"החלטתי לצאת מהעסקים ולא לעשות יותר כסף"

אבי שקד (52), ביחד עם אחיו אהרון, וצמד האחים שי ורון בן-יצחק, הם המייסדים של מפעילת אתר הקזינו המקוון הגדול בעולם, 888, שהונפקה לפני כארבעה חודשים בבורסה הראשית של לונדון. 888 הונפקה לפי שווי של כמיליארד דולר ונסחרת כיום לפי שווי של כ-1.4 מיליארד דולר. אהרון שקד מבוגר מאבי בשלוש שנים ולשניים אין עוד אחים ואחיות. לאחר הנפקת החברה החליט שקד לפנות לפוליטיקה והתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת, אך לא הצליח להתברג למקום ריאלי.

הוא נשוי מזה שלושים שנה לדליה, הצעירה ממנו בשלוש שנים. דליה משלימה בימים אלו תואר שני בפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת ת"א. לזוג, אשר יעזוב בקרוב את נתניה, עיר הולדתו של שקד, לטובת מגורים בסביון, שלושה ילדים. אייל (26) הבכור חזר לאחרונה לארץ לאחר שהות ארוכה בגיברלטר, שם כיהן כסמנכ"ל בהנהלת 888. הבת האמצעית, מיכל (24) לומדת לתואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת באר שבע ("הולכת בדרכי הוריה, שלמדו והכירו בבאר שבע"), ואורי (21), הבן הקטן, השתחרר באחרונה מהצבא ועובד כ-GO (אחראי ספורט היבשה) בקלאב-מד באילת.

שקד מחזיק כיום ב-25.6% מהונה של 888 (353 מיליון דולר). סך הונו בחברה, כולל מניות שמכר ודיבידנדים שקיבל, מוערך בכ-470 מיליון דולר.

אבי שקד, האם אתה מאוכזב מכך שבפריימריז שנערכו בשבוע שעבר, לא הצלחת להתברג במקום ריאלי ברשימת העבודה לכנסת?

"אני מאוד שמח. קיבלתי 13 אלף קולות בעקבות קמפיין של ארבעה וחצי שבועות. 13 אלף איש חשבו שאני ראוי ובעיני זה הישג עצום. הייתה לי חוויה בלתי רגילה, אהבתי להסתובב בארץ ונהניתי מכל רגע. אני מאוד מקווה שבעוד ארבע שנים, במערכת הבחירות הבאה, יהיו לי אותן אנרגיות על מנת להתמודד שוב".

* אבל 13 אלף קולות לא הצליחו להביא אותך לכנסת.

"נכון, אבל 13 אלף איש חשבו שאני מתאים, וזה מה שחשוב לי".

* כיצד אתה ממשיך מפה את הדרך הפוליטית?

"יש לי כמה מחשבות בעניין ואני מבטיח לך שתהיי הראשונה שתדעי עליהן".

* ממי קיבלת את הטלפון הראשון עם היוודע תוצאות הפריימריז?

"רוב הטלפונים הראשונים היו מחברים קרובים, בהם עזרא מנספלד, שהוא חבר טוב שלי".

* לאיזה טלפון חיכית והוא לא הגיע?

"לא חיכיתי לשום טלפון. ניגשתי להתמודדות כמו שניגשתי לכל מטרה בחיי. תמיד כשניסיתי להשיג מטרות בניתי לעצמי חומות הגנה שאמרו 'והיה ולא'. האכזבות שהיו לי בחיים נבעו מכך שלא צפיתי מראש את התרחיש שאליו הגעתי בסופו של דבר. בכל פעם שהצבתי לעצמי מטרות בחיים תמיד בדקתי את התרחישים האפשריים, מה יקרה אם אשיג את המטרה ואם לא אשיג אותה. מכיוון שהיה לי ברור שאחד התרחישים בהתמודדות הוא שלא אבחר, לא הייתה שום אכזבה מצידי".

* כעת, עם תום הפריימריס, כיצד נראה סדר היום שלך?

"אני קם בשש בבוקר, יוצא עם הכלב לטייל בחוף הים של נתניה, בדיונות של רמת-פולג, ואחר כך מתחיל יום רגיל במשרד. אני מסיים את יום העבודה בשבע בערב".

