פרופ' צבי זוסמן: "שיעור הילדים במשפחות עובדות שנחלצו מהעוני ירד מ-34% ל-20%"

הקיצוץ בקצבאות שבוצע בשנים האחרונות פגע במיוחד במשפחות עניות עובדות עם ילדים. זאת בניגוד למדיניות המוצהרת של הממשלה לעידוד משפחות עובדות. כך אמר היום (ב') פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס לשלום הילד שהתקיים באונ' בן-גוריון בבאר-שבע. לדברי זוסמן, מאז 2002 גדל מספר העניים במשפחות עובדות ב-229 אלף נפש, גידול חד בשיעור של 37%.

זוסמן טוען, כי חמור עוד יותר מכך, הוא הגידול החד בשיעור של 44%, שנרשם במספר הילדים העניים במשפחות עובדות, שמגיע כיום ל-133 אלף ילדים. כתוצאה מהגידול המהיר של ילדים עניים במשפחות עובדות, נמצאים כיום 60% מכלל הילדים העניים במשפחות אלה. בנוסף, הגידול המהיר בעוני של ילדים במשפחות עובדות, העלה את אחוז הילדים העניים בכלל האוכלוסייה, לפי דו"ח הביטוח הלאומי האחרון, ל-34%. שיעור זה מעמיד את ישראל במקום הראשון מבין מדינות אירופה, בעוני ילדים.

זוסמן קובע, כי הפגיעה בילדים במשפחות עובדות נובעת משתי סיבות עיקריות: ראשית, הפגיעה שגרם הקיצוץ בקצבאות הילדים, שפגע יותר במשפחות עובדות, מאחר שיש בהן בממוצע יותר ילדים מאשר במשפחות שראש המשפחה אינו עובד. שנית, הקיצוץ בקצבת הבטחת הכנסה, פגע יותר במשפחות שכירים בשכר נמוך מאשר במשפחות שאינן עובדות. כך נפגעו 92% ממשפחות שכירים מהקיצוץ בהבטחת הכנסה, לעוצמת 62% של משפחות עם מפרנסים שלא עבדו.

בעקבות קיצוץ הקצבאות ירד שיעור הילדים במשפחות עובדות שנחלצו מהעוני, מ-34% ל-20% בלבד. לדעת זוסמן, נתונים אלה סותרים את הטענה של הממשלה שהיה צורך בקיצוץ גורף של הקצבאות, מאחר שהן עודדו את מקבלי הקצבאות לחיי בטלה ואי-יציאה לשוק העבודה.

"גם אילו טענה זו הייתה נכונה, לא היה מקום לקיצוץ קצבת הילדים הממוצעת בשיעור כל כך גדול של 40%, ולהעניש קשה ילדים, בשל התנהגות כביכול בלתי רצויה של הוריהם. בפועל, לא זו בלבד שהפגיעה הקשה הייתה בעיקר במשפחות עובדות, אלא שגם שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של משפחות בעלות פוטנציאל השתכרות נמוך לא עלה כלל. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של האוכלוסייה בגילאי עבודה עם השכלה נמוכה עד עשר שנות לימוד, אף ירד ב-2005 מרמתו לפני הקיצוץ ב-2002.

עוד קובע זוסמן, כי חוקרי העוני מציינים את הנזק המיוחד שנגרם לילד החי בתנאי עוני: נוסף לסבלו במשפחה הענייה, נגרם לכשור ההשתכרות העתידי שלו נזק בלתי הפיך, בגלל הפגיעה בהשכלתו ובבריאותו בגיל צעיר.

זוסמן קובע, כי יש צורך לעצור את המשך הקיצוץ המתוכנן בקצבאות הילדים, ולחילופין להנהיג מערכת קצבאות חדשה, שבה תוגדל הקצבה הממוצעת לילד והיא תלך ותגדל באופן מתון, ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר. כמו כן יש להרחיב את הסיוע הישיר לילדים באמצעות מפעל ההזנה בבתי ספר באזורים בהן מתגוררות אוכלוסיות חלשות ומשפחות עניות בפרט. כן יש לפטור ילדים מתשלום עבור תרופות מרשם בקופות החולים.