מזוז: "השחיתות בולמת את יכולתה של ישראל להשתלב בסחר הבינלאומי"

"לאיש במדינה אין חסינות מפני חקירה והעמדה לדין. מה שחסר לנו, זה חוסר היכולת לתרגם זאת לתוצאות"

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אומר כי הוא רואה בדאגה את העובדה שמדינת ישראל הידרדרה בשנים האחרונות, בכל הקשור למיקומה העולמי בסולם השחיתות הציבורית: "השחיתות בישראל בולמת את יכולתה של המדינה לצמוח ולהשתלב בסחר הבינלאומי".

מזוז אמר את הדברים בכנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים שנערך בירושלים בסוף השבוע. "אמנם אפשר לומר שמקום 28 מתוך 159 מדינות זה בסדר, אבל אותי מדאיגה המגמה, שנמצאת בירידה בשנים האחרונות".

עם זאת, הוסיף מזוז, "קיימת בישראל תשתית טובה למלחמה בשחיתות ולאיש במדינה אין חסינות מפני חקירה והעמדה לדין. מה שחסר לנו, זה חוסר היכולת לתרגם זאת לתוצאות. מצד שני, העובדה שנושא השחיתות לא יורד מסדר היום הציבורי, מצביעה על כך שאיכפת לנו ואנחנו מסרבים להיכנע לה".

מזוז עמד על הקשר שבין תפקידו של יועץ משפטי בארגון ציבורי או במשרד ממשלתי, לבין תפקידו של המבקר הפנימי. שיתוף פעולה ביניהם, אמר, הוא הכרחי כדי למנוע פעולות לא תקינות. "ביקורת חשובה לא פחות מחקירה פלילית. היא אפקטיבית על-מנת למנוע תופעות, יותר מאשר לטפל בהן לאחר מעשה. המאבק בשחיתות הוא אתגר מדיני, ולמבקרים הפנימיים יש תפקיד חשוב בכך. הם צריכים לראות עצמם כחיילים במלחמה נגד השחיתות".

לדבריו, למעשי השחיתות במערכת השלטון יש השלכה קשה מבחינה חברתית, שכן היא "גורמת לאבדן האמון של האזרח בשלטון ולאי-כיבוד החוק בכל תחומי החיים. כשהאזרח רואה שהשלטון מושחת, זה מפתה אותו לא לכבד את החוק וגורם לתחושת תסכול אצל מי שמכבד את החוק".

נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, הביא בכנס דוגמאות לשחיתות בקרב נושאי משרות אמון של שרים. לדבריו, הפרצות נסתמו בעזרת מערכת ביקורת ושינוי נהלים. הוא קרא "לחזק את המבקרים הפנימיים, כי הם היחידים שאין להם הגנה מספקת בחוק, בהשוואה לתפקידים כמו יועצים משפטיים או חשבים כלליים במשרדי ממשלה".