* מוקדם יחסית לאנשי עסקים דוגמתך.

"נכון. אני מסוג האנשים שחושבים שאם אתה צריך להישאר מאוחר, סימן שהיו לך אי-אילו תקלות במהלך היום. אם זה קורה, צריך להישאר פעם אחת עד מאוחר כדי לתקן את הבעיה באופן יסודי על מנת שזו לא תחזור על עצמה".

* כשהיית מעורב ביוזמת ז'נבה, העדפת להוריד פרופיל כאשר נודעה מעורבותך ביוזמה, ואילו לקראת ההתמודדות בפריימריז עברת ממינימום חשיפה לחשיפה עצומה. כיצד המעבר הזה שינה אותך, אם בכלל?

"הפרמטר של החשיפה לא שיחק אצלי תפקיד מעולם. העקרונות שהיו לי, בהתאם לאופי העשייה שבה הייתי מעורב, הם אלו ששיחקו תפקיד. מנקודת מבטי בתור איש עסקים, החשיפה בתקשורת לא מוסיפה. היא אפילו מזיקה, מכיוון שהיא מסיטה אותך מהעשייה היומיומית.

"כאשר הצבתי לעצמי את האתגר להיות ח"כ, זו הייתה המהות ולא שינתה לי העובדה שהדבר כרוך בחשיפה. טרם ההתמודדות, כאיש עסקים, לא הפריע לי שלא הייתי חשוף וכשהתמודדתי ונחשפתי, לא הפריע לי להיות חשוף.

"אתן לך דוגמה. מיד עם התחלת ההתמודדות הופעתי בפני מאות אנשים שבפניהם פרסתי את החזון שלי, והחלפתי עימם דעות. בסוף כל הופעה כזו הייתה לי תחושה של התעלות מסוימת, תחושה שגורמת לך לחשוב שאתה מישהו אחר, שאתה קצת מורם מעם, מכיוון שכל העיניים נשואות אליך ומיד עם תום ההרצאה שלך כולם מוחאים לך כפיים. התחושה הזו מאוד משקרת, ב-ק' ולא ב-כ'. מהר מאוד הבנתי שזה לא אני. לכן, אחרי כל הופעה או מפגש כזה הייתי לוקח 'רוורס' והייתי חוזר להיזכר מי אני באמת".

* מתי יצאת לאחרונה לחופשה?

"בשנה שעברה יצאנו אני ואשתי, ביחד עם עוד שישה זוגות חברים, לקרואטיה למשך עשרה ימים".

* מה אתה הכי אוהב לעשות כאשר אתה נופש?

"לראות כמה שיותר, להיפגש עם האוכלוסיה המקומית, לראות כיצד אנשים אחרים חיים ולהשוות את זה לחיים בישראל".

* סביר להניח שברוב המקרים ישראל יוצאת מפסידה מההשוואות הללו.

"בחלק מהדברים כן, באחרים לא. אני חושב, למשל, שבכל הקשור לעזרה הדדית אנו מספר אחת בעולם. העזרה ההדדית באה מתוך היהדות והיא, לדעתי, האלמנט הכי טוב בדת שלנו. ההשוואות הללו תמיד יוצרות בי את התקווה שנוכל לשנות לטובה את הצדדים השליליים השונים שמאפיינים אותנו בתור עם".

* באיזו מדינה עוד לא ביקרת והיית רוצה לבקר?

"מבחינתי, הייתי בכל העולם. יש כמובן עוד כמה מקומות שבהם לא ביקרתי, אבל אני מרגיש שהייתי מספיק בכל המקומות שבהם רציתי להיות".

* אתה שבע מטיולים לחו"ל?

"לא מהטיולים, מהנסיעות. לדעתי, אתה בסופו של דבר שבע מכל דבר שאתה עושה יותר מדי. במשך עשרים שנה נסעתי פעם בשבוע לחו"ל במסגרת עסקיי, ושבעתי מזה. במסגרת חופשה, נסעתי לחו"ל רק שלוש פעמים בימי חיי".

* מתי הייתה הפעם הראשונה?

