בים בם בם, תירס מהונדס

הנדסה גנטית היא לקיחת גן מאורגניזם אחד והעברתו לאורגניזם אחר במטרה לשנות תכונות מסוימות באורגניזם הנתון. על ידי הנדסה גנטית אפשר לשנות את הערך התזונתי של המזון, לשפר את עמידותו בפני חרקים ומחלות ולהאריך את חיי המדף שלו. תומכי ההנדסה הגנטית רואים ביתרונות אלה את המפתח לפתרון בעיית הרעב העולמית. המתנגדים מציינים את השליטה של חברות הביוטכנולוגיה בשוק ההנדסה הגנטית והתלות של החקלאים במוצריהן, את מיעוט המחקרים שנעשו על ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות שיש למזון מהונדס גנטית ואת הצורך במחקרים ארוכי טווח, שיבחנו השפעות אלה על המערכת האקולוגית כולה.

מוצרי מזון מהונדסים גנטית נמכרים בישראל. משום שאין תקנות המחייבות רישום מזון מהונדס גנטית, לא ניתן לדעת מה היקף המכירות. עם זאת, ממשרד הבריאות נמסר שמדובר בעיקר במוצרים על בסיס סויה ותירס שמקורם ביבוא או במוצרי מזון המיוצרים בארץ, המכילים רכיבים מהונדסים גנטית שמקורם ביבוא.

"בכל הקשור בהנדסה גנטית יש שתי אסכולות", אומר משה שגיא מהנדס כימאי ומהנדס מזון המרצה בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות. "האסכולה האירופית הדוגלת ב'הכול אסור' והאסכולה האמריקנית הדוגלת ב'הכול מותר'. לכל צד יש את נימוקיו, אולם בסופו של דבר מדובר במתח פוליטי בין ארה"ב לאירופה. התחושה שלי היא שהאירופים לא ייכנעו לדרישות האמריקנים ויחמירו את מגבלות היבוא".

המאבק בין ארה"ב לאיחוד האירופי החמיר ב-1998 כשהאיחוד האירופי קבע איסורים מחמירים על יבוא מזון מהונדס גנטית. החל מ-2005 הוחלפו האיסורים בחובה לסמן מוצרים בעלי מרכיבים שהונדסו גנטית. ההפסדים שנגרמו לחקלאים האמריקנים כתוצאה מהקשחת הסטנדרטים האירופיים היו גבוהים; יו"ר מגדלי התירס האמריקני, לובי חקלאי בעל עוצמה רבה, העריך את ההפסדים ב-300 מיליון דולר בשנה. ההחלטה של ארגון הסחר העולמי עדיין לא פורסמה רשמית, אולם היא מהווה ניצחון לתעשיית הביוטכנולוגיה שנאבקת בהתנגדות צרכנים וממשלות באירופה למוצריה. ייתכן שההחלטה תעזור לה למנוע את הגבלת יבוא המוצרים המהונדסים גנטית ממדינות נוספות המעוניינות בכך כמו הודו, יפן, רוסיה ומדינות בעולם השלישי.

השימוש בהנדסה גנטית אינו מוגבל רק לתחום הצומח, אם כי שגיא טוען ש"ישנה הסתייגות וזהירות רבה יותר מתחום החי, על אף שמבחינה טכנית אין כל מניעה לעשות הנדסה גנטית גם בתחום זה. ביפן הודיעו לא מזמן על שילוב בין חזיר לתרד, זאת אומרת ייבוא תכונות כמו רמת ברזל גבוהה מהתרד אל החזיר".

" החשש של האירופים מפני ההנדסה הגנטית מוצדק?

"קשה לדעת. שימוש בהנדסה גנטית לצרכים מסחריים נעשה ב-15 השנים האחרונות, ואין זה פרק זמן ארוך מספיק כדי לדעת האם ישנה פגיעה ומה היקפה. לשם כך אנחנו צריכים לחכות דור או שניים".

חוסר הידיעה מכתיב את המדיניות הישראלית בנושא. ממשרד המסחר והתעשייה נמסר כי "מזון מהונדס גנטית נצרך בכמויות גדולות ברחבי העולם כבר תקופה ממושכת במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, ועד היום אין הוכחות מדעיות כי שימוש בו מסכן את הבריאות. לעומת זאת מתנהלים כיום מחקרים מתקדמים, בהם מעורבים גם גופי מחקר ישראלים, לפיתוח מזון בעל הרכב תזונתי משופר, תוך שימוש בטכנולוגיית הנדסה גנטית.

"כאשר פרצה המחלוקת שבין ארה"ב לאיחוד האירופי בסוגיית מזון מהונדס גנטית תמך משרד התמ"ת ברישום זנים מהונדסים גנטית, אך נמנע מקריאות להטלת מגבלות על שיווק וצריכה של מזון מהונדס גנטית. עמדה זו הוכחה כנכונה, לאור ממצאי דו"ח הביניים של ה-WTO שקבע כי ההגבלות על שיווק ומכירה של מזון מהונדס גנטית בארצות האיחוד האירופי היו שלא במקומן. לאור הפסיקה הצפויה להתקבל, יתקיים עיון מחדש בעמדת ישראל בסוגיית הסימון של מזון מהונדס גנטית".

במשרד הבריאות מודים שסוגיית ההנדסה הגנטית, "מעוררת בעיות אתיות שונות כגון בעיות כשרות למשל, הימצאות גן מחזיר במזון חדיש או בעיות לצמחוניים כמו השתלת גן מבעלי חיים בצמחים". משום כך, ולמרות שלא ידוע על סכנות רפואיות, הוחלט לפעול לסימון מוצרים מהונדסים גנטית. ב-1997 הוקמה 'הוועדה למזון חדיש' בהשתתפות נציגים ממשרדים ממשלתיים שונים, שמטרתה הייתה קביעת תקנות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית. ב-2004 הכינה 'הוועדה למזון חדיש' טיוטת נוהל לרישום מזון חדש והוחלט לאמץ את המודל האירופאי לסימון מוצרים, הקובע שסויה, תירס וקנולה מהונדסים גנטית ומוצרים המכילים 1% ומעלה של רכיבים מהונדסים גנטית, צריכים להיות מסומנים. ממשרד הבריאות נמסר כי "עם אישור טיוטת הנוהל יוסדר נושא הרישום והסימון של מזון חדש בתקנות". לא ידוע עדיין מתי זה יהיה. *