הלוואות מסוכנות

לאחרונה פרסם בנק דיסקונט דו"ח חברתי ראשון, האמור לשקף את ההשפעות החברתיות-סביבתיות של הבנק. זו יוזמה חיובית וחשובה. עיון בפרק הקצרצר המתייחס להשפעות הסביבתיות, מעיד עד כמה רחוקה ההבנה של בנקים בישראל לגבי החשיבות של הטמעת שיקולים סביבתיים בכל מערכת קבלת ההחלטות העסקית. הטמעה של שיקולים סביבתיים-חברתיים תועיל כמובן לשיפור תדמיתם, אך גם תמנע מהם חשיפה לסיכונים כלכליים עצומים.

בשונה ממפעל לייצור כימיקלים, ההשפעה הסביבתית של בנקים ובתי השקעות לסביבה אינה מובנת מאליה. הבנק אינו "מפעל מזהם" עם ארובה מעשנת וצינור הפולט שפכים מזוהמים אל הנחל הקרוב. ניתן לטעות ולחשוב כי השפעתו הסביבתית מסתכמת לכל היותר בכמות הנייר שהוא צורך, צריכת המים או האנרגיה במתקניו. אולם השפעות ישירות אלה, חשובות ככל שיהיו, הן רק קצה הקרחון שכן לבנקים יש השפעה סביבתית עקיפה אדירה, באמצעות ההלוואות שהם מעניקים לפרויקטים של פיתוח ותעשייה.

מרבית הכספים המושקעים במיזמים במדינות מתפתחות כגון תחנות כוח וסכרי ענק, אינם כספי ממשלות, אלא כספים שניתנו בהלוואה של הבנקים הגדולים. הבנקים הגדולים בארה"ב נמצאים היום תחת מתקפה ציבורית חריפה בנוגע להלוואות שהעמידו לפרויקטים הקשורים לזיהום סביבתי או לפגיעה בזכויות אדם במדינות מתפתחות. לפרויקטים אלה השפעה סביבתית הרסנית של הרס בתי גידול, הכחדת אוכלוסיות ילידים, זיהום קרקע ומים, משמעויות שלא נבחנו ולא נלקחו בחשבון טרם מתן ההלוואה.

התוצאות הרסניות לסביבה אך גם מהוות סיכון כלכלי חמור לבנק בשלושה מישורים. הראשון: פגיעה ביכולת ההחזר של הלווה עקב חיובו בעלות הניקוי והשיקום הסביבתיים, קנסות, אישומים וכיוצ"ב. השני: חבויות בלתי צפויות כאשר הקרקע שמושכנה כבטוחה התגלתה כמזוהמת. השלישי: שערוריות הקשורות לאסונות סביבתיים הפוגעות ביכולת ההחזר.

הבנת הסיכון הכלכלי והתדמיתי הביאו את הבנקים הגדולים להליך של הגברת השקיפות והאחריות הציבורית בנושאים אלה. כחלק מתהליך זה אימצו לאחרונה הבנקים הגדולים בעולם 12 עקרונות סביבתיים-חברתיים כחלק מהאסטרטגיה העסקית ומדיניות ההשקעות שלהם. בכנס שנערך באו"ם, בו נכחו 500 מנהיגים של הקהילה הפיננסית העולמית, שררה הסכמה כי אימוץ אסטרטגיה כזו מפחית את הסיכון בהשקעות מחד, ונותן ערך רב במיתוג הבנק מאידך.

יותר ויותר בנקים מעמידים כחלק מן ההנהלה הבכירה, מנהל אשר תפקידו להוביל את התחום הסביבתי-חברתי, לקבוע אסטרטגיה עסקית ולוודא שהפעילות העסקית של הבנק ממלאת אחריה.

ABN Amro ו-Citigroup קובעים מדיניות לגבי הלוואות בנוגע לתעשיות הקשורות במשאבי יער (תעשיות העץ למיניהן), Barclays לגבי שימושי קרקע, JPMorgen Chase גם לגבי שימור מגוון המינים, ING לגבי שימור יערות הגשם הטרופיים ועוד רבים אחרים. טוב יעשו הבנקים בישראל אם ילמדו מחבריהם שמעבר לים כיצד מפנימים אחריות סביבתית-חברתית באסטרטגיה העסקית. התשובה אינה חלוקת דגלים ביום העצמאות, אלא בהטמעת ערכים סביבתיים-חברתיים בבנק.

הכותבות הן מנכ"לית "חיים וסביבה" וכלכלנית בארגון