"בגיל חמישים. בתור מתנה ליום הולדת חמישים אשתי לקחה אותי למאוריציוס. אחר כך נסעתי עם אשתי וחברים לטוסקנה ובפעם השלישית, כפי שסיפרתי לך, נסענו לקרואטיה".

* אם כך, מה הוא המקום האהוב עליך בארץ?

"הערבה, בגלל המרחבים".

* אתה עושה טיולי ג'יפים?

"לא, אני מעדיף לטייל ברגל. ג'יפים, לדעתי, זה כמו לקחת את הסלון בבית לשטח. אי אפשר ליהנות מזה".

* בקרוב אתה עובר לגור בסביון. למה דווקא עכשיו?

"פשוט לקח לנו המון שנים לבנות את הבית החדש, ובשבוע הבא אנו עוברים אליו. חלק ניכר מהזמן שהוקדש לבניית הבית, נועד לשם בניית חדר תקשורת גדול. במובן מסוים, חדר התקשורת הזה הוא השכל שלי".

* לאחרונה פורסם כי אתה מועמד לרכוש את קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה.

"אחי ואני תרמנו הרבה מיליונים, בשקלים, למחלקת הנוער של הקבוצה, מבלי להיות מעורבים בניהול שלה. כאשר הנושא עלה לדיון, הייתי במהלך ההתמודדות לפריימריז ואמרתי שאני בפריימריז ו'כל תשובה שאתן יכולה להזיק לי ולכן אני לא רוצה לתת תשובה'. העיתונות בחרה להציג את תשובתי בצורה קצת שונה, והתוצאה ידועה לך".

* ומה היא תשובתך כעת?

"לא, אני לא קונה".

* מתי לאחרונה התפקעת מצחוק?

"אני צוחק כל הזמן והמון. המון דברים מצחיקים אותי. You name it. אפשר להגיד שאוסף של כל הדברים שיכולים להצחיק, מצחיק אותי".

* ומתי לאחרונה בכית?

"את התשובה הזו אני שומר לעצמי".

* אם כך, מה מעציב אותך?

"מעציב אותי שבמדינה שלנו חיים כל-כך הרבה אנשים שיש להם תובנות שונות כיצד להביא את השלום והם אינם מצליחים להגיע לעמק השווה. כפועל יוצא מזה נהרגים חיילים שלא לצורך".

* ואיך ניתן להגיע לעמק השווה?

"אני חושב שרק הזמן יעשה את שלו. כשהשכל לא עושה, הזמן עושה את שלו. לפי דעתי, האופטימיים ביותר כבר מצליחים לראות היום את סוף הסכסוך".

* מה הוא זיכרון הילדות הראשון שלך?

"אבא שלי חוזר מיום עבודה. הוא היה נהג משאית ונפטר לפני עשר שנים (אמו של שקד עדיין בחיים - ט.צ.). הוא תמיד היה יוצא עם חשיכה וחוזר עם חשיכה. כשהיה חוזר, הייתי שומע את המשאית מרחוק, רץ לקצה הרחוב, אבא היה אוסף אותי, שם אותי על ברכיו ואני הייתי נוהג את המשאית עד לחניה שליד הבית".

* אתה ידוע כחובב טכנולוגיה. יש לך גאדג'טים?

"אני מאוד אוהב גאדג'טים. הייתי בין הראשונים בארץ שהשתמשו ביומן אלקטרוני, שהיום קוראים לו מחשב כף יד. בתחילת שנות ה-80' הוציאה חברת שארפ לשוק סדרת מוצרים שנקראה Wizard ואני נמניתי על לקוחותיה. מאז ועד היום, כל בן-אדם שנתקלתי בו והכנסתי את מספר הטלפון שלו למכשיר, המספר שלו עדיין שמור אצלי. יש לי כיום מעל 10,000 מספרים ב-Contacts".

* למה אתה מכור?

"הייתי מכור לטלפון הסלולרי שלי, אך הפסקתי להשתמש בו. היום אני לא מסתובב עם טלפון סלולרי, עברתי תהליך של גמילה. זה היה תהליך מאוד קשה ולקח לי הרבה שנים, אבל צלחתי אותו".

