עניין של קווי בניין

ועדת הערר סירבה להתערב בהחלטת ועדה מקומית ליתן היתר לבניין הצמוד

מעשה בעורר המתגורר בראש העין, המתנגד לבנייה בקו "0" (דהיינו בנייה נטולת רווח) לכיוון ביתו. לטענתו, אם תאושר הבקשה הוא ייפגע קשות, שכן הבניין שלו כבר בנוי עם פתחים לאותו הכיוון.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראש העין דחתה את התנגדות העורר, והלה (כדרכם של עוררים) פנה בערר לוועדת הערר המחוזית (בראשות עו"ד מאמו).

ועדת הערר החליטה להעדיף את נימוקי מבקש ההיתר (שאותו ייצג עו"ד מוטי בניאן), והוועדה המקומית (שאותה ייצג עו"ד משה כהן), על אלה של העורר (שאותו ייצג עו"ד פרסיק).

הוועדה קבעה, כי הבית השנוי במחלוקת מתוכנן באופן כזה שאינו מסתיר את החזית הדרומית של בית העורר, וכי "יש בתכנון זה משום יתרון ביחס לבנייה של שני בתים צמודים היכולים לחסום עוד יותר את המראה מבית העורר". זאת ועוד: העורר בעצמו בנה בנייה נרחבת ללא היתר, לרבות חלקים בביתו הפונים אל בית המבקש, ו"אין לעורר זכות קנויה להגנה בכל הקשור בבנייה הבלתי חוקית שבוצעה בביתו, ואין אלה יכולים לאפשר לו להתנגד להקלה המבוקשת".

מעניין לציין, כי הוועדה קבעה, כי בשעתו חולק המגרש (של העורר והמבקש) לשני מגרשי משנה, ולימים בוטלה החלוקה. אמנם העורר חולק על חוקיות הביטול, אך ככל שהביטול תקף, הרי מגבלות קווי בניין אינן חלות ממילא בגבול הפנימי שבין הבתים.

סוף דבר, ועדת הערר החליטה לדחות את הערר וכל שנותר לנו לקוות הוא, כי סכסוך זה בבראשית לא ייפגע מיחסי שכנות טובה באחרית.

משרד יגנס, טויסטר, בירן ושות' מתמחים בתכנון ובנייה ובנדל"ן.