ביהמ"ש העליון אישר לכפר ורדים לקזז מע"מ ששילם על מבני ציבור

קובע: החברה לפיתוח הכפר היתה חייבת להקים את המבנים והיה זה חלק מפעילותה העסקית

בית המשפט העליון קבע היום (ב'), כי החברה לפיתוח כפר ורדים שבשליטת סטף ורטהיימר והמשתכנים בכפר ורדים יוכלו לנכות את המע"מ עבור בניית מבני הציבור. בכך דחה השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת השופטים אהרון ברק ואסתר חיות, ערעור שהגיש מנהל מע"מ בעכו נגד החברה.

הערעור היה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קיבל ערעור של החברה לפיתוח כפר ורדים וקבע, כי יש לראות בבניית מבני הציבור "עיסקה של מתן שירות בתמורה" שניתן לנכות ממנה את מס התשומות.

החברה לפיתוח כפר ורדים נוסדה בשנת 1975 במטרה להקים את היישוב כפר ורדים.

מינהל מקרקעי ישראל הקצה לחברה קרקע בשנת 1979, עוד קודם שהוקמה המועצה המקומית. המועצה המקומית כפר ורדים הוקמה בשנת 1993.

בהסכם עם המינהל נקבע, כי החברה תקים את הבנייה הציבורית על חשבונה, תתכנן את היישוב ותשלים את הכשרת השטחים הציבוריים שאינם מסחריים המיועדים לשרת את כפר ורדים.

כך בנתה החברה בשנות ה-90 שלושה מבני ציבור.

בהסכם עם המשתכנים נקבע, כי אלה ישלמו לחברה בתמורה לביצוע עבודות התשתית סכומים שעליהם יתווסף מע"מ. תשלומי המע"מ הועברו על-ידי החברה לפיתוח כפר ורדים לאוצר המדינה, בניכוי המס ששילמה על התשומות להן נדרשה לביצוע עבודות הפיתוח ובניית המבנים הציבוריים.

מנהל מע"מ בחיפה לא הכיר בניכויי מס התשומות עבור מבני הציבור. על עמדה זאת ערערה החברה למחוזי וכאמור זכתה.

ריבלין אישר בפסק הדין בעליון את עמדת המחוזי, לפיה בניית מבני הציבור היא עיסקה למתן שירות בתמורה אשר בעבורה ניתן לנכות מס תשומות. החברה נדרשה להשלים את בניית מבני הציבור כחלק מעסקיה החייבים במס, ולכן יש לראות את ההוצאות שהוציאה לצורך בנייתם, לרבות מס התשומות, כהוצאות שהוציאה לצורך עסקיה.

עוד קובע ריבלין, כי החברה בנתה את המבנים הציבוריים והעבירה אותם למועצה המקומית, מתוך שיקולים כלכליים ובמטרה להשיא את רווחיה.

את מנהל מע"מ ייצג עו"ד יהודה לייבלין, ואת החברה לפיתוח כפר ורדים - עוה"ד אמנון רפאל ואלעד בראונר. (ע.א 9142/02).