* אתה רואה טלוויזיה?

"כמעט ולא. אם אני רואה, או ראיתי, ליתר דיוק, זה את 'חברים' ו'סיינפלד'. נהניתי להצטרף לילדים שלי בזמן שהם היו צופים בסדרות הללו. אהבתי להיגרר לזה יחד איתם".

* מה אתה הכי אוהב לעשות עם המחשב האישי שלך?

"להוריד תוכנות. אני מוריד המון תוכנות בתשלום, דוגמת תוכנות המאפשרות לי לשמוע תחנות רדיו בחו"ל. לפני כמה שנים דאגתי לחבר את האינטרנט שהיה לי בבית למערכת סטריאו וכך יכולתי להקשיב ביתר הנאה לקול המוזיקה של ניו יורק. על הדסקטופ שלי תוכלי למצוא המון קיצורי דרך לתוכנות שהורדתי בתשלום. את הבוקר, למשל, אני פותח בצפייה בעמודי הניו יורק טיימס. לפני כמה שנים הורדתי את התוכנה שמאפשרת לקרוא אותו בדמות עיתון אלקטרוני".

* ואם כבר הזכרנו מוזיקה, לאיזה סוג של מוזיקה אתה אוהב להאזין?

"קלאסית".

* האתר של 888.com נמצא ברשימת המועדפים שלך?

"לא, הפסקתי לגלוש לאתר החברה מיד לאחר ההנפקה".

* איך הכרת את דליה, אשתך?

"שנינו היינו סטודנטים באוניברסיטת באר שבע. היא הגיעה מפתח תקווה ואני הגעתי מנתניה, אני למדתי הנדסה כימית והיא למדה ביולוגיה. זה היה בשנת 75' ואני הייתי קצין מילואים צעיר בגדוד טנקים. בתחילת הסמסטר הראשון יצאתי לשבעה שבועות למילואים ברמת הגולן, וכשחזרתי הייתי מיואש שהפסדתי המון חומר. הקורסים המשותפים לחוג לביולוגיה ולחוג להנדסה כימית היו בכימיה אורגנית ובכימיה פיזיקלית. דליה עזרה לי להשלים את החומר וכך הכרנו. זמן קצר אחר כך התברר לנו ששנינו בוגרי תנועת הצופים ושהכרנו לפני האוניברסיטה בג'מבורי של הצופים שהיה ביער בן-שמן, בעודנו תלמידי תיכון. לאחר חצי שנה של חברות התחתנו".

* יש לך תחביבים שהיית רוצה לפתח?

"אני לא חושב שתחביבים צריכים להשתלט על הבן-אדם. לקחתי קורס משיטי יאכטות ולקחתי קורס בהטסת פייפרים ומכל אחד מהם, כמו גם מדברים אחרים, נהניתי, והמשכתי הלאה לדברים אחרים. אני אוהב להתנסות בדברים שונים. מזה באמת שאין לי שובע".

* איך אתה מפנק את עצמך?

"אני יושב עם הילדים שלי ובודק איתם אם הם כבר הגיעו לתובנות שלי. אם לא, אני משקיע עוד מאמצים על מנת לגרום להם להגיע אליהן".

* יש שיגידו שזה לבוא אליהם בדרישות.

"אני מנסה לעשות זאת לא בצורה של דרישה, אלא בצורה של מתן דוגמה אישית".

* איזו דמות השפיעה עליך יותר מכל?

"אבא שלי. הוא היה איש עבודה, ולמרות שהיינו משפחה ממוצעת הוא הקפיד עד יומו האחרון לנסוע באוטו המפואר ביותר שהיה אז, פיאט אונו או טנדר פז'ו. עליי הוא השאיר חותם ניכר, כי החומרנות היא לא הכל והוא היה דוגמה בשבילי במובן הזה. ממנו למדתי שעזרה הדדית ונתינה הם הדברים שמחממים את הלב יותר מכול".

* 888 היא המיזם הגדול ביותר בו שותפים אתה ואחיך, אהרון. יש לך דוגמאות למיזמים משותפים שהיו לכם בעבר, אולי כשהייתם ילדים?

