העילות לביטול צו הריסה מנהלי

עזרא פרי (להלן "המבקש") הינו הבעלים של בניין ששטחו 48 מ"ר, הנמצא במושב הודיה, משק 35 (להלן: הנכס"). כנגד הנכס הוצא צו הריסה מנהלי על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום (להלן: "המשיבה").

המבקש הגיש בקשה לביטול צו ההריסה, אשר נדונה בפני השופט חסדאי מבית משפט השלום באשקלון. לטענתו, התוספת לנכס נשוא בקשה זו בנויה מזה כשנה תמימה, ולפיכך הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

השופט חסדאי סוקר תחילה את המטריה המשפטית הרלבנטית בסוגית ביטול צו הריסה מנהלי. סעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבנייה קובע, כי "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בתיק רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה ואח' (טרם פורסם) נפסק בין היתר, כי: "...תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 א' שלחוק: ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבנייה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה... צו הריסה מינהלי - מתחילתו ומעיקרו נועד למנוע היווצרותן של עובדות מוגמרות בשטח ולקדם פני מצב של 'נבנה ונשמע'".

בתיק רע"פ 1782/03 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה משגב נ' סועאד (טרם פורסם) נפסק בין היתר, כי: "...צו הריסה מינהלי נועד איפא לשמש אמצעי יעיל ומהיר למיגורה של בנייה בלתי חוקית או למצער לצמצום ממדיה, כאשר היא בשלביה הראשונים".

בתיק בר"ע 273/86 חנניה פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, פ"ד מ' (2) 445, נפסק, כי בית המשפט הוגבל מבחינת הטעמים שבעטיים יכול הוא לבטל או להתלות את צו הריסה מינהלי לשניים, כאשר בהתקיים אחד מהם קמה לו הסמכות להפעיל את שיקול דעתו ולבטל או להתלות את הצו. שתי העילות הינן: אם הוכח שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או אם הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

לעניין הטעם השני נפסק בפרשת פרץ הנ"ל, כי ככל שהבנייה מתקרבת להשלמת מטרתה הסופית, כך גדל החשש, כי באים לקבוע עובדה מוגמרת, וכך גם מתחזקת ההנחה הגלויה לעין, כי אין מקום לשקול את ביטול הצו או את התלייתו בשל כך, כביכול, שהוא אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. הדברים בשטח מדברים בעד עצמם, והתקדמות הבנייה מצביעה בעליל על כך, שאם לא ינקטו הצעדים על אתר ישיג הבונה העבריין את מטרתו הבלתי לגיטימית...".

בתיק עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נ"ז (1) 196, 214, נפסק, בין היתר, כי "הנפגע מצו הריסה מנהלי רשאי להעלות בפני בית משפט השלום עילות או פגמים נוספים על אלה שבסעיף 238 א (ח), ובלבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצו לבטל מעיקרו. ממילא אם הפגם אינו חמור ספק מה תהא הצדקה לביטול הצו".

הנטל להוכחת העובדה והטענה ... "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת" מוטל על המבקש. בתצהירו טען המבקש, כי התוספת בנויה מזה כשנה תמימה. בעדותו ציין המבקש, כי במועד הדבקת הצו על המבנה, הוא היה "לא גמור, שלד".

בתצהירו ציין המבקש, כי בנו הינו מי שבנה בפועל את התוספת, הוא אשר בידיו מצויים כל מסמכי הבנייה, ולאור העובדה כי בנו נתון במאסר לא ניתן לאתר את המסמכים. עד מועד שמיעת הבקשה חלפו למעלה מ-30 ימים, לא הוגש תצהירו של הבן לתמוך בטענות המבקש ואף לא הוגש תצהיר משלים מטעם המבקש בצירוף מסמכי בנייה שונים. זאת ועוד: בהעדר תיעוד מתאים, קובע השופט חסדאי, תמוה מדוע לא מצא המבקש לנכון להעיד מי שנטלו חלק בתהליך הבנייה כדי שיעידו על מועד ביצועה הנטען - לפני כשנה. העובדה כי המבקש לא הציג מסמכים ולא העיד עדים בתמיכה לטענתו, תשמש לחובתו באופן שמונע מבית המשפט ליתן אמון בגירסתו, שהיא בגדר עדות יחידה ללא סיוע. לאחר שהשופט חסדאי שוקל את כל הראיות והטענות הוא קובע, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח, כי בניית התוספת נסתיימה לפני שנה. במצבה של הבנייה ונוכח הראיות שהובאו, לא עלה בידי המבקש לשכנע, כי "ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת".

בעניינו לא באה כל תמיכה, ראייה או עדות מסייעת לטענת המבקש, כאילו התוספת בנויה שנה. המבקש טען בסיכומיו, בין היתר, כי לבית המשפט הסמכות להכריע האם ההליכים המינהליים אכן נעשו כהלכה, ואין מקום להסתמך על חזקת תקינותם מקום שהמבקש מתריס נגדם.

בתיק ע"א 6066/97, 6123/97 עיריית תל-אביב נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ, פד"י נד (3) 749 נפסק, בין היתר, כי "...לרשותה של הרשות המקומית עומדת חזקת התקינות (או החוקיות). על-פי חזקה זו, נקודת המוצא הינה כי המינהל פעל באופן חוקי ותקין... ניתן כמובן לסתור החזקה. הנטל מוטל על המבקש לעשות כן...".

המבקש בתצהירו לא טען דבר לעניין חזקת התקינות. המבקש לא העלה בתצהירו טענות כלשהן הנוגעות לחוקיותו של הצו או לאופן הוצאתו על-ידי המשיבה. לא רק שהטענה לא נטענה, הרי שאף עם תום הדיון וקריאת הסיכומים מטעם המבקש, ניתן לומר, כי החזקה לא נסתרה על-ידי המבקש והיא נותרה בעינה. המבקש לא השכיל להוכיח "פגמים חמורים" שנפלו בצו ההריסה המינהלי, אשר יש בכוחם להביא לבטלותו או אשר סתרו את חזקת התקינות.

התוצאה הסופית: הבקשה נדחתה.

ב"ש 2007/05, בבית המשפט השלום באשקלון, השופט: דורון חסדאי.

בשם המבקש: עו"ד גדעון היכל.

בשם המשיבה: עו"ד יגאל מינדל.