גבעת הרקפות הלא-ביישניות

השנה התחילה פריחת הרקפות, הכלניות ויתר פרחי החורף מוקדם מהרגיל. החמסינים של תחילת החורף בלבלו את הפרחים לגמרי, וגרמו להם לחשוב שהאביב כבר כאן. בינתיים ירדו גם גשמים, ואת התוצאות כדאי לראות בשטח. אחד המקומות הכי טובים לראות רקפות בארץ הוא גבעת הרקפות שליד קיבוץ גלעד ברמת מנשה. לוין קיפניס, מחבר שיר הילדים המפורסם "מתחת לסלע צומחת לפלא רקפת נחמדת מאוד", כנראה מעולם לא ביקר בגבעת הרקפות. כאן הפרחים הענוגים לא נחבאים אל הכלים ואל הסלעים, אלא מכסים את רצפת היער במרבד סמיך של פריחה בגוני ורוד שונים. כמו לבני-אדם, גם לרקפות צדדים שונים, והן אומנם ענוגות ומעודנות ומרכינות ראש בביישנות, אבל בחבורה הן "תופסות אומץ" ומשתלטות בקלות על האזור, ומאפילות ביופיין הקולקטיבי על כל יתר הצמחים.

כאמור, לא מזמן התחילה הפריחה בגבעת הרקפות, והיא תלווה אותנו עד סמוך לסיומו של החורף, בסוף חודש פברואר. מרגע שנפנה מצומת אליקים לעבר רמת מנשה נחוש בעולם אחר. המאפיין העיקרי של האזור הוא שילוב בין שטחי יער למרחבי שדות פתוחים. היערות - חלקם נטעו ביד אדם וחלקם יערות טבעיים של אלון תבור, שרידים ליערות גדולים יותר שהיו כאן בעבר. בין יערות לשדות ישנם מטעים של עצי פרי, מעיינות ופלגים זורמים. מרבית שטחה של רמת מנשה מכוסה בסלעי גיר רכים (קירטון), והם שיוצרים את מראה נוף הגבעות הרך. המדרונות המתונים והאופי הכפרי של היישובים אומרים שלווה טוסקנית-משהו, והיא מדבקת.

הקרן הקיימת לישראל, יחד עם המועצה האזורית מגידו, יזמה מהלך שתכליתו לשמר את אופיו של האזור. המסגרת להשגת המטרה היא הכרזתו של פארק רמת מנשה - המשתרע על כ-84 אלף דונם. בתחום הפארק כלולים היערות, שמורות הטבע, שטחי החקלאות ושדות המרעה, וכן שישה יישובים כפריים, המהווים חלק ממכלול הפארק: מושב עין העמק והקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט ורמות מנשה.

ועכשיו, לטיול: מנקודת החנייה נחצה את הכביש, ונעקוב אחר המסלול המעגלי הברור. נוכל ללכת למרגלות הגבעה, לעלות אליה ולרדת לכיוון היציאה, או לפנות מיד לעלייה ולסיים בירידה ובקטע המישורי; זה לא ממש משנה, ובכל מקרה מדובר במסלול קצרצר.

הרקפת היא צמח רב שנתי הניזון מפקעת החבויה בקרקע. היא נפוצה מאוד בבתי-גידול מוצלים וסלעיים, בחורש, בצל שיחים, במצוקים ובבתות בכל החבל הים-תיכוני. לרקפת שמות ושימושים רבים. ניסים קריספיל, מומחה לצמחיית ארץ ישראל ולשימושיה העממיים, מספר כי הפקעת שימשה עד לאחרונה כתחליף לסבון כביסה. ערביי הארץ נוהגים להכין "ממולאים" מהעלים, בעונה שבה הגפן נמצאת בשלכת. מספרים שנשים ערביות מוהלות בחשאי אבקה, שהופקה מפקעת הרקפת, בתוך כוס הקפה של הבעל, על-מנת להגביר את תשוקתו המינית. ברפואה העממית משמש הצמח כתרופה לטיפול במורסות (פרונקלים), בפצעים, באקזמות, בפטריות הגדלות מתחת לציפורני הרגליים והידיים, בגידולים סרטניים על עור הגוף ובאבעבועות עור. לא מומלץ לנסות את זה בבית בשום-אופן, מזהיר קריספיל. הפקעת והעלים מכילים חומרים רעילים, ואין לעשות בהם כל שימוש פנימי, ויותר מכך: הרקפת מוגדרת כצמח מוגן, ואין לפגוע בה בכל דרך שהיא.

חוץ מרקפות נוכל לפגוש כאן חברים מוכרים פחות - את העירית הגדולה, שפריחתה העוטה גוון קרם נישאת על שרביטים גבוהים, את העריוני הצהוב, ורבים וטובים אחרים. לאורך הדרך חזרה נראה לא מעט שלטים המורים על אתרי פיקניק נחמדים משני עברי הדרך.

עונה מומלצת: ינואר-פברואר.

התאמה: כל המשפחה.

קושי מסלול: קל מאוד.

אורך מסלול: כקילומטר.

משך מסלול: כמה שרוצים.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 4, "הכרמל".

* מסלול מעגלי, אין צורך בהקפצת רכבים.

איך מגיעים

(מהמרכז):

נוסעים צפונה בכביש החוף החדש עד מחלף זכרון-יעקב, ובו פונים ימינה (מזרחה). חולפים על פני צומת פרדיס, וממשיכים ישר בכביש מס' 70 עד צומת אליקים. בצומת אליקים פונים ימינה, בכביש מס' 672 לעבר רמות מנשה. נוסעים ישר (עוברים את רמות מנשה, רמת השופט, דליה ועין השופט), לכיוון קיבוץ אבן יצחק (גלעד). מעט לפני היישוב נבחין בשער ובשלט משמאל לכביש. מעברה האחר של הדרך ישנה רחבת עפר לחנייה.