טבריה נלחצה לפינה: הכינה רשימת שימור והחלה לפעול בשטח

בפגישה שנערכה בין ראש העיר, ראשי המועצה לשימור אתרים ומזכ"ל אונסק"ו בישראל, סוכם כי העירייה תפעל לשימור המבנים והמתחמים ההיסטוריים * מהנדס העיר: החל סקר שימור פרטני וטיפול במבנים נטושים בעלות של 400 אלף שקל

עיריית טבריה תשקיע בשנים הקרובות מאמצים ומשאבים רבים על מנת לשמר ולפתח את המבנים ההיסטוריים בתחומה, במטרה להעניק לעיר מעמד לאומי ובינלאומי בתחום השימור והמורשת. כך סוכם בפגישה בה השתתפו ראש העיר, זוהר עובד, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, סמנכ"ל המועצה ורכז פעולותיה בצפון, עמרי שלמון, ומזכ"ל אונסק"ו-ישראל, דני בר-אלי. טבריה היא אחת מארבע הערים של היישוב היהודי הישן, של טרום עידן הציונות.

במהלך הפגישה הדגיש עובד את מקומה של טבריה כעיר היסטורית מהוותיקות בארץ, השנייה בחשיבותה רק לירושלים, ושבתקופות מסוימות אף היוותה את מרכז היישוב היהודי בארץ ישראל. בעיר מבנים ומתחמים היסטוריים חשובים רבים - בהם מתחם הרמב"ם, בית הסראייה, בתי הכנסת בעיר התחתית, בית אלומות, מלון גינוסר ורבים אחרים.

מבחינה בינלאומית, מהווים הכנרת והירדן אתרים בעלי חשיבות עצומה למיליארדי נוצרים בכל רחבי העולם. לדברי עובד, לאור כל זאת בכוונתו לפעול לקבלת הכרה לאומית ובינלאומית על-ידי שיקום ושימור מבנים ומתחמים היסטוריים בטבריה, שהוזנחה בתחום זה במשך שנים רבות. בתוכנית גיוס אמצעים, הכנת תוכניות שימור, עידוד יזמים וקרנות להשקיע באתרי העיר.

מזכ"ל אונסק"ו-ישראל הציג בפני ראש העיר את השלבים הרבים המובילים למעמד הנכסף של אתר מורשת עולמי, תוך הדגשת העובדה כי בנוסף להכרה בחשיבות הנושא על העירייה להשלים את הטיפול בכל הרמות השונות, בטרם ניתן יהיה לדבר על הכרה רשמית מטעם אונסק"ו, בדומה לזו שניתנה לעיר עכו.

יצוין, כי בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, בפרק המתייחס לשימור מבנים ואתרים, שפורסם בחודש דצמבר, נמתחה ביקורת קשה על התנהלות עיריית טבריה בכל הקשור בשימור אתרי העיר. לדברי המבקר, בטבריה מצויים 86 מבנים ואתרים המיועדים לשימור. העירייה לא טיפלה בהם אף על פי שהיתה שותפה עוד בשנת 1988 להכנת תוכנית אב לשימור לעיר. חלק מן המבנים נהרסו או ננטשו ורבה בהם העזובה, למשל במלון גינוסר ובבית אלומות בשכונת מימוניה.

עיריית טבריה מסרה ל"גלובס", כי הושלמה רשימת 86 המבנים לשימור בעיר, אך הרשימה טרם אושרה במועצת העיר ונמצאת עדיין בבדיקה. כן נמצאים בהליכי חקיקה חוקי עזר עירוניים שיחייבו בעלי מבנים לשימור שננטשו (26 במספר) לאטום אותם כדי למנוע כניסת גורמים שליליים שיעצימו את הנזק למבנים. כן מתוכננת חקיקה עירונית שתחייב את שיפור חזיתות המבנים לשימור כשלב ראשון בדרך להצלתם.

העירייה מדגישה כי סקר שימור פרטני שהזמינה כבר החל להתבצע בשני מתחמים: מתחם מימונה שליד קבר הרמב"ם, הכולל קרוב ל-30 מבנים לשימור, ומתחם מואריס שליד התחנה המרכזית של טבריה, ובו 5 מבנים מוזנחים במיוחד. החשוב שבהם, בית צדקה, ישומר ע"י בעלת הבניין, ישראלית לשעבר תושבת ארה"ב.

מהנדס העיר טבריה, האדריכל צבי שקולניק, אמר ל"גלובס" כי העירייה הקציבה 400 אלף שקל לסקר השימור ולטיפול במבנים הנטושים. לדבריו, הוכנה תוכנית מפורטת לשיקום והפיכת בית אלומות (בתמונה) למוזיאון לתולדות הרמב"ם, שקיברו נמצא בסמוך. לגבי מבנה מלון גינוסר המרשים אמר שקולניק, כי יזם פרטי מתכנן להקים בחלקו האחורי מלון בן 9 קומות, תוך שימור החלק הקדמי, החזית ושחזור הכיפה המקורית.

מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, אמר בעקבות הפגישה עם ראש העיר: "אנו רואים בברכה את נכונות מר עובד לפעול בנושא, ואת הבנתו כי שימור האתרים והמתחמים ההיסטוריים יפתח את העיר גם מבחינה תיירותית וכלכלית. המועצה תעשה כל שביכולתה לסייע לעירייה במימוש חזון השימור הלכה למעשה, לטובת העיר טבריה והמדינה".