32 חודשי מאסר נגזרו על בנו של הרב הראשי, שלמה עמר, שהורשע בחטיפה והתעללות בקטין

מאיר עמר, 31, בנו של הרב הראשי לישראל, שלמה עמר, שהורשע על-פי הודאתו בעבירות של חטיפה לשם סחיטה, התעללות בקטין, כליאת שווא וסחיטה באיומים, נדון היום (ג') בבית המשפט המחוזי בת"א לעונש של 32 חודשי מאסר בפועל (מיום מעצרו במאי 2005) שנת מאסר על תנאי ותשלום פיצוי של 35 אלף שקל למתלונן, קטין כבן 17.

על-פי כתב האישום, המתלונן לא נעתר לפניות בני המשפחה וביניהם אשתו של הרב עמר, לנתק את קשרי החברות עם בת הרב. מאיר עמר החליט להביא לניתוק הקשר וללמד את המתלונן לקח.

הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון, במסגרתו התביעה הגבילה את עצמה לרף ענישה של שלוש שנות מאסר בפועל וכן הוסכם על תשלום פיצוי למתלונן בסך 35 אלף שקל.

בא כוחו של מאיר עמר טען, כי מרשו מתחרט על מעשהו. הוא ציין, כי התנהגותו כבר גרמה למשפחתו נזק ממשי ולא רק תדמיתי וכי רצונו היה לסייע למשפחתו ולשמור על שמה הטוב. הוא ביקש לגזור על מרשו עונש שלא יעלה על מאסר של שנה וחצי בפועל. הנאשם עצמו ביקש את סליחת המתלונן, הביע חרטה על מעשיו והתנצל בפני אמו ומשפחתו על הרע שגרם להם במעשיו.

השופט זכריה כספי ציין בגזר הדין, כי הנאשם ביצע מעשים קשים וחריפים והדגיש את האכזריות הביזוי וההשפלה, שנקט בהם כלפי המתלונן. כספי הדגיש, כי השיא של המעשים המזעזעים היה בגזירת הכיפה והפאות. לדבריו, הצדק עם בא כוח התביעה, שטען, כי מעשים שכאלה נעשו בתקופות אפלות וחשכות בהיסטוריה של עם ישראל וזאת כדי להשפיל ולבזות את אבותיו בטרם עשו בהם את הנורא מכל.

"התנהגות אלימה וקשה שכזו, עם מאפיינים בוטים של ביזוי והשפלה, ראויים להוקעה והבעת סלידה ולתגובה עונשית מחמירה", הוא ציין. בגזר הדין התייחס השופט גם לחלקה של אשת הרב בפרשה אשר הועמדה לדין ולא הורשעה וציין, כי היה לה יסוד סביר לחשוב, כי המתלונן הוחזק בניגוד לרצונו ונגרם לו נזק בידי בנה וחבריו.

כספי ציין, אשת הרב לא עשתה דבר ודי בזה ויש בחובת הדיווח כדי להדאיג ולעורר תמיהה על התנהגותה. "אי-הדיווח כשלעצמו, מלבד היותו הפרה של החוק, הוא בעל משמעות חברתית שלילית, במיוחד בעיתות קשות, כאשר האלימות גואה ויש צורך לעשות את כל הניתן כדי למנעה להוקיעה ולהעניש את מבצעיה".

כספי דחה את בקשת בא כוח מאיר עמר, עו"ד ששי גז, לאפשר למרשו להשתתף בנישואי אחותו בשבוע הבא. הוא הבהיר, כי בקשה זו צריכה להיות מוגשת בדרך של הגשת עתירת אסיר ולא בבקשה בע"פ. (ת.פ. 40142/05).