כרמלטון תפרסם מכרז בינלאומי לחפירת מנהרות הכרמל ב-100 מיליון דולר

כרמלטון צפויה להתקשר עם יותר מחברה אחת, כדי לעבוד במקביל ולהאיץ את קצב העבודות. בכרמלטון מציינים, כי חברות בינלאומיות רבות בתחום המינהור מתעניינות במכרז, למשל חברת CCECC מסין, המתמודדת בפרויקט הרכבת הקלה בת"א, וחברת זובלין מגרמניה.

פרויקט מנהרות הכרמל כולל הקמת צמד מנהרות באורך כולל של 5 קילומטר בין צומת הקריות, צומת הצ'ק פוסט, עד למבואות הדרומיים של חיפה. היקף העבודה הכולל הוא מיליארד שקל, והן יימשכו 4 שנים. בכרמלטון מתכננים לחנוך את המנהרות בתחילת 2010.

כרמלטון, שותפות בין שיכון ובינוי ואשטרום, חתמה באחרונה עם בנק דיסקונט על הסכמי המימון.

ב-1996 פירסמה המדינה מכרז BOT לביצוע הפרויקט. במסגרת הפרויקט אמור הזכיין להקים מנהרות לתחזק ולתפעל אותן, ולגבות תשלום מהמשתמשים במשך תקופת הזיכיון - 35 שנה.

ב-1997 נבחרה כרמלטון כזוכה במכרז לאחר שהציעה לשלם למדינה תמלוגים של 329 מיליון שקל בתום ההקמה. ב-1999 הגיעה הקבוצה לסגירה פיננסית מול דיסקונט והיתה אמורה להתחיל בעבודות הביצוע.

הכשל הראשון איתו נאלצו להתמודד מקדמי הפרויקט, היה העיכובים הסטטוטוריים. לאחר הסגירה הפיננסית הוגשו מספר התנגדויות לתוכנית על-ידי התושבים שהמנהרות תוכננו להבנות מתחת לבתיהם. הטיפול בהתנגדויות בוועדת התכנון ערך שנתיים.

תקלה נוספת התגלתה בבדיקות תנאי הקרקע, במקביל להליכים הסטטוטוריים ערכה כרמלטון בדיקות קרקע שתוצאותיהן הצביעו כי הקרקע קשה יותר מאשר ניתן היה להעריך, לפי תוצאות הבדיקה של המדינה. כתוצאה מכך הוחלט תוך כדי הליך, כי המדינה תפצה את הזכיין ב-120 מיליון שקל שיקוזזו מסכום התגמולים.

כשל נוסף היה הודעתו של בנק דיסקונט, כי הוא ייסוג ממימון הפרויקט. במהלך 2002, לקראת אישור התוכנית הסטטוטורית, הודיע דיסקונט כי לא יעמיד את מימון הפרויקט חרף התחייבותו.

החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה, וסגנו צביקה חלמיש, איימו על הבנק בתביעה על הנזקים שנגרמו למדינה כתוצאה מהעיכובים. הבנק דרש שינויים ויצירת מנגנון להבטחת הכנסה כדי להקל את המימון.

לאחר מהלכים משפטיים מתמשכים, נקבע כי על דיסקונט לקיים את הסכם המימון. דיסקונט ערער על הפסיקה, אך במקביל בחן מחדש את מימון הפרויקט, בשינוי התנאים.

המדינה באמצעות החשב הכללי, ניהלה מו"מ עם כרמלטון כדי לשנות את חוזה הזיכיון. ההישגים המשמעותיים בחוזה הזיכיון המתוקן, מתייחסים להורדת מחיר הנסיעה במנהרה מ-12.5 שקל ל-5-8 שקלים בהתאם להיקף התנועה. במקביל לכך הגדילה המדינה את רשת הביטחון המפצה את היזם אם תנועת הרכבים אינה כתחזיות.

המדינה שינתה את פריסת תשלום התמלוגים. לפי ההסכם המקורי התחייב הזכיין לשלם את סכום התמלוגים במלואו בתום שנות ההקמה, אך המדינה הסכימה לפרוס את תשלום התגמולים כך שישולם במהלך תקופת ההפעלה.

כרמלטון, בראשות מוטי סלע, הודיעה כי היא צפויה לקבל את היתרי הבנייה עד סוף ינואר וצפויה להתחיל בביצוע העבודות בפברואר.

סגן החשב הכללי בתחום חטיבת התשתיות, עמי לנדאו, אמר כי "סוף סוף אחרי 10 שנים הפרויקט יוצא לפועל. פרויקט מנהרות הכרמל הוא פרויקט BOT הראשון מסוגו בישראל ונעשו בו טעויות רבות. הלקח היסודי והמהותי מתייחס לחלוקת סיכונים. למדנו להגדיר מחדש את חלוקת הסיכונים ולחלק אותם בין המדינה לזכיין".

"כך למשל בפרויקט זה הסיכון הסטטוטורי הוטל על היזם וכל פרויקט שיצא אחרי מנהרות הכרמל האחריות הסטטוטורית המלאה היתה בידי המדינה", אמר. לדבריו, "באמצעות הפרויקט למדנו מה זה מכרז BOT". לנדאו מציין כי כל השחקנים, כולל הבנקים והזכיין, הפיקו לקחים.

משרד האוצר העריך, כי התועלת הכספית למשק תהיה 250 מיליון שקל לשנה.

במשרד מציינים, כי פרויקט מנהרות הכרמל הוא הפרויקט עם התשואה הגבוהה ביותר למשק, מכל הפרויקטים המקודמים בשיתוף הסקטור הפרטי.