"האמת היא שלא. הדבר הראשון שאיחד אותנו בעסקים הייתה הירושה שהותיר לנו אבא שלנו. בשלב מסוים הוא עבר מתחום ההובלה לתחום הבנייה, ועבד כקבלן קטן. הוא הוריש לנו חברת בנייה, שבבעלותה היו שלוש חנויות ובית מלון של שלושים דירות (מלון הקשתות, שבו החלו ארבעת המייסדים של 888 לרקוח את החברה - ט.צ.), לא נכסים יוצאי דופן. אני חושב שאהרון היה רופא השיניים הראשון שהיה גם קבלן בניין. אני, לעומתו, לא נשאבתי לתחום הבנייה, אלא להיי-טק, גם לאחר שאבי נפטר.

"כאשר יצרתי את המיזם של השיחות הבינלאומית עם קוריאה טלקום, בנק לאומי וקרדן, מיקמתי את מרכז פעילותו במלון. גם המשרדים של MCI היו במרתף של המלון. בביקוריו במלון נחשף אהרון למיזם השיחות הבינלאומיות והצטרף אליי. זה היה המיזם הראשון שאליו הלכנו כמשפחה, כולל אבא שלי, שהיה בשנותיו האחרונות. אפשר להגיד שהמיזם המשותף הראשון שלנו היה כישלון. מיד אחר כך התחלנו את 888".

* אהרון הוא רופא שיניים במקצועו. האם יצא לך להיות מטופל שלו?

"כן, בטח, יש לו ידיים נהדרות".

* אתה מצטער שהוא לא עוסק גם היום ברפואת שיניים?

"לא, זו עבודה מאוד מתישה ואני שמח שגאלתי אותו מכיסא הרופא".

* אתה גאלת אותו?

"כן, באמצעות המיזמים המשותפים, אני חושב שהצלחתי להציג בפניו אלטרנטיבה אחרת. שנתיים לאחר תחילת בניית 888 הוא הפסיק לעבוד כרופא שיניים".

* לאחרונה פורסמו הערכות שלפיהן עשויה 888 לרכוש את פוקרסטארס, מפעילת אתר הפוקר המקוון השני בגודלו בעולם. היית רוצה שהערכות אלו יהפכו למציאות בפועל?

"הייתי רוצה שהדברים הנכונים יקרו".

* כיצד חגגת את השלמת ההנפקה של החברה?

"אחי ואני הזמנו את כל עובדי רנדום לוג'יק לסוף שבוע באילת, ביחד עם בני זוגם, על חשבוננו".

* באותו אירוע חזה אהרון כי בתוך כמה שנים תהיה 888 שווה פי 5-10 משווייה הנוכחי. אתה שותף לחזון הזה?

"כן, בהחלט".

* ומה יביא אותה לשם?

"האנשים. דור המנהלים שגדל בה והדרך שבה חינכנו אותם לראות דברים, לתכנן כמה שנים קדימה ולנסות לחזות את העתיד. זו סודה של הצלחה, לדעתי - היכולת להציב לעצמך יעדים ולעמוד בהם".

* לאחר התחלה צולעת, מניית 888 נסחרת כיום בכ-30% מעל מחיר ההנפקה. אתה עוקב אחר התנהגות המניה?

"לא, ממש לא. בחיים צריך להחליט. כשהחלטתי להתנתק פירוש הדבר היה להתנתק מהכל, כי כל הצצה או כל נגיעה, קלה ככל שתהיה, יוצרת תגובה אמוציונלית שבאה לעתים קרובות לידי ביטוי באמירה כלשהי. הדרך היחידה להימנע מתגובה או מהעברת ביקורת היא להתנתק ולהאמין שהאנשים שמנהלים עכשיו את החברה הם האנשים הכי טובים. באופן כללי גזרתי על עצמי לצאת מעולם העסקים ולא לעשות יותר כסף. בעיני זו דרך חיים חדשה".

