כנפיים אל החופש

מושב בצת הוא מקום טוב לנחות בו לכמה ימים, במיוחד אם יש בין המטיילים כאלה (בכל מיני גילאים) שמשוגעים על מטוסים ושדות תעופה. לא רבים יודעים, שבתקופת מלחמת העולם השנייה הקימו כאן הבריטים שדה תעופה קטן, דו-מסלולי, כנגד האיום הגרמני. הפעם האחרונה שבה הופעל היה בעת נחיתת שני מטוסי מיג-17 סוריים בשנת 1968. הטייסים הסורים, שהשתמשו במפות ישנות, טעו בניווט והיו בטוחים שנחתו בשדה לבנוני. לאחר שנתיים בשבי הוחזרו לסוריה, אולם מאז נותר השדה עלום מעין. אחד המטוסים מוצג כיום במוזיאון חיל האוויר בחצרים. עדנה מאוחרת יש למנחת בדמות סדנאות הטסה של טיסנים, המתקיימות בקצהו המערבי של המסלול מדי שישי-שבת. הדרך אל שדה התעופה, היוצאת מהשער המערבי של המושב, חולפת בין מטעי בננות גדולי עלים.

במקום הוסדרו מספר מסלולים משולטים כראוי להליכה ולרכיבה על אופניים. לאחרונה, ביוזמת חברי המושב, נחשף ונוקה אחד ההאנגרים התת-קרקעיים ששימשו לאפסון מטוסים בהסתר. שלט מציג את סוגי המטוסים שהופעלו כאן. מי שמכיר את השטח יוכל להראות לנו גם מאגר דלק תת-קרקעי ושתי עמדות נ"מ, שהשתמרו בשלמותן.

לסיור במושב ובסביבותיו ניתן לצאת גם בלוויית זיגו העגלון ומדריך בן המקום. בעלות של 15 שקל לאדם ניתן לשכור כרכרה מקורה על צוותה, ולצאת לסיור מאלף בן כשעתיים, הכולל גם ביקור ברפת, בדיר ובמטעי פרי שונים (להזמנות: פיטר, טל' 052-2829818). הנסיעה בכרכרה היא אטרקציה מיוחדת לילדים, וההסברים יעניינו גם את המבוגרים.

פינה נוספת שאיש כמעט לא מכיר (וחבל) היא שרידי הכפר המקורי בסה, השוכן כמה קילומטרים מזרחית לבצת של היום. מקור שמו של הכפר הוא במילה "בסה" - ביצה, שבעבר נקוותה כאן עקב היעדר הניקוז של מי נחל בצת לים. זהו, אגב, מקור המילה "בעסה", הנפוצה במקומותינו.

את שרידי הכפר ניתן למצוא מול מפעל זוגלובק בשלומי, שם ניצבים כמה מבנים, שיופיים הרב ניכר בהם למרות העזובה הרבה שסביבם. בולט מכולם הוא מבנה של כנסייה, הניכר בגג רעפים משופע גבוה ובצלבי אבן לבנים הקבועים ברום קירותיו. לרוע המזל הכנסייה סגורה על מנעול ובריח ואפשר לראות אותה רק מבחוץ. בסמוך לכנסייה מבנים נוספים בעלי קשתות מחודדות, וגם קבר שיח' מקומי, עדות אילמת לאוכלוסייה המעורבת, המוסלמית-נוצרית, של כפר בסה, שננטש במלחמת העצמאות.

מושב בצת מציע אירוח כפרי גם לקבוצות קטנות של חברים או משפחה מורחבת. ב"פנינה בבצת" (טל' 04-9809090, 052-8753399), ב"שביל החלב" (טל' 04-9808242) וב"מול הרכס" (טל' 04-9808325, 054-5743720) יש למעלה מעשרה חדרי הלנה - לזוגות ולמשפחות. ארוחת הבוקר של "פנינה בבצת", בבעלותם של פנינה ושלום, עשירה ומקורית, מוגשת בכלי חרס קטנים, מעשה ידיה של פנינה. תכולתם היא פרי היצירתיות של שלום, שטורח לחתוך הכול קטן-קטן ומעטר בעלה טרי או בניצן מהגן. בין המנות: סלט אבוקדו ופפאיה, שפע גבינות, ריבות תוצרת בית, סלט רגלת הגינה, ביצת עין עשויה בתוך פטריית ענק, צימוק יפני (מכירים?) ועוד. מומלץ למי שמתארח אצלם לבקש משלום סיור מודרך בשדרת עצי הפרי שלו, שבה גדלים פירות רבים מכל העולם, שקרוב לוודאי שעל רובם מעולם לא שמעתם.

לארוחת צהריים לא מוכרחים לצאת מהמושב, להפך - יש המגיעים במיוחד גם אם אינם לנים בו, כדי לסעוד תחת הבננות ב"פרח של מקום" או אצל רני, שהקים לפני חמש שנים את מסעדת "האווז הירוק" (שעות פתיחה: מ-12:30 עד 20:00, וחמישי-שבת עד אחרון האורחים, טל' 04-9875593, 052-2669867). רני, בן לראשוני מגדלי האווזים בארץ, החליט להקים מסעדה המתמחה באוכל אירופי כבד ובפרט בבשרים מעושנים.

ולשוחרי הבריאות (ולמי שהגזים עם הבשרים המעושנים), אפשר לבקש משלום לצרף אתכם ל"טקס" סחיטת עשב החיטה, הקרוי 'הנס הירוק', ומוערך עד-מאוד בקרב אכלני הבריאות. ה"טקס" נערך מדי בוקר אצל א' שטמפר - המגדל היחיד בארץ, שישוש לספר על נפלאותיו של הגידול (טל' 052-3494920, 052-3494997). בקיצור - בצת היא מקום טוב לשכוח בו את הבעסה.

יותם יעקבסון

עונה מומלצת: כל השנה.

התאמה: לכל המשפחה.

קושי מסלולים: קל מאוד.

אורך מסלולים: מגוון מסלולים באורכים משתנים.

משך מסלול: כנ"ל.

מפה: לאזור הכללי; מפת סימון שבילים של הגליל העליון (מס' 2), או כל מפת כבישים אחרת.

הערה: עדיפה הקפצת רכבים, אף שניתן לחזור ברגל אל הרכב.

איך מגיעים:

איך מגיעים (מנהריה): נוסעים בכביש מס' 4 צפונה, לעבר ראש הנקרה. בצומת בצת פונים ימינה (מזרחה) בכביש מס' 899 (כביש הצפון). כעבור כשני קילומטרים מגיעים אל פנייה ימינה (דרומה) למושב בצת, ודרכו אל שדה התעופה המנדטורי. כדי להגיע אל שרידי הכפר בצת, יש להמשיך עוד מזרחה, אל הכיכר בפאתי שלומי. בכיכר שמאלה.