"לא הייתי רוצה להיכנס לסיבות שהביאו להחלפת העורכים"

אמנון דנקנר מגיב בפירוט

על כך שהעורכים אינם שורדים זמן רב בתפקיד: "לא הייתי רוצה להיכנס לסיבות שהביאו להחלפת שני העורכים שקדמו לאביב. לא היה פה עניין של לתת צ'אנס או לא. התגלו בעיות בעבודה שלהם ובמערכת היחסים שהם בנו מול כתבים וגורמי חוץ, שבעצם לא אפשרו את המשך העסקתם בעיתון. ניסיון זה דבר חשוב, אך עם זאת לפעמים קורה שמתרשמים ממישהו שיכול לעשות את העבודה, אבל רק עם תחילת העבודה מתגלות בעיות. לפעמים ההפתעה היא לטובה, וגם לכך היו לנו לא מעט דוגמאות. זו שאלה של מזל. צריך להבין שעורך 'סופשבוע' הוא תפקיד מורכב מאין כמוהו: אתה זקוק למנהיגות, עין גרפית, להיות בעל יחסי אנוש ראויים, לדעת להשליט סדר, להיות בעל אישיות יצירתית, לפעמים פורצת גבולות, ויכולת עמידה בלחצים. זו תרכובת נדירה. כשמוצאים אדם כזה - נהדר. כשלא - אסור להתאהב בשגיאות".

על אביב הברון: "אביב היה עורך טוב, ואני מקווה שהוא יישאר ב'מעריב'. השינוי הנוכחי ב'סופשבוע' הוא חלק מחידוש גדול שיש בכוונתנו לבצע".

על המעורבות שלו ושל נמרודי במוסף: "אני לוקח אחריות מלאה. אני העורך הראשי. עפר נמרודי מביע את דעתו, בדברים מכריעים אנחנו בהחלט מתייעצים, אבל האחריות היא שלי".

על הקו הבידורי: "זה ממש לא נכון שאנחנו מכוונים ל'חדשות הבידור'. המטרה הברורה היא לבנות מוצר עם תמהיל נכון. בצד תחקירים, לשלב כתבות פרופיל וחומרים קלים יותר. צריך לזכור שיש כל מיני סוגים של קוראים. לא כולם מרוכזים בתל אביב. צריך להתייחס לכולם ולתקשר עם כולם.

"הנושא של כתבות יחצ"נות הוא סוגיה נפרדת. יש להדגיש כי כתבות מסוג זה מקורן באנשי יחסי ציבור שהם בעלי השליטה המלאה על הנושא. למשל: ראיון עם סופר או ראיון עם שחקן טלוויזיה מסוים. אופן ההתנהלות מול אותם יחצ"נים חייב להיות מאוד עדין וחכם. אסור, לדעתי, לוותר מראש ולשרוף קשרים. יש מקרים שבהם אפשר להתנהל בדפוס הזה ויש כאלה שלא. אסור כמובן לרקוד לפי החליל של היחצ"נים, אבל גם לא לנקוט טקטיקה ילדותית של 'שברו את הכלים'. זה עלול להרוס קשרים של שנים ולגרום נזקים לעיתון. צריך לדעת לשחק בין שני האלמנטים האלה".