הכלב שחיכה לבעליו עד מותו

"איזה כיף שאני יכול לדבר על זה", אומר שקד כאשר הוא מתחיל לדבר על פיקאצ'ו, כלב האקיטה שלו. האקיטה הוא כלב ממוצא יפני, הנחשב מאוד נאמן לבעליו, צייתן ויציב. לאקיטה פרווה המורכבת משלושה סוגי שיער ועל-כן היא צפופה מאוד. לפרווה מספר צבעים: אדום-עופר, שומשום (שיער אדום עם קצוות שחורים), מנומר ולבן. "האקיטה הוא כלב יפה-תואר, בגודל של כלב-זאב", מספר שקד. "אייל, בני, חיפש כלב לפני שיצא לגיברלטר. חיכינו שנה בתור, מכיוון שיש בארץ רק מגדל אחד של כלבי אקיטה. כאשר קיבלנו אותו, לאחר המתנה ארוכה, אייל נסע לגיברלטר ואנו נותרנו עימו. יש לנו גם שלושה חתולים".

מוצאו של האקיטה מאזור העיר אודטה, הידועה בשם "עיר הכלבים", בחבל ארץ אקיטה שבחלק הצפוני של האי הונשו. "האקיטות הם כלבים שצדים דובים. הם רצים מהר וביחד, וכאשר הם מגיעים לדוב, הם מפילים אותו וכך עוזרים לצייד לצוד אותו", מספר שקד. "יש הרבה אגדות וסיפורי עם יפניים המתארים את מערכת היחסים של האדם עם האקיטה. על-פי אחד מהם, מורה שעבד בטוקיו וגר בכפר קטן ביפן, היה נוסע כל יום ברכבת לטוקיו. הכלב שלו היה מלווה אותו מדי יום לתחנת הרכבת, מחכה לו עד שובו ואז חוזר עימו הביתה. יום אחד המורה לא חזר. הוא נפטר. הכלב חיכה לו בתחנה עד שאנשים אחרים לקחו אותו הביתה. ביום שלמחרת ועד יום מותו שלו, המשיך הכלב ללכת כל יום לתחנת הרכבת, חיכה עד סוף היום וחזר הביתה עם רדת הערב. לאחר מותו הציבו בתחנה אנדרטה לזכרו. באחד מטיוליי ביפן, הלכתי לראות את האנדרטה הזו". "

פריק של ביל פיליפס

"אני יכול להביא לך רגע ספר?" שואל אותי שקד, כאשר אני שואלת אותו האם הוא עוסק בספורט. לאחר כמה שניות, הוא חוזר עם הספר וחוברת התרגול Body for Life של גורו הכושר הגופני האמריקני, ביל פיליפס.

"ביל פיליפס הוא אבי השיטה של אימון גופני לפי הימים בשבוע. הוא עובד על בסיס של שישה ימים בשבוע. ביום א' צריך לעשות פעילות אירובית (רכיבה על אופניים או ריצה), ביום ב' עושים תרגילים המיועדים לחלק העליון של הגוף, ביום ג', שוב פעילות אירובית, ביום ד', תרגילים לחלק התחתון, ביום ה' שוב פעילות אירובית וביום ו' שוב תרגילים לחלק העליון.

"זה יוצא פעמיים תרגילים לחלק העליון ופעם לתחתון. בשבוע שלאחר מכן הופכים זאת ועושים שני ימים תרגילים לחלק התחתון ויום אחד תרגילים לעליון וחוזר חלילה. אני פריק של זה כבר כמה שנים טובות".

* יש לך חדר כושר בבית?

"כן, ובו אני מתעמל לפי השיטה הזו. חדר הכושר היחיד בארץ אשר עובד לפי השיטה הזו הוא חדר הכושר של דני זוגלובק, הבן של, בנהריה. לטעמי, יש לו את חדר הכושר הכי מקסים בארץ. אני מקווה שבכך אני לא פוגע בבן-דודי, נתי שקד, כי גם לו יש חדר כושר בתל-אביב. את יודעת מה, גם לו יש חדר כושר מקסים.

"מדי פעם, אני מגיע לחדר כושר של דני, כדי לתקן את התרגילים ועל מנת לפתח מיומנויות".

* גם אשתך היא פריקית של השיטה?

"לא, אבל הבן הצעיר שלי, אורי, כן. הוא כל הזמן צוחק עליי שאני נמצא, יחסית לאחרים, רק בדרגות הראשונות של השיטה".