משכנתא על בטוח

לפני שבוע בדיוק נכנסה לתוקף הוראת המפקח על הבנקים במשרד האוצר, יואב להמן, שלפיה הבנקים אינם מורשים עוד למכור ביטוח חיים וביטוח מבנה אגב הלוואה לדיור, אלא רק באמצעות סוכנות ביטוח מורשית בבעלות הבנק. ההוראה נועדה לשנות את המצב שהיה מקובל משך שנים רבות, שבו הבנקים שהציעו את המשכנתא הציעו גם את הביטוחים הנלווים.

יואב בן-אור, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, מסביר כי השינוי נועד להגן על נוטלי המשכנתאות, המחויבים, כחלק מתנאי ההלוואה, לרכוש את הביטוחים הנלווים - ביטוח חיים וביטוח מבנה. לדבריו, עם כניסת ההנחיה לתוקף, רשאים הבנקים להקים עמדה לא מאוישת בסניפים לצורך מכירת הביטוח. העמדה מקושרת לסוכנות הביטוח של הבנק באמצעות מחשב או טלפון, ומאפשרת ללקוחות לבצע עסקה ישירות מול סוכן ביטוח שלא נוכח בסניף הבנק. לדברי בן-אור, צעד זה אמור להגביר את התחרות בתחום, ובמקביל להגביר בקרב הלווים את המודעות לכך שעסקת ה"ההלוואה" ועסקת ה"ביטוח" הן שתי עסקאות שונות שאינן כרוכות זו בזו.

בדיקת "גלובס" מעלה כי החלת ההוראה פתחה את התחרות בין הבנקים, והוזילה את הביטוחים. הבדיקה העלתה עוד כי בין ההצעות שהתקבלו עדיין יש הפרשים משמעותיים, העשויים להגיע למאות אחוזים, וכי לעתים ביטוח דרך הבנק יקר בהרבה מאותו ביטוח שנרכש ישירות בחברת הביטוח.

רווח בלתי מפוקח

קצת היסטוריה: הבנקים למשכנתאות נוהגים זה שנים למכור ביטוח מבנה וביטוח חיים כתנאי למשכנתא. את הביטוח מוכר ללקוח פקיד הבנק למשכנתאות, כחלק מהליך קבלת ההלוואה. לדברי בן-אור, בתחילה היו הפוליסות שמכר הבנקים בטוחה להלוואה, אולם עם השנים הפך החלק הביטוחי למקור רווח בלתי מפוקח לבנקים. סיבה נוספת למחירי הביטוח הגבוהים היא העובדה שביטוח החיים בפוליסה הונפק לרוב כביטוח קולקטיבי. התעריף היה קבוע: 1.8 פרומיל מסך ההלוואה - ללא קשר לגיל המבוטח או למצבו הרפואי. התעריף היה זול לרוכשי פוליסות זקנים וחולים, ויקר לצעירים ובריאים. מעתה יותאם התעריף ספציפית לנתוני המבקשים. בכל הנוגע לביטוחי המבנה הפכו עם השנים הבנקים לקובעי המחיר בשוק, כיוון שרוב ביטוחי המבנה נעשו אגב לקיחת משכנתא.

באמצע שנות ה-90, עם תחילת פעילותן של חברות הביטוח הישירות, החלה תחרות בתחום פוליסות ביטוחי החיים. בסוף שנות ה-90, החליט האוצר על רפורמה בתחום. בן-אור: "הנתונים הראו שלמרות שעסקת הביטוח נחזית כעסקה קטנה מאוד, שווי העסקה הכוללת, למשך כל תקופת ההלוואה - מגיע לאלפי שקלים".

בשנת 2003, לאחר שהבנקים לא הורידו מיוזמתם את שיעורי הפרמיות, הוחלט באוצר לפעול להורדה מיידית של המחירים הביטוחיים, והחל פיקוח אגרסיבי על פרק ביטוח המבנה בפוליסה. בעקבות הפיקוח נאלצו הבנקים להגיש לאישור את תעריפי הפרמיות שהם מבקשים לגבות. לדברי בן-אור, צעדים אלה הביאו מ-2003 ועד תחילת 2006 לירידה כוללת של 75 מיליון שקל בתעריפי הפרמיות שנגבו מהלקוחות.

במקביל למהלכים אלה, הוחלט לפני כשנה להסדיר את מכירת הביטוחים הנלווים למשכנתא תוך קביעת שלושה עקרונות: הראשון - הפרדה של עסקת רכישת הביטוח מעסקת קבלת ההלוואה, והבהרה ללקוח שמדובר בשתי עסקאות נפרדות לחלוטין; השני - הפוליסות יימכרו באמצעות סוכני ביטוח מקצועי - תוך היתר לבנקים להקים סוכנויות ביטוח מטעמם - במטרה לאפשר לצרכנים לקבל שירות מאיש מקצוע, להבדיל מפקיד בנק שלא תמיד מצוי ברזי הפוליסות שהוא מוכר; והשלישי - אילוץ התחרות בין הגורמים המבטחים, כך שהתחרות תגדל ותייתר את הצורך בפיקוח מצד האוצר.

