הפיל הלבן וומבלי

מי שחשב שהחלום הגדול של נבחרת ישראל - לעמוד דום על כר הדשא באיצטדיון וומבלי לקול צלילי התקווה - התגשם סוף-סוף עם הגרלת משחקי מוקדמות יורו 2008 בשווייץ בשבוע שעבר, עלול להתאכזב. ולא באשמתנו: ישראל תשחק גם תשחק לראשונה באנגליה מתישהו במהלך 20 החודשים הקרובים, והתקווה תפרוץ מהרמקולים באלביון ותהדהד באוזנינו כפעמוני גאולה - אבל כלל לא בטוח שזה יתרחש בהיכל ההיכלים, הלא הוא וומבלי החדיש והחדש בצפון לונדון.

בשנת 2001 בא הכורת על איצטדיון וומבלי הקודם. 78 שנים של היסטוריה ספורטיבית מרנינה בצבצו במלוא זוהרן מתחת לחורבות, שהותירו הבולדוזרים, כדי להחליף ישן בחדש. ב-2002, לפני פחות מארבע שנים, חתמה חברת הבנייה האוסטרלית מולטיפלקס על חוזה לבניית וומבלי החדש תמורת 352 מיליון לירות שטרלינג.

בחוזה נחקק גם תאריך היעד להעברת האיצטדיון המשוכלל והמפואר לידי ההתאחדות האנגלית: 31 בינואר 2006, כלומר מחר.

אבל איזה מחר ואיזה מחרתיים. לא רק שוומבלי לא מוכן עדיין - אתמול אף צצו ספקות רציניים ראשונים באשר ליכולת של מולטיפלקס לעמוד בלוח הזמנים שיאפשר את חנוכת האיצטדיון המודרני בגמר הגביע האנגלי, ב-13 במאי הקרוב.

הגביע האנגלי הוא הטורניר הוותיק ביותר בתבל, והגמר המסורתי שלו הוא יום החג הרשמי הגדול והחשוב ביותר בלוח השנה הספורטיבי באנגליה. לאורך כל ההתפתחויות וההתפתלויות - ואפילו כמעט התפרקויות - שעברה בניית וומבלי בשלוש וחצי שנים החולפות, דבר אחד היה ברור, מוחלט ובלתי מתפשר: הקומפלקס הנוצץ ייחנך בגמר הגביע 2006. אחרי חמש שנות גלות בוויילס (איצטדיון המילניום בקרדיף), גמר הגביע חוזר הביתה, ואין שום אירוע אחר ההולם יותר את הרמת המסך המונומנטלית.

אלא שהחל מאתמול מתנוססים מעל וומבלי וחנוכתו סימני שאלה בגודל ספינות הזפלין המרחפות תדיר בשמיו. לראשונה מובע החשש שלא זו בלבד שהאיצטדיון לא יהיה כשיר, מסורק וממורק לגמר בעוד שלושה וחצי חודשים, ושהעיכוב עלול להיות ממושך, אלא שענק הבנייה מולטיפלקס יפשוט רגל טרם השלמת הבנייה. במשרדי ההתאחדות האנגלית מסתובבים בימים אלו אנשים שכבר הדביקו לאפשרות הזאת את הכינוי "תסריט הבלהות".

האמת היא שאם אכן יקרום הסיוט הזה עור וגידים, קשה יהיה למצוא ולו אנגלי אחד שיהיה ממש מופתע. כבר מיריית אבן הפינה של וומבלי החדש היה קל להבחין בריקושטים ולזהות את פוטנציאל הגוויה העלולה להופיע במערכה השלישית. מולטיפלקס החלה את הפרויקט עם תקציב של 600 מיליון דולר (שהיה אמור לכלול גם את רווחיה), שצמח ותפח במהירות למימדים ונתיבים שאפילו חיים הכט היה מתקשה לשים עליהם את המצלמה והאצבע.

טעויות בחישוב עלויות, הסתבכויות עם בעלי מקצוע, ספקי ותת ספקי שירותים - כל אלה ליוו את ההקמה מחיתוליה, וכרגע עומד סכום ההשקעה הכולל באיצטדיון על 757 מיליון ליש"ט - מיליארד ורבע דולרים - יותר מפי שניים מהתקציב המקורי. מולטיפלקס אמנם קיבלה את רוב ההפרש מההתאחדות, אבל בשורה התחתונה תסיים החברה האוסטרלית את הפרויקט בהפסד של 70 מיליון ליש"ט, שמטיל צל כבד על המשך דרכה וקיומה.

ב-1923 נחנך בשכונת וומבלי בצפון לונדון האיצטדיון ששני מגדליו היו לסמל המודרניזציה, הרומנטיקה והתהילה (זכיית אנגליה בגביע העולמי 1966). גמר הגביע בין בולטון לווסטהאם היווה תפאורה כבירה לחנוכת הבית. תכולת האיצטדיון המקורי היתה 100,000, אבל ביום ההוא נדחקו ביציעי (ופאתי הדשא) כמעט 200 אלף, וזאת בזכות סוס ורוכבו רמה במגרש - שוטר אנגלי שהצליח לסדר את ההמונים בצורה מופתית. זו הסיבה שבמשחק ההיסטורי דבק מאז השם "גמר הסוס הלבן".

כמה חבל יהיה אם גמר 2006 יכונה ברבות הימים "גמר הפיל הלבן".