בנק ישראל: פיצוי הלקוחות שנפגעו בשל עיגול ריבית הלייבור כמעט הושלם

כמו כן, בכוונתו להורות לבנק הבינלאומי להעביר את יתרת הכסף שנגבה ביתר, ונותר בידי הבינלאומי - לטובת קבוצת הלקוחות.

עוד נאמר בהודעה, כי במהלך ההחזר לקבוצת הלקוחות שהלוואתם עודנה מתנהלת ואשר משתייכים לקבוצת ההלוואות שהריבית החלה עליהן עוגלה שלא כדין, התגלתה טעות, שכן הבנק זיכה אותם בטעות בסכום הנגזר משיעור ריבית של 0.0007% במקום שיעור ריבית של 0.07%. הבינלאומי הודיע לבנק ישראל כי הנושא מתוקן בימים אלה.

לדברי בנק ישראל, מנקודת ראותו הגיע לסיומו נושאה של תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיקף של 33 מיליון שקל שהגישה לבית המשפט חברת אר-און השקעות, בטענה לגביית ריבית לייבור בשיעור גבוה מהנכון והמוסכם על החזרי הלוואות במט"ח.

ההודעה מטעם בנק ישראל נמסרה בהתאם להחלטת בית המשפט, ובהמשך לעמדת בנק ישראל בתיק שבה הודיע על כוונתו להורות לבינלאומי להחזיר את הכספים ללקוחות שנפגעו. כזכור, הורה בשלהי שנת 2004 המפקח על הבנקים לבינלאומי לפרוק את כל הלוואות המט"ח שנתן בשבע השנים האחרונות בריבית לייבור, ולפרט את כל הסכומים שגבה ביתר, ולהשיב את מלוא הסכומים העודפים ללקוחות.

בעמדת המפקח על הבנקים נקבע, כי בכל פעם שהגיעה העת לשינוי הריבית על ההלוואה בשל השינוי בריבית הלייבור, עיגל הבנק בשמינית האחוז כלפי מעלה את ריבית הלייבור, והדבר מהווה תוספת מלאכותית שהוסיף הבנק מיוזמתו לריבית הלייבור.

המפקח על הבנקים קבע עוד כי הבנק הפר את חובת הגילוי בכך שלא דיווח ללקוחות על המחיר הנמוך של ההלוואה, וכי מדובר לכל הפחות בהצגה מטעה של מחיר ההלוואה. הבנק טען כי מאחר שהמונח ריבית לייבור מוגדר בחוזה כ"שיעור ריבית לייבור הנקבע על ידי הבנק מפעם לפעם", הרי שבכך הוא מילא את חובת הגילוי. (ת.א. 1957/03).