לחברות הביטוח של הבנקים מותר למכור ביטוחים רק ללקוחות של הבנקים שלהם. לצורך התקנה נקבע כי סוכנויות הביטוח של הבנקים יוכלו למכור ביטוח רק ללקוחות הבנק שאליו הן שייכות. התקנה היתה אמורה להיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2005, אולם לאחר שהתברר כי חלק מהבנקים לא הספיקו להיערך, הוחלט על דחיית המועד, והתקנה נכנסה כאמור לתוקף ב-1.1.2006.

148% בביטוחי מבנה

בדיקה מדגמית שערך השבוע "גלובס" מצביעה על כך שהבנקים, שהקימו סוכנויות ביטוח נפרדות מהסניפים, מציעים מגוון מחירים לביטוחי חיים ומבנה לצורך משכנתא, ובחלק מהסוכנויות ניתן לקבל הצעות מכמה חברות ביטוח. לדוגמה: סוכנות הביטוח של הבנק הבינלאומי משווקת פוליסות של החברות הראל, מגדל וAIG, סוכנות הביטוח של בנק הפועלים משווקת פוליסות של החברות כלל, מנורה וAIG, וסוכנות הביטוח של בנק טפחות משווקת פוליסות של החברות כלל והראל.

ההפרשים הגדולים ביותר בהצעות נגעו לביטוחי מבנה, שם הגיעו ההפרשים בין ההצעות ל-148%. את ההצעה הזולה ביותר קיבל הלקוח הסמוי מסוכנות הביטוח של בנק לאומי למשכנתאות, באמצעות חברת הפניקס (41.4 שקל לחודש), ואת ההצעה היקרה ביותר מבנק אגוד, באמצעות חברת מגדל (103 שקל לחודש). ההצעה הזולה ביותר בביטוח חיים התקבלה מסוכנות הביטוח של הבנק הבינלאומי באמצעות חברת הראל (41.9 שקל לחודש), וההצעה היקרה ביותר התקבלה מסוכנות הביטוח של בנק דיסקונט, באמצעות חברת איילון (57.8 שקל לחודש) - הפרש של 37%.

הפתעה נוספת היתה בהשוואת המחירים בין הצעות של סוכנויות הבנקים לבין ההצעות שהתקבלו ישירות בחברות. דוגמאות: בעוד ההצעה של חברת AIG בסוכנות הביטוח של הבנק הבינלאומי עמדה על פרמיה של 80 שקל לחודש, סוכן AIG הציע את אותו ביטוח תמורת 40.8 שקל לחודש (הפרש של 100%). ועוד: ההצעה היקרה ביותר, שכבר הוזכרה, לביטוח מבנה של מגדל, באמצעות בנק אגוד - 103 שקל - הפכה ל-52 שקל לחודש כשהוזמנה באמצעות סוכנות הביטוח של חברת מגדל - איחוד ישיר. בכל הנוגע לביטוחי החיים, התקבלו הצעות מחיר דומות מסוכנויות הביטוח של הבנקים ומהחברות. סוכן ביטוח עצמאי נתן אף הוא הצעה דומה להצעות הבנקים.

להפריד בין הביטוחים

גיל אורלי, מחבר הספר "נוסחת הכסף" ומנכ"ל חברת יבולים המתמחה בייעוץ ואימון כלכלי למשפחות, מעריך שההוראות החדשות מהוות בשורה צרכנית אמיתית. אורלי מציע שלא להתייחס לביטוח החיים ולביטוח המבנה כמקשה אחת. לדבריו, אין שום מניעה להפריד ביניהם, ולרכוש פוליסת ביטוח חיים עבור אחד מבני הזוג בסוכנות אחת, את פוליסת הביטוח עבור האחר בסוכנות אחרת, ואת ביטוח המבנה אצל גורם שלישי.

אורלי מציע עוד להוסיף לפוליסת ביטוח החיים כיסויים נוספים לתשלום פרמיית המשכנתא במקרה של אובדן כושר עבודה, וכן לא לוותר על ביטוח חיים אחר: "רוב האנשים זקוקים לביטוח חיים בעל כיסוי גבוה יותר מהביטוח שבמשכנתא. במקרה של פטירה, ביטוח המשכנתא פוטר את בן הזוג מתשלום המשכנתא, אולם זה לא מספיק, ובן הזוג צריך צריך גם להתקיים. פוליסות ביטוח החיים שאינן במשכנתא הן לרוב על סכומים גבוהים בהרבה מאלה של המשכנתא".

בן-אור מציע ללקוחות ותיקים להשוות תעריפים מדי פעם, ולבדוק אם הם יכולים לשפר את תנאי הביטוח. הוא מסייג את הצעתו כשמדובר באנשים מבוגרים או באלה שמצב בריאותם הידרדר מאז רכשו את הביטוח. לדבריו, החברות עלולות להרע את תנאיהם אם יפתחו את הפוליסה לדיון. "