיו יש ניסיון למקצה שיפורים", אמר פלדמן. "זה לא נכון ולא ראוי, ואני מאמין שהוועדה תבין זאת". השניים זימנו לוועדה את נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, וחקרו אותה.

כן זומנו נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופט אורי קיטאי; השופט המחוזי בדימוס, פרופ' אמנון כרמי; עורכי הדין מרדכי פנציאס ויוחנן טייך; וכן מרדכי בלנקה, עובד בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, שם שפטה כהן, בטרם הועברה מתפקידה.

בג"ץ ידון בסמכות הוועדה

בבג"ץ עדיין תלויה ועומדת עתירה שהגישה כהן, בה דרשה לאסור על שרת המשפטים, ציפי לבני, לבקש מהוועדה להדיח אותה. לפני כחודשיים, דחו השופטים את הסעד האחר שביקשה, להורות לשרה שלא לכנס את הוועדה.

כעת, יידרש בג"ץ להכריע בשאלת סמכות הוועדה לדון בבקשה להדיח שופט, שכבר נשפט בפני בית הדין המשמעתי. בעתירה שהגישה כהן נטען, כי כינוס הוועדה מנוגד לחוק יסוד השפיטה. לדבריה, החוק קובע כי מרגע שמוצה ההליך בבית הדין המשמעתי, אין מקום לכנס את הוועדה באותו עניין.

בתשובת שרת המשפטים לבג"ץ נאמר, כי לבני סבורה שכהן אינה מתאימה לכהן כשופטת, לא רק בשל האירועים שהיוו בסיס לדין המשמעתי והיו בפני בית הדין למשמעת, "אלא גם בשל חומר נוסף המצביע על אי-התאמתה של לכהן כשופטת, ובשל מסקנות הנוגעות להתאמתה לתפקיד".

עוד נאמר, כי עמדת השרה לבני, על דעת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שקיבלה חוות דעת מנציבות תלונות הציבור על שופטים, היא ש"לוועדה לבחירת שופטים יש סמכות לדון בהצעה להעברתה של העותרת מכהונתה, וכי העלאת הצעה זו בפני הוועדה הינה סבירה הגונה ועניינית ולא נפל בה כל פגם". לדעת לבני, אין בהליך המשמעתי כדי למנוע קיום הליך מינהלי של העברה